השלישייה מדרגת: אדל בספלוב והכוח ברשת (וידאו)

בפרק השמיני של סדרת השיחות במסגרת פרויקט דירוג 25 המשפיענים של ישראל באפליקציה ובאתר ForReal, ערן סויסה מעלה את השם אדל בספלוב. עדי עייש פותח בהבהרה, דנית גרינברג מחלקת גם מחמאה וגם ביקורת, וסויסה מכניס את השאלה שהכי מעצבנת בעולם הסלבס: מה כוח ברשת עושה לבן אדם. הווידאו בראש העמוד.

"אנחנו לא אובססיביים": ההבהרה של עייש והעקיצה על פרנסה

עייש עוצר את הדיון עוד לפני שהתחיל: "צריך לעשות פה הבהרה: אנחנו לא אובססיביים לאדל, ואנחנו לא נתייג אותך, כי אנחנו לא רוצים שתפרנסי אותנו".

מכאן הוא קופץ לסיפור שמבחינתו מסביר את העצבים: "בסיפור עם אדל שדיברה עליי בפודקאסט ספיל איט". הוא מתאר את זה כאילו היא זרקה עליו: "קח ממני תנועה". ואז הוא מחקה משפט שהוא מייחס לה: "אני שמחה שעזרתי לו להתפרנס". מבחינתו זה כבר לא סתם עקיצה, זה "שיגעון גדלות", והוא מסכם בישירות: "איכס, לא אוהב, לא אוהב". 

גרינברג: "יש ביצים", אבל לא על כל המסרים

גרינברג בונה תמונה מורכבת יותר. מצד אחד, היא אומרת שאפשר להגיד על בספלוב הרבה דברים, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנה: "היא לא משתנה, היא לא מתכופפת". היא מספרת שהיא רואה לפעמים את שאלות ותשובות שלה באינסטגרם וחושבת: "בואנה יש ביצים לבחורה הזאת".

ואז מגיע הסייג: "עכשיו להגיד לכם שאני מתחברת לכל המסרים ולכל התכנים שהיא מביאה? ממש ממש ממש לא". ועדיין, בעיניה, יש שם אומץ: "אני כן רואה כאן אישה אמיצה, שלא סופרת אף אחד".

סויסה מחזק: "יש לה ביצים זה בול", ועייש מוסיף: "יש לה ביצים להיות היא". גרינברג זורקת עוד משפט, שמבהיר שהשיחה הזו לא הולכת להיות עדינה: "נכון, ועכשיו גם ציצי".

חניית נכים ותו זמני: סויסה מספר מה פרסם ומה כתבו לו

סויסה אומר: "אני פרסמתי שבוע שעבר את הסיפור שהיא חנתה בחניית נכים. כתבו לי שהיא קיבלה תו זמני בגלל הציצי, בגלל הגדלת חזה". עייש מתפרק: "די. אין לי כוח".

סויסה מדגיש שמבחינתו זה הגיע ממעריצות אובססיביות: "במקרה זה היו מטומטמות. נחסמו כולם". גרינברג זורקת מהצד: "אבל היא אמרה שזה של מאץ' (עבד - בעלה של בספלוב - ע.ס)".

"יש לה קהל אמיתי": אחריות מול גישת "זה מה יש"

גרינברג מדגישה שלבספלוב יש "קהל אמיתי שהולך אחריה ואחרי כל דבר". ואז היא עוברת למה שמטריד אותה, בזהירות: "יכול להיות שזה גם לא משהו שהיא רוצה להעביר", אבל לפעמים זה מרגיש לה "חסר אחריות".

היא מסבירה איך היא עצמה חושבת על הקהל שלה: "מי עוקב אחריי. יהיה לי כאן ילדות קטנות, יהיה לי כאן נערות, יהיה לי כאן אמהות. אני לא רוצה לגרום לאף אחד להרגיש רע".

אצל בספלוב, לפי איך שזה מצטייר לה, הגישה היא יותר: "זה מה יש, זאת אני". גרינברג מוסיפה עוד אבחנה: "ואפילו קצת אימפולסיביות".

עייש: "חלום לקפה", אבל "וולגרי ודורסני"

עייש תופס את הקו הזה ומחדד אותו: "זאת אני ואני אהיה אני היום ומחר". מבחינתו, זו גם הבעיה, כי בתוך זה יש: "לא אכפת לי אם זה פוגע במישהו, אם זה לא מכבד מישהו. סורי, אני לא מחבב".

ואז הוא עושה הפרדה בין האדם לחיים ברשת: אם היה צריך ללכת איתה לקפה בתל אביב, "חלום", הוא בטוח שהיא "מצחיקה וכיפית ונשמה". אבל "הדמות הסושיאלית" והכוח שיש לה ברשת, שמאפשר "לצפצף על כל השאר", זה כבר משהו אחר. עייש קורא לזה "התנהגות וולגרית" ו"דורסנית". גרינברג מסכימה: "בול".

סויסה מסכם עם דימוי שלא מתבלבלים איתו: "להשתין מהמקפצה. וזה עושה לפעמים גירודים בגוף".

דרגו עכשיו את רשימת המשפיענים >>