"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוק שוברים שתיקה" אושר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת

הצעת החוק ביוזמתה של ח"כ שולי מועלם-רפאלי אוסרת כניסה למוסדות חינוך לארגונים שפועלים "נגד מטרות החינוך ונגד צה"ל" • ארגון שוברים שתיקה: "גם אלף חוקים לא יעזרו. נמשיך לשבור שתיקה" • חנין זועבי: "אפשר לבקר את אלוהים, אבל את צה"ל לא?"

,עודכן
"מציאות שבה נקראים תלמידים להתנגד לגיוס - טעות", ח"כ מועלם // צילום: אורן בן חקון

אושר לקריאה שנייה ושלישית:ארגונים הפועלים נגד מטרות החינוך ונגד צה"ל לא יורשו להיכנס למוסדות חינוך, כך הצביעו היום (שלישי) ברוב של שבעה מול שלושה, חברי הכנסת שיושבים בוועדת החינוך, התרבות והספורט.

הצעת החוק, ביוזמתה של ח"כשולי מועלם-רפאליוידוע בכינויו כ"חוק שוברים שתיקה", מוסיפה למטרות שבסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, מטרה נוספת: חינוך לשירות משמעותי בצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי. בנוסף, הצעת החוק מסמיכה את שר החינוך לקבוע כללים שימנעו מגורמים מחוץ למערכת החינוך לפעול במוסד חינוך – אם פעילותם עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי.

במהלך הדיון להצעת החוק אמרו המשתתפים את הדברים הבאים. ח"כ מועלם-רפאלי (הבית היהודי) הציגה את התיקון ואמרה: "מציאות שבה יש דיבור נגד גיוס לצה"ל ושבה נקראים תלמידים להתנגד לגיוס כאילו הגענו למנוחה ולנחלה – הוא טעות. ערך של שירות משמעותי הוא חשוב וזאת אמונתי. גם שרי חינוך בעבר שעמדתם הפוליטית לא היתה כעמדתי, עדיין ראו בשירות בצה"ל ערך". גם ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) בירך על הצעת החוק.

מי שהתנגד להצעת החוק, ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי "הצעת החוק היא פתח לסתימת פיות ולמניעת דיון ציבורי. יש ארגונים שאני ממש לא מסכים איתם אבל הייתי מעדיף שמנהל בית ספר יזמין ארגונים לנהל דיון ציבורי מבוקר בתוך תחומי בית הספר".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

ד"ר ריקי טסלר, מהקואליציה לדמוקרטיה בחינוך הוסיפה על דבריו כי "השאלה שלי היא ממתי שר החינוך מחליף את המשרד לביטחון פנים? למה בגלל ארגון אחד צריך לחוקק חוק מכליל? אם יש ארגון שעובר על החוק הוא לא יכנס ממילא למשרד החינוך. החוק הזה מבזה את משרד החינוך".

אורית שטרית, תנועת חינוך: "אני אימאלשלושה לוחמים. הייתי רוצה שהתלמידים היום ילמדו להתמודד עם השיח כדוגמת זה שמתרחש פה עכשיו והוא יכול להתרחש גם בתחומי בית הספר". יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), העיר בתגובה: "אני חסיד של כל מה שאמרת – אבל נתקלנו במציאות קשה בתוך מערכת החינוך, משום שבפרקטיקה מנהלי בתי הספר אפשרו שיח חד-צדדי ולא שיח רחב ומכיל. במקרה שלהם הפלורליזם נמצא רק בצד אחד וזאת צביעות".

לדברי מתן פלד, יו"ר תנועת "אם תרצו": "החוק הוא מאוד חשוב. הדאגה שלנו היא לגבי המגזר הערבי – הרבה ארגונים שנכנסים לבתי ספר במגזר הערבי ומדברים שם על אי השתלבות בשירות הלאומי. כיצד החוק יחול עליהם?". ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הסכים עם דבריו של פלד ואמר: "החוק חשוב וזהו חוק של לית ברירה. מטרתו לחנך את ילדי ישראל למען ערכי הטוב".

"שימו קצת בלמים על הצעת החוק הלא טובה הזאת"

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני), אמרה: "החוק הזה צריך לרדת מסדר יומה של הוועדה ומסדר יומה של הכנסת. מרגע שצד פוליטי מחליט להחליט אילו גורמים לא יכנסו לבית הספר מתחיל המדרון החלקלק. עוד מעט תהיה החלטה ש'נשים עושות שלום' לא יוכלו להיכנס לבתי הספר. אני והמחנה הציוני לא תומכים באף ארגון שמגנה את חיילי צה"ל, אבל לסתום פיות זהו מהלך אנטי דמוקרטי ומדרון חלקלק".

ח"כחנין זועבי(הרשימה המשותפת), שאלה בביקורתיות: "אפשר לבקר את האמונה והאלוהים, אבל את צה"ל לא? למה החוויה של החיילים שיושבים כאן אותנטיות יותר מהחוויות של חיילים אחרים שרוצים למנוע מהם כניסה לבתי ספר? ביקורת היא לא ליטוף והיא חשובה, גם אני אומרת בחברה הערבית דברים קשים וחוטפת ביקורת מאוד גדולה. יש כאן ניסיון לחסל את הביקורת ואת הצד הטוב שנשאר בחברה הישראלית. שקר חושפים לשמש, מי שרוצה לקבור, קובר את האמת".

נציג מארגון "חותם" ציין שעמדת הרבנים שוללת גיוס של נשים ושאל האם תחת הצעת החוק הזו ייכלל גם מרצה שידבר נגד גיוס נשים לצה"ל.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "אתם מפחדים מריבוי דעות ומדמוקרטיה ומנאורות ומקדמה. כשהבת שלי עולה לתורה בבית ספר רפורמי אתם מפחדים. אני מגדלת ילדים בבית שמאלני פטריוטי ואני לא מפחדת שייחשפו לכל הדעות – זוהי מדינת ישראל היום. מדינת ישראל צריכה צבא חכם ומתקדם עם חיילים חוקרים. הייתי קצינת חינוך ועודדנו את כל החיילים וגם את המפקדים לשאול שאלות. צבא חזק הוא צבא ששואל שאלות, מבקר וחוקר".

עודד פריד, ראש פורום המדיניות הציבורית וחבר הוועד המנהל באגודה למען הלהט"ב התריע גם הוא מפני הסמכות הרחבה הניתנת לשר החינוך למנוע פעילות של ארגון שלדעתו עומדת בסתירה למטרות החינוך. "לכל הפחות שימו קצת בלמים על הצעת החוק הלא טובה הזאת".

תגובת שוברים שתיקה:

"לא מפתיע ששר חינוך שקורא להרוג ילדים פלסטינים בני 8 לא מבין בחינוך. סתימת האוזניים לתלמידים והפה לחיילים לא תעלים את הכיבוש – זו רק עדות נוספת לדרך שבה הכיבוש משחית אותנו. נפתלי כדאי שתבין, גם אלף חוקים לא יעזרו. אנחנו נמשיך לשבור שתיקה על מה שעשינו בשטחים – עד שהכיבוש יסתיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר