הארוחה הטובה ביותר שאכלתי לאחרונה מסתתרת דווקא בשיפודיה
התפריט של "סיח 2.0" בתל אביב כמעט דורש מתורגמן, השמות לא תמיד מסבירים מה יגיע לצלחת והמטבח כולו פתוח מול הסועדים • אבל מהרגע שהאוכל התחיל להגיע, מ"עגבנייה שקיבלה חום ואהבה" ועד טרטר בעלי גפן ופיקנייה מהגריל, היה די ברור שמדובר במקום יוצא דופן

אם הייתם אומרים לי שאת אחת הארוחות המפתיעות, המרגשות והטובות ביותר שאכלתי לאחרונה אמצא דווקא במקום שמגדיר את עצמו כ"שיפודיה עירונית", ספק אם הייתי מאמינה. אבל "סיח 2.0" הגלגול החדש והקבוע בלב רביעיית פלורנטין היא בדיוק מסוג המקומות שמזכירים למה אנחנו כל כך אוהבים אוכל.
"סיח" נפתחה לפני כמה חודשים כפופ-אפ בתל אביב, ברחבה שבין המגדלים, שבה פעלו לאורך השנים מיזמים זמניים. ארבעת השותפים והבעלים, עילאי ועלי פרץ, ניר ברק ועידו בן חפר, הגיעו לתחום לאחר שהפעילו חברת קייטרינג לאירועי "מהחקלאי לצלחת".
הפופ-אפ פעל במשך כמה חודשים, וכעת "סיח" נפתחת מחדש, הפעם כמסעדה קבועה.
אווירה בגובה העיניים ותפריט שדורש דוקטורט
מהרגע שנכנסים ל"סיח", מבינים שהגענו למקום שונה. קיר מרהיב של צנצנות התססה וחמוצים, מטבח הפתוח הלוהט מגריל פחמים, ובנוסף חברי החבורה הם גם אלה שמארחים, מגישים ומסבירים. האירוח אישי, בגובה העיניים, ומלא בתשוקה אמיתית לחומר הגלם.
בגלל המטבח הפתוח והישיבה על הבר, הייתי בטוחה שהולך להיות רועש, עמוס ואולי אפילו קצת כאוטי. בפועל, קרה בדיוק ההפך. הכול היה רגוע, נעים וזורם, ולרגע לא הרגשנו שיש סביבנו מטבח שעובד, מבשל ומוציא מנות.
אם יש חיסרון יחידי במקום, זה לגמרי התפריט עצמו. כי צריך דוקטורט בשביל להבין מה מזמינים. התפריט מלא במונחים מקומיים, שמות פנימיים ותיאורים ציוריים במיוחד החל מ-"נירברק" ו-"יפראח", ועד פנינים כמו "עגבנייה אחת שקיבלה חום ואהבה ממטבח שלם" שזאת בדיעבד הייתה אחת המנות הטובות ביותר על השולחן, אבל עוד נגיע לזה. לשמחתנו, בעזרתם של ניר, עלי והצוות המקסים במקום, שפרסו והסבירו לנו בסבלנות כל מנה ומנה, קיבלנו את ההמלצות הכי נכונות ומדויקות שיש.

- פתיחים של סיח
מראשונות, דרך התססות ועד הביס האלוהי
פתיחים של סיח (50 שקלים ליחיד / 80 לזוג): ביסים שהם בעצם ערבוב משגע של הטעמים מבית סבתא של כל אחד מהשפיםפתחנו בשלישייה נהדרת שמתחילה בקרפלך ממולא בדלעת מתקתקה ומצוינת, כשהחיבור לקציפת היוגורט החמצמצה יוצר ביס קליל, פרשי וכיפי בטירוף. לצדו מגיעים עלי גפן ממולאים בכוסמין, שנותנים טקסטורת נגיסה עם ווייב קצת אחר וחמיצות לימונית מדויקת. והפייבוריט המוחלט שלי, הביסקוויט עם המסקרפונה והאריסה, משחק מבריק בין מתיקות מעודנת לחריפות עמוקה שפשוט עובד מעולה.
עגבנייה אחת שקיבלה חום ואהבה ממטבח שלם (24 שקלים): כפי שהבטחתי, אחת המנות הטובות ביותר בארוחה. פשוטה כביכול, אבל עמוקה, מתוקה, חמה ומלאה בחמיצות גאונית, עם שילוב של המון שמני זית, בהם שמן אבטיח. והמילוי עצמו הוא קרם לחם, כאילו ברוסקטה הפוכה, שהיה רך ומלא בטעם, שנמס בפה וגרם לי לרקוד מאושר.

- עגבנייה אחת שקיבלה חום ואהבה
סלט "מה שיש באותו הרגע" (52 שקלים): המצאה מקומית של יובל שנעשית ממש באותו הרגע מול עיני הסועדים. זוקיני חי, בצל, אפרסמון ומלא ירוקים רעננים שנקצצים לפרוסות דקות וקראנצ'יות, בתיבול מדויק של שמן זית, לימון, מלח וסומק. עצם הצפייה בו חותך ומקפיץ את הכל מולנו היא חוויה בפני עצמה.
ביס טרטר בקר מגולגל בהנד רול של עלי גפן (25 שקלים ליחיד / 40 לזוג): פשוט וואו. עלי הגפן הקריספיים והמיובשים עוטפים טרטר בקר טרי ומיושן נפלא, ביחד מקבלים ניגוד משגע בין המרקם הפריך מפורר של העלה לבין הרכות העסיסית של הבשר, פשוט ביס של אלוהים.

- הנד רול טרטר והסלט
ברזאולה ומלון (33 שקלים): נתח שייטל שעבר יישון של 48 שעות, עמוק, מעושן קלות ועשיר בטעמי בשר, עוטף מלון שמגיע לצד חזרת וחרדל מגרגרים לבנים ושחורים שהם מכינים במקום. השילוב עם פרוסות המלון העדין מוסיף קראנץ' רענן, מתקתק, עם נגיעה שמזכירה אבטיח. לדעתי, זה הביס הפחות מוצלח של הארוחה, אבל עדיין היה מעניין מאוד.
פוקאצ'ה תבלין (38 שקלים): וצלוחיות מותססים: פוקאצ'ה חמה ורכה שמגיעה לצד סדרת ממרחים מותססים כמו חמאת צ'ילי מותסס, סחוג עמוק, עגבניות וירקות מותססים. מעל הכול מנצח חומוס משוואשה משוקשק ואוורירי. הפוקאצ'ה הייתה כל כך טעימה, שהיה פשוט קשה להפסיק לאכול אותה. לקחנו בצד את מטבל הלאבנה המותסס, והשילוב ביניהם היה פשוט ביס מהחלומות.
צלוחיות קטנות ליד האוכל (16 שקלים לצלוחית / 44 שקלים ל-3 / 70 שקלים ל-5 / 96 שקלים ל-7): הלאבנה הביתית המוקצפת, עטופה בשמן זית ואזוב טרי, היא מרקם קטיפתי וציון 10/10 מוחלט. לעומתה, צלוחית ה"ג'ירג'יר" עם אפרסמון וסומאק הייתה פחות נחמדה לטעמי. התיבול יצא מלוח מדי, והמרקם הרגיש פחות מוצלח ונעים בפה.
הלילה של הגריל
פיקנייה (מנות לפי משקל כ-200 שקלים): נתח עשוי טוב ומדויק, מתובל באיפוק שנותן לבשר לזרוח. פרוסות שנמסות בפה עם נגיעות שומן צרוב ומקרמל, כשהכל מוגש על גבי צלחות קרמיקה יפהפיות.
פאלדה רוֹלָדָה (82 שקלים): נתח כבש פלאדה שנצלתה באיטיות ארוכה. נתח שומני מאוד אבל בעזרת החמיצות של היוגורט והסומאק המלוקט ביס מוצלח, עמוק ומאוד עסיסי.
בגזרת הקינוחים מחכים שלושה סיומים מתוקים, מלבי היסטרי ללא מי ורדים, מוס שוקולד עשיר עם שמן זית ובורלה תאנים. המלבי במיוחד הצליח להפתיע, עם מרקם קרמי ועדין, בלי הטעם הדומיננטי של מי הוורדים, בעוד שמוס השוקולד מקבל עומק נוסף משמן הזית. בורלה התאנים סוגר את הארוחה עם מתיקות ופירותיות שמתחברות מצוין לכל מה שקדם לה.
את כל הארוחה ליווינו בקוקטיילים מעולים מהבר: "דאקרי", מתוק וחמוד, וקוקטייל "הל נו", שהוא קצת חזק אבל מצוין ומחזיק יפה את העושר של האוכל.
"סיח" היא לא עוד מסעדה. היא מקום עם אופי מאוד ברור, שמחבר בין הגליל לדרום תל אביב, בין טכניקות של התססה וליקוט לבין אווירת בר צעירה. לצד כמה מנות שפחות עבדו עבורי, היו כאן מספיק רגעים מוצלחים כדי להפוך את הארוחה למפתיעה, טעימה ובעיקר לכזו שנשארת בזיכרון.
"סיח", המעון 5, רביעיית פלורנטין, תל אביב
ד'-ה': 18:00-23:00 | שישי: 12:00-17:00 | שבת: 12:00-23:00
