בפרק התשיעי של סדרת השיחות במסגרת פרויקט דירוג 25 המשפיענים של ישראל באפליקציה ובאתר ForReal, ערן סויסה, דנית גרינברג ועדי עייש פותחים עם פאשן פאשן פאשן, ומכניסים לשיחה שלושה שמות מתחום האופנה והסטייל: איתי בצלאלי, אור לו (אור לוזון, בתו של עמוס "עמוסי" לוזון) ואופיר דן. מי שמחפש שיחה רגועה על גזרות, הגיע לפרק הלא נכון. הווידאו בראש העמוד.
איתי בצלאלי: "תגלית השנה" והסטייליסט שמביא את מאחורי הקלעים לפרונט
סויסה פותח על בצלאלי: "הוא תגלית השנה בכל מה שקשור לתוכן שקשור לאופנה באינסטגרם". מבחינתו, יש פה תוכן אופנה מקורי, גם באינסטגרם וגם בטיקטוק, ובצלאלי עושה את זה בצורה שנראית לה טבעית ובעיקר כיפית לצפייה: "מאוד נראה שהוא נהנה מזה".
עייש מצטרף לקו הזה ומחמיא לבצלאלי על מה שהוא קורא לו המצאה מחדש. הוא מדבר על זה שבצלאלי מעז להיכנס לעולם הסושיאל בלי להתבייש, "ולא אכפת לו מה חושבים", וזה בדיוק מה שעושה לו את זה.
סויסה מדגיש את הצד הפחות נוצץ של המקצוע: "עבודה של סטייליסט זו עבודת קריעת תחת". ואז מגיעה הסיבה שזה עובד לקהל: הצצה לעבודה עצמה. "מעניין את הקהל פתאום לראות סטייליסט ואיך הוא עושה את הבחירות, עם איזה מעצבים הוא עובד ואיך נבנה מראה לכוכבת".
עייש מתחבר לשבח, אבל מחדד הבדל שהוא רוצה לייצר בפרק: יש מי שאופנה היא המקצוע שלו, עם הבנה של בדים, גזרות וטרנדים, ויש מי שיש לו סטייל. בצלאלי, בשיחה הזאת, נכנס אצלו בבירור לקבוצה הראשונה.
אופיר דן: מתלבש חירפון, אבל עייש טוען "לא קשור לאופנה"
כאן עייש עושה עצירה חדה. הוא אומר שאופיר דן "מתלבש חירפון", אבל מוסיף מיד שהוא לא היה מחזיק על עצמו "לוק אחד שלו". ואז מגיעה הטענה הישירה שלו: "לשים את אופיר דן בקטגוריה של אופנה, סורי, הוא לא קשור".
סויסה מזכיר שאין פה קטגוריות רשמיות, זו רשימה אחת של 25, והוא פשוט סידר את השמות בקבוצות כדי שיהיה נוח לדבר.
בהמשך, כשחוזרים לאופיר דן, גרינברג דווקא מרימה: "אני מאוד אוהבת אותו, הוא משב רוח רענן בעיניי". משם זה מתגלגל לוויכוח על גברים ברשת, על קהל היעד, ועל זה שלא כל "גבר משפיען" באמת פונה לגברים.
ואז מגיע הדיון על כסף והחיים הטובים: גרינברג אומרת שאי אפשר לפספס שלאופיר יש כסף, שיש ראוותנות ושיש מותגים וטיולים. מצד שני, עולה גם הטענה שזה לא בהכרח מרגיש כמו ניסיון להוציא עיניים. על זה כבר אין הסכמה מלאה.
אור לו: עקביות, 200 אלף עוקבים, והוויכוח על ערך ואחריות
אור לו עולה בפרק כמי שעושה סטיילינג לכוכבים, כולל אודיה אזולאי ועומר אדם. עייש אומר שהוא יכול לאהוב או לא לאהוב את מה שהיא עושה, אבל דבר אחד הוא כן נותן לה: "הבחורה כבר שנים עקבית".
אור לו התחילה, לדבריו, "על תקן הסטייליסטית" של אודיה, ומשם הפכה גם לטאלנטית ולמשפיעה. הוא מזכיר שהיא מוכרת ומקדמת מוצרים ושיתופי פעולה, ובונה לעצמה חיים ברשת שהם כבר הרבה מעבר לעבודה עצמה.
מה שחסר לו, לטענתו, זה ערך. הוא אומר שהוא מרגיש שהכול "כל היום בין בירקין לטיסה הבאה".
סויסה לא מתווכח עם זה שיש אחריות למי שיש לו קהל גדול, אבל גם שם גבול: לא כל יוצר תוכן חייב אג'נדה. הוא אפילו אומר שלפעמים יש אנשים שטוב שהם שותקים ושלא ימכרו אג'נדות.
ואז מגיע הטוויסט הסלחני יותר כלפי אור לו: סויסה אומר שקל לבקר את הז'אנר הזה, במיוחד כשאנשים בארץ לא סוגרים את החודש, אבל הוא מעריך שאור לו עובדת ומתעקשת לעבוד. מבחינתו, היא יכלה לבחור להסתובב כל היום בין דובאי לפריז, אבל היא בוחרת עבודה, עקביות ומאמץ, גם אם זה עטוף בזוהר וגלאם.
גרינברג מתחברת ומספרת שהיא עצמה כבר לא במקום שבו הכול בחוץ, כי הגבולות האלה עוזרים לה לשמור על עצמה בתוך הג'ונגל של הרשת.