הזמנו סלט מפיצרייה, ואנחנו לא מתביישים בזה

נדמה שבין שלל סוגי הפיצריות השונות שקיימות כיום כבר די שכחנו מה זה פיצה רגילה. בכל יום קמה ונסגרת פיצרייה בעיר, כל אחת מנסה להיות מיוחדת ונשאלת השאלה: מה כבר נותר עוד לחדש? כמה תוספות וטעמים שעוד לא ניסינו מחכים לנו אי שם? מי יודע. בתל אביב נפתחה עוד פיצרייה שתנסה את מזלה באוקיינוס המוצרלה ורוטב העגבניות, ויצאנו לבדוק במה היא שונה.

את פיצה "רבקה סול" שנפתחה בנמל תל אביב פתחו בני הזוג משה ורבקה מזרחי. משה, אקס נבחרת ישראל בכדורסל, עבר למסעדנות לפני כעשור כזכיין של רשת סושי, והחליט להגשים את חלומו ולפתוח פיצרייה שהיא כולה של הזוג. לתפריט אחראי השף מנה שטרום, שמזוהה עם אוכל איטלקי ועם פיצה בפרט.

בתפריט ניתן למצוא סוגים שונים של פיצות, החל מקאצ'יו אה-פפה, פיצה גאודה ובצל מקורמל, פיצה קרם בטטה, פיצה פטריות צלויות ופקורינו, דרך פיצה טבעונית וגם את פיצה קדוש, הפיצה של רבקה הבעלים. את הפיצות אפשר לרכוש כסלייס ב-15 שקלים או כמגש משפחתי ב-60 ש"ח בערך, ולמתפנקים יש גם בין היתר פסטות מגוונות וסלטים.

אנחנו הזמנו את הקרם בטטה, הפטריות הצלויות ופקורינו ואת סלט הקפרזה (לאיזון הפחמימות).
הראשונה, קרם הבטטה, הגיעה עם קרם בטטה-שמנת, מוצרלה, קוביות בטטה, קלמטה וגבינת עיזים. אם פתחנו בעובדה שכבר לא ניתן לחדש יותר מדי בפיצרייה, אז גם כאן לא נרשמה התלהבות של ממש מבחינת התוספות.

סך הכל, הטעם היה טוב והתוספות השתלבו אך השיא היה בצק המחמצת, שלאור העובדה שתפח 72 שעות היה פריך עם שוליים תפוחים לצד תחתית קריספית שהחזיקה בצורה מיטבית את התוספות הדי משעממות. איך אומרים? ההתפחה משתלמת.

בכל ביס שנלקח הורגש הטעם הנפלא של הפחמימה שתפחה לה בתנור, ורק חיכתה לרגע שתעשה את דרכה אל עבר הבטן שלנו. ועל אף זאת, הנקודה החשובה והקריטית ביותר מעבר לטעמו העשיר של הבצק היא שכמעט ולא הורגש טעם של בטטה. גם כתוספת וגם בקרם עצמו, חסר לנו הטעם הדי דומיננטי של הבטטה, ובהתחשב בעובדה שהפיצה נושאת שם מחייב שכזה, ניתן היה לשער או לחשוב שגם לה יחלקו כבוד של ממש.

הפיצה השנייה, פיצה פטריות צלויות ופקורינו, הגיעה עם רוטב עגבניות איטלקיות, מוצרלה, פקורינו, תערובת פטריות צלויות, אורגנו ועלי ארוגולה. כאן המקום לציין שהפיצה הייתה מרשימה במראה, ואין ספק שנרשמה עלייה ניכרת בטמפרטורת הגוף כאשר הקרטון נפתח. המרכיבים השתלבו בצורה חלקה ועדינה, ולא גנבו את הפוקוס אחד מהשני. אולם, משום שהפטריות נצלו בצורה כה טעימה, היינו שמחים לתוספת של עוד אחת או שתיים בכל חתיכה, דבר שהיה משדרג את החוויה אף יותר.

לצד הפחמימות החלטנו להיות מעט בריאים, והזמנו גם את סלט הקפרזה. אמנם זו לא הנטייה הטבעית שלנו להזמין סלט בפיצרייה (אם החלטת לפנק את עצמך אז עד הסוף, גברת!), אבל הוא בהחלט היה ההפתעה של השולחן. הסלט הגיע על בסיס חסה, מלווה בעגבניות שרי, בייבי מוצרלה, בצל סגול, זיתים וקרוטוני פוקצ'ה. גודל המנה היה סטנדרטי, ובניגוד לפיצריות אחרות שבהן זוהי לרוב רובריקה מחייבת וזניחה בתפריט, כאן לחלוטין הורגש שחומרי הגלם היו איכותיים וטובים ובעלי מחשבה מאחוריהם. כל ביס היה רענן, עשיר ברוטב שתאם לסוג הסלט, וסך הכל החוויה עצמה הייתה נהדרת ומפתיעה.

יחסית לתלאות ולייסורים שעוברים בעלי מסעדות חדשות בתל אביב, על אחת כמה וכמה פיצריות שנפתחות בעיר חדשות לבקרים, אנחנו מבינים שקשה לחדש - וזה בסדר. אבל אם רוצים להיות חלק מהמשחק, צריך להתמיד באימונים ולהשתפר (בשביל זה אנחנו פה, לא?), אחרת תמצאו את עצמכם יושבים מהר מאוד על הספסל.

פיצה רבקה סול
האנגר 21 נמל תל אביב | 03-5706666
ראשון -חמישי 11.00-01.00 | שישי 11.00-שעה לפני כניסת שבת | שבת – מוצאי שבת -01.00

לפניות למדור האוכל של "ישראל היום" באינסטגרם