כמעט לא מצאתי את בר האוכל החדש. מזל שלא ויתרתי

הטקסט הזה על "לובי 34", הגסטרו-בר החדש בתל אביב, כמעט לא נכתב. לא מפני שהמקום אכזב, חלילה. להפך. פשוט התקשיתי למצוא אותו. גם השותפים שלי לארוחה, שהגיעו בנפרד ואיחרו, אבל זה כבר ביני לבינם, חלפו כמה פעמים על פני הכתובת, נחלת בנימין 34, עד שהרמנו ידיים וביקשנו עזרה מבעלי עסקים סמוכים. רגע לפני שהתחלתי לתהות אם טעיתי ברחוב, ואולי אפילו בעיר, הלוקיישן החמקמק נמצא סוף סוף.

מאחורי הדלת התגלה חלל קטן יחסית, חמים ונעים, עם ניחוח ניו-יורקי: בר ארוך ומרשים, קומץ שולחנות למי שמעדיף פינה אינטימית, או פשוט מספיק מקום לכמה צלחות יחד, קיר לבנים חשוף ועמדת די.ג'יי שבה מנגנים, כך התגאו בפניי, תקליטי ויניל בלבד. קלאסה.

ייתכן שהקושי למצוא את המקום נבע מכך שהגעתי בדיוק בשעת הפתיחה, 19:00, אולי אפילו כמה דקות קודם, ולכן הבר החיצוני ויושבי הרחוב עוד לא הסגירו את המתרחש בפנים. אבל הרושם הוא ש"לובי 34" ממילא מכוון לווייב רגוע ואינטימי יותר, נניח, מזה של פרדיסו האהוב שנמצא ממש מעבר לכביש.

ולא במקרה הזכרתי את פרדיסו: שני המקומות חולקים בעלים, ונראה שהם נועדו להשלים זה את זה.

המבורגר שיגעון, ברוסקטה לפנתיאון

"לובי 34" מסיים בימים אלה את תקופת ההרצה, ולכן התפריט עוד עשוי להשתנות ולהתהדק. היצע המנות אינו גדול במיוחד, וכיאה לבר אוכל, רובן בינוניות או קטנות ומתאימות לחלוקה. החדשות הטובות הן שרוב מה שטעמתי היה מוצלח מאוד, ובמקרה אחד אפילו מספיק כדי להתפתות להזמין סיבוב נוסף.

לחם הפתיחה (24 שקלים) היה מעולה: טרי, לוהט וקצת חרוך באחד מצדדיו, אבל בדיוק במידה שהפכה אותו לקריספי וממכר. הוא מגיע לצד עגבניות מגי ושמן זית, והומלץ לי לצרף אליו צלחת חריפים שמותססים במקום ולימון כבוש (36 שקלים). טבלתי ומרחתי כאילו אין מחר, אבל היה מחר והוא הגיע מהר מאוד: שלושה ביסים, אולי ארבעה, והלחם נגמר. למה כל כך מעט?

המשכתי לטרטר הטונה (62 שקלים לשתי יחידות, והוספתי יחידה נוספת). גם כאן מדובר בביס או שניים, אבל מוצלחים מאוד. תלוליות של טונה קצוצה ומתובלת היטב הונחו על קרקר פריך, והדרך הנכונה לאכול אותן היא פשוט להרים ולשלוח הכול לפה בביס אחד, כדי לקבל את כל המרקמים יחד.

גם טרטר הבקר (58 שקלים), מנתח קצבים, היה מוצלח מאוד, גם אם לא שובר מוסכמות. הוא הגיע עם קרקר פיצוחים ממכר שנועד לשבירה וקצת אחו בלנקו בצד. הפעם גם הכמות הרגישה ראויה.

ואז הגיעו השיפודים

שיפוד נתח הקצבים עם ארטישוק ירושלמי (86 שקלים), לעומת זאת, לא הרשים אותי. גלייז התמרים העניק למנה טוויסט מתקתק, אבל הקונספט הזה פשוט עבד פחות טוב לטעמי. גם המחיר צרם.

שיפוד הכרישה על גחלים (42 שקלים), מנה צמחונית לחלוטין שנחה בתוך רוטב לימוני חמצמץ וקיבלה מעל גרידת אגוזי לוז, התברר כלא יותר מסביר וגם לא הרשים במיוחד את הסועדת הצמחונית בשולחן. הקונצנזוס סביב השולחן היה שלשתי מנות השיפודים היה פשוט יותר מדי רוטב.

ההמבורגר החזיר את הערב למסלול

החוויה חזרה למסלול הנכון עם ההמבורגר (72 שקלים). הוא אמנם לא היה מאסיבי, רחוק מזה, אבל היה שמנמן, עסיסי ומוצלח מאוד. לחמניית תפוחי האדמה האוורירית תרמה לביס, והחלפיניו והחמוצים הוסיפו חריפות וחמיצות מדויקות. שווה.

אבל את המנה הטובה ביותר שמרתי לסוף: ברוסקטת הלברק (68 שקלים לשתי יחידות, וגם כאן הוספתי יחידה נוספת).

השילוב בין הדג העדין והאיכותי, סלסת העגבניות הפיקנטית, איולי היוגורט והלימון הכבוש פשוט עבד. זאת הייתה המנה שגרמה לכל השולחן לחייך ולשקול ברצינות להזמין עוד צלחת, וזה אומר כמעט הכול.

לא אגלה אם נכנענו לפיתוי, אבל בפעם הבאה שאגיע ל"לובי 34", הברוסקטה תהיה המנה הראשונה שאזמין. אחריה אולי אנסה את הנקניקייה (58 שקלים), שאליה כבר לא הגענו הפעם.

הקינוח צריך עוד עבודה

על הקינוח היחיד שמוצע כרגע, לעומת זאת, כנראה אוותר בפעם הבאה. בתפריט הוא מוגדר כמוס גבינה עם עוגיית חמאה וקולי פירות (42 שקלים), אבל לי הוא הזכיר יותר גרסה אקסטרה-קרמית של פבלובה עם פירורי עוגיות, או אולי עוגת גבינה מפורקת שעברה ערבול.

גם הקולי, שאמור להיות חלק, הגיע עמוס בחתיכות פרי. הטעם כשלעצמו היה בסדר גמור למי שאוהב את השילוב הגבינתי-פירותי-קצפתי, אבל תיאור המנה יצר ציפייה למשהו אחר, ושלוש הכפיות שננעצו בה יחד הפכו אותה מהר מאוד למיש-מש. סקציית הקינוחים בהחלט זקוקה להרחבה. אופציה שוקולדית, למשל, מתבקשת.

תשתו משהו?

בגזרת האלכוהול, "לובי 34" מתגאה ברשימת קוקטיילים קלאסיים ולא מפונפנים (58 שקלים), בהם פייפר פליין, טומיס מרגריטה ולאסט וורד. הרשימה שמופיעה בתפריט אינה כוללת, כך הבנתי, את כל האפשרויות, ואם תבקשו קלאסיקה שאתם אוהבים, סביר להניח שיוכלו להכין אותה.

לצד הקוקטיילים מוצעים כתריסר יינות, רובם מצרפת. ומה שלא תמצאו כאן הם המשקאות הקלים הסטנדרטיים. אם תרצו משהו נטול אלכוהול, תוכלו ללגום למשל ג'ינג'ר אייל או גזוז אשכולית אדומה מתוצרת בריטניה. סטייל.

רק תצליחו למצוא אותו

עם אווירה חמימה, נינוחה ולא מתיימרת, אוכל מוקפד ומוצלח ברובו ודגש על קוקטיילים קלאסיים, "לובי 34" הוא אופציה ראויה מאוד לערב על הבר או סביב שולחן, בדייט או עם חברים.

יש עדיין דברים שדורשים הידוק. השיפודים פחות עבדו לי, הקינוח זקוק למחשבה נוספת, ובחלק מהמנות הקטנות המחיר מורגש היטב. אבל כשהמטבח פוגע, כמו בהמבורגר ובעיקר בברוסקטת הלברק, הוא פוגע מצוין.

עכשיו נשאר רק למצוא את המקום. הצלחתם? מברוק. תתחילו עם הברוסקטה.

לובי 34, נחלת בנימין 34, תל אביב