זה הרבה יותר טעים כשלא מצפים: מסעדה בשרית מוצלחת במרכז ת"א

אני מת על טרקלינים. בכל חופשה שאני יוצא אליה, אני מתעקש להוסיף את כמות הכסף המגוחכת שנדרשת ממני בשביל הזכות לשבת בטרקלין העסקים, לשתות תה עם רקיקים ולהרגיש חלק מהאצולה הבריטית (כפרה על אליזבת', תרגישי טוב נשמה).

לשמחתי, מסעדת ה"טרקלין" בתל אביב היא לא טרקלין עסקים, אלא מסעדת בשרים משובחת שמציעה חווית בשרים משוגעת וערבי קונספט שלמיטב ידיעתי לא קיימים בשום מקום אחר.

הגעתי למסעדה עם אשתי הילה, שם ארז וסוחרת העוגות קיבלנו אותנו במקום עם הקירות הגבוהים, מוזיקת הרקע הנעימה והספות הנוחות. לאחר קפה ושיחה מרתקת עם הסומלייה המפורסם יוסי בן אודיס, ניגשנו למלאכה. פתחנו בקרפצ'יו, פטה כבד וטרטר באפלו לצד לחם פרנה. הקרפצ'ו היה אחלה ובעצם נתן ביצוע מוצלח למנה הקלאסית. הפטה, שהוגש לצד טוסטונים פריכים וריבת בצל מחמיאה, היה מלא בטעם, והטרטר היה מיוחד מאוד והגיע על מצע סלט ירוק עם טעמים חזקים ומרעננים לצד פרנה חמה וטובה.

הסומלייה הוויראלי סיפר לנו סיפורי יין משוגעים על הפעם שהוא כמעט פגש את פוטין, ולרגע הרגשתי כאילו אני מדבר עם לא פחות מעם ריימונד רדינגטון (עוד לא צפיתם ב"הרשימה השחורה"?!), איש מרתק ששווה להכיר בלי קשר לביקורת כזו או אחרת.

טוב, יאללה, בואו נמשיך לעיקריות. ספייר ריבס הטלה היה קסום, מלא בשומן עסיסי עם רוטב פירותי מתקתק. סטייק הרוקה היה מדהים! מדובר בנתח בשר מעולה ומלא טעם שהוגש לצד תפוחי אדמה קריספיים שממכרים אפילו יותר מהשיר החדש של אנה זק!

גם הסינטה לצריבה הייתה מצוינת, אבל השוס האמיתי היו שתי האבנים השחורות, הרותחות והענקיות שיוסי הגיש לנו לצד הארוחה. "בסדר יוסי, אני לא אקטול אתכם, אני גם ככה המבקר החיובי!", אמרתי לעצמי – אבל לאיים עליי לא הייתה המטרה של האבנים.

לצד הבשרים, במנה העיקרית מוגשת מעין אבן חלקה ורותחת שעליה הסועדים מבשלים את הבשר למידת העשייה שאליה הם רוצים להגיע. אז אוקיי, אתם יכולים לחשוב שזה גימיק, אבל הבשר נצלה על האבן בצורה כל כך טובה, שהביס שנוצר הופך ליוצא מן הכלל ואת החוויה כולה לכזו כיפית, שאני ממליץ בחום לכל חובבי הבשר לנסות אותה לפחות פעם אחת.

יותר מזה, המקום היחיד שבו חוויתי משהו דומה היה ב"קאי" בלונדון, מסעדה בלונדון בעלת כוכב מישלן שארוחה לארבעה אנשים עלתה בה יותר מ-4,000 שקלים (כפרה על שירן ויאיר, מתים עליכם!).

טוב, בואו נעבור לקינוחים. לקחנו כדור שוקולד ממולא וקראק פאי – ואו! הכדור היה מרהיב ובעל מעטפת שוקולד שעליה נשפך שוקולד מומס ושבתוכה היה מילוי מחמיא, מתוק וכיפי של שוקולד לבן ואוראו. הקראק פאי היה מהטובים מסוגו שאכלתי – עוגה חמה ומנחמת שהייתה סיום מושלם לערב מושלם עוד יותר.

הארוחה כולה עלתה לנו 768 שקלים, ואין ספק שזה מחיר יותר מהוגן עבור סעודת בשרים ייחודית לארבעה אנשים שיצאו ממנה עם בטן מלאה ועם נפש מלאה עוד יותר.

ב"טרקלין" יש ערבי קונספט בנושא אוכל בקולנוע, ולמרות שלא היינו בערב כזה – זה בדיוק הערב שחווינו, של קונספט בשרי לא שגרתי.

מעבר לאוכל המעולה, האווירה הנהדרת והחוויה הייחודית, שמחתי להגיע למסעדה שהיא מפעל חיים של סומלייה מרתק אחד, שנדמה שמחזיק ארסנל של אין סוף סיפורים שכל אחד מהם מרתק יותר מהשני.

עד לפעם הבאה, אני הייתי לוקץ'.
שיהיה בתיאבון!