בסצנת הברים והאוכל תמיד יש ביקוש לעוד, וביפו – בכלל. את שמות הברים בשוק הפשפשים אתם בטח כבר יודעים לדקלם בעל פה, אבל אם בא לכם משהו קצת פחות שגרתי, עכשיו אפשר גם לבלות את הערב המאוחר שלכם במערה.
הגעתי ל"ספוליה", בר-מסעדה (בינתיים) סודי (ולהערכתי בקרוב מאוד ה"סודי" יוחלף ב"המדובר") שמתחבא לו על רחוב יפת, אחד מהרחובות הראשיים והסואנים של יפו. שם המקום לקוח מהמונח הלטיני המגיע מתחום הארכיאולוגיה, ושמתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר ביפו העתיקה.
אם כך – אין שם יותר מתבקש מזה. במערה עתיקה, בת 470 שנה שבעבר שלטו בה העות'מאנים, נפתח ה"ספוליה". מקום בעיצוב מודרני שמחולק לשתי קומות עם בסך הכל 48 מקומות ישיבה. בקומה התחתונה, בר מרכזי גדול ויפה ועוד כמה שולחנות, רובם גבוהים. בקומה העליונה, שולחנות נמוכים שמתאימים לזוגות ואידיאליים לדייט שישאיר רושם טוב (אני ממליצה גם לשבת על הבר).
לפני שנמשיך לאוכל, נראה לי שזה הטיימינג להגיד מילה טובה לצמד היזמים שהקימו את המקום, נאור ניסים ושי לזרוביץ', כי נראה שירדו כאן לפרטי פרטים שאתם לא תאמינו. כיסאות גדולים בהרבה מהסטנדרט כדי שיהיה באמת נוח עם משענות (אפשר לנשום לרווחה), והם גם מסתובבים על צירם, השולחנות בהזמנה אישית עם שכבת מתכת כפולה כדי למזער את הרעש מהם והכוסות עשויות קריסטל ויפות להפליא.
כדאי לציין לחיוב גם את המוזיקה במקום, סוג של מוזיקת עולם בווליום מאוד נוח, והתאורה אפלולית, אבל במידה הנכונה, עניין שלא מעט מקומות תל אביביים לוקים בו. במילים אחרות, נראה ששמו דגש על כל הפרטים פה, קטנים כגדולים, ואם כזה דגש ניתן גם לאוכל ולאלכוהול – אנחנו בהחלט מסודרים. תפריט האוכל כולל דגים נאים, כאשר חלק מהמנות בעלות פן אסייתי, ויש גם מספר אופציות צמחוניות.
את הארוחה פתחנו עם שתי ראשונות שלפחות על הנייר נראו לנו מסקרנות. הראשונה - סשימי מוסר ים בגספצ'ו ענבים (67 שקל), הייתה עדינה וטעימה, ללא ספק אחת ממצטיינות הערב. לעומתה, המנה השניה, שכללה סביצ'ה מוסר ים עם אבוקדו ובצל סגול על קרם לאבנה ואיולי נענע, הייתה רגילה, לטוב ולרע. מצד אחד קלאסית עם חומרי גלם שהיו טריים וטובים, אך התיבול לא היה מספיק חזק וזה די המעיט בערכה. מעבר לכך, שתיהן היו יפות עם צילחות מרשים ביותר.
מבלי שהספקנו למצמץ, התווספו לשולחן עוד שלוש מנות – סלט יהלום הבושה (68 שקל) עם חסה סלנובה, רוקט, שקדים וגבינת בושה עם סוכר מקורמל. ללא הגבינה מדובר בסלט קצת "סתמי", אבל הבושה הייתה איכותית מספיק לכפר על כך.
סוכריות טמארי (78 שקל), ארבעה כדורי אורז עטופים כל אחד בדג: סלמון, סלמון צרוב, טונה אדומה ומוסר ים עם תוספות משתנות מעל. כל "סוכרייה" היא מנת ביס אישית שלא מתאימה לחלוקה, מעט יקרה בעיניי עבור ביס. אחרונה חביבה וטעימה מאוד הייתה מנת הרביולי סלק (56 שקל), דפי סלק ממולאים בלאבנה עיזים וגבינה כחולה, מעל יש שמן זית, קרם רימונים נהדר וצנוברים.
לשתייה בחרנו בשני קוקטיילים (כחמישה סה"כ בתפריט) - לה פנתאון (58 שקל) עם ג'ין, מחית תות, פלפל, וורמוט, אקווה פאבה ועלה רוזמרין מעושן שנתן טוויסט נפלא, ועולים לאולימפוס (62 שקל) עם אפרול, קמפרי, ג'ין, מחית פסיפלורה, מיץ לימון. הראשון מביניהם היה ממש מוצלח והמתוחכם יותר. אם אתם לא בקטע של קוקטיילים, יש גם מבחר רחב של וויסקי, מעט יינות ומשקאות אלכוהולים נוספים.
חתמנו ארוחה די מוצלחת עם אווירה נהדרת בקינוח לכאורה פשוט, אבל לחלוטין מצטיין – גלידת וניל (לא מתוקה מדי) עם שערות חלווה, פקאן מסוכר, שמן זית ומלח גס. שילוב טעמים יוצא מן הכלל.
אם צריך לסכם, בניכוי חבלי לידה מינימליים שהם גם כך לגמרי נסלחים ובאים בחשבון, ספוליה מביאה ליפו המעט עייפה חוויה חדשה ודי מרעננת. האוכל מוצלח אם כי לא מפיל אותנו מהכיסא, אבל הוא גם לא צריך. יש כאן את כל המרכיבים למקום מוצלח שישרוד הרבה זמן, רק לשמור על יציבות.
זמני פעילות: ב'-ה': 18:00-01:00 מוצ"ש: 18:00-01:30
יפת 20, תל אביב יפו
