חשבתי שבאתי לאכול סנדוויץ'. ואז גיליתי מה מסתתר בפנים

כשעובד הייטק מנומנם וטרוט עיניים, אולי גם קצת נרגן, מבקש ממך – מתוקף תפקידך – המלצה ראויה ללאנץ' שובר שגרה בעודו מתמודד עם עוד יום מונוטני במשרד, אתה מרגיש מחוייבות מקצועית להיענות לו ולספק את הסחורה. "עזוב אותך מהמלצות, בא לך לנסות כריך בריסקט במקום חדש?", השבתי. "תהיה למטה עוד 15 דקות, אני מגיע לאסוף אותך".

דממה. הוא כנראה התעפץ על הקו. נחסוך מכם את חילופי הדברים העוקצניים שהגיעו בהמשך, מה שחשוב זה שתוך 45 דקות (לקח את הזמן, הבחור), היינו, עבדכם הנאמן ועובד ההייטק הנרגן, בדרכנו לסניף החדש של מעדניית Daddy הכשרה במיקדו סנטר שבצפון תל אביב.

מדובר בלוקיישן השני של המותג, שהחל את דרכו כבר ב-1979 ומתחזק לוקיישן ותיק ברחוב באזל שבעיר – אם כי אותו טרם יצא לנו לפקוד. יש לציין שהאוכל מגיע למעדניות ממטבח מרכזי (שמספק ארוחות גם לגופים עסקיים וממשלתיים), ואינו מבושל במעדניות עצמן.

לאבא שלי יש מטבח

למה דווקא Daddy? מפני שהרעיון, באופן כללי, הוא לספק מטעמים "מבית אבא" – לאכול במקום או לקחת הביתה. ואכן, הדבר הראשון שתפס לנו את העין כשהגענו למענייה המיניאטורית אך המצוחצחת והמעוצבת למשעי ברוח דיינרים אמריקנים, הוא קיר שעליו מונצחת כמות מרשימה של בדיחות אבא שנונות יותר או פחות.

דוגמאות מייצגות לפתיחת התיאבון: "באיסטנבול לא סוגרים דלתות. הם טורקים" ו"אם מישהו רכב על סוס ועזב, הוא פרש או לא?". תודו שאתם מחייכים.

מספר מקומות הישיבה מחוץ למעדנייה הינו מצומצם ונמצא בתוך שטח מרכז הקניות מיקדו סנטר, אבל הצלחנו למצוא שולחן פנוי שכן רוב הלקוחות שפקדו את המקום עשו טייק אוויי.

לא כמו באמריקה

כחובבים מושבעים של כריכי בשר בסגנון יהודי-צפון אמריקני – מעדניות כץ בניו יורק ושוורץ במונטריאול הן כנראה המוסדות המפורסמים ביותר שמתמחים בז'אנר (ואת שניהם פקדנו עם השנים כמה וכמה פעמים), תהינו אם הוריאציה ש-Daddy מתגאה בה תזכיר אותם. היא לא הזכירה, שכן מדובר בחיה אחרת לגמרי.

במקרה שלפנינו, פרוסות הלחם עברו קלייה וקיבלו ממד "טוסטי" מובהק (בניגוד ללחם השיפון הטרי המוגש בדרך כלל בניכר), חרדל לא נראה באופק, ופיסות בשר הבריסקט (חזה בקר) בתיבול ברביקיו בבישול ארוך (ולא מעושן) – שעליו הצוות המליץ לנו – היו עבות ועסיסיות מאוד, ברמות שהג'וס ניגר מפינות הפה. יש מפיות?

הכריך הענק נבצע לשניים, עשוי לספק שני סועדים ומגיע עם חופן פוטטוס לוהטים וטעימים ומעט חמוצים יפניים תוצרת בית. הבשר עצמו, אשר נפרס מול עינינו מנתח מרשים שהוצג לראווה בחזית המעדנייה, היה טעים ומתובל כראוי, אם כי גם עתיר שומן.

בדיעבד היינו צריכים לבקש פרוסות רזות יותר, "Lean" כמו שאומרים בדליז האמריקניים, אבל קחו בחשבון שאנחנו מאלה שמבקשים שווארמה בלי שומן, כך שרבים בוודאי יחלקו עלינו ויטענו שאין לנו מושג, כי לדעתם שומן זה כל הכיף. מומלץ להתייעץ קודם עם הצוות אבל בכל מקרה הכריך היה טעים ומספק, וגם המחיר (62 שקלים לסנדוויץ' מסיבי עם תוספת אך ללא שתייה) הוא הגיוני לימינו.

אפשר לארוז?

עכשיו העלילה מסתעפת. אף שכריך הבריסקט (יש גם וריאציה עם הודו צלוי, אגב), היה הסיבה שבזכותה הגענו ל-Daddy, נוכחנו לגלות שהסנדוויצ'ים הם ליטרלי שבריר ממה שהמקום מציע, מתוך מבחר מתחלף של כמאה (!) מנות – בשריות, צמחוניות וטבעניות. שניצלים (בחלה ביום שישי), קציצות, שווארמה, פרגיות, דגים, ממולאים, קובות, תוספות וסלטים – אנחנו יכולים להמשיך עד שבת ואפילו עד ראש השנה, ואז ניכנס לתפריטי הסופ"ש והחג שלהם. למה לא אמרו לנו?

עסקית של עיקרית לבחירה ושתי תוספות וסלטים תגרע מארנקכם 59 שקלים, ויש ארוחות ילדים ב-39 שקלים (שוב, ללא שתייה). מכיוון שכבר סגרנו פינה עם כריך הבריסקט, עשינו את מה שרוב הלקוחות של Daddy עושים – לקחנו הביתה והשתדלנו לגוון.

הקוסקוס (70 שקלים לקילו + 75 שקלים לקילו מרק ירקות עשיר) קיבל את המחמאה האולטימטיבית: "טעים מאוד, ממש כמו במסעדת פועלים אותנטית, תביא עוד", הכריזה הטועמת הצמחונית שלנו, שלעולם לא תסרב לקוסקוס. הגברת גם חיבבה מאוד את לביבות הירק ועלי המנגולד הממולאים באורז (130 שקלים לקילו), ומילה שלה זו מילה.

גם שווארמה הבקר (180 שקלים לקילו) התברר כטעים ואיכותי, אבל נתחי העוף ברוטב חמוץ מתוק (130 שקלים) ספגו קטילה. הם התגלו כאובר-מתוקים, די קשים ונשארו על הצלחת.

תחום נוסף ש-Daddy מתמחה בו הוא מנות ארוזות בואקום שמתאימות לחימום במיקרו ובעלות אורך חיי מדף של כשבוע. ניסינו את הפתיתים האדומים (65 שקלים לקילו) ואת לביבות העוף (130 שקלים לקילו). הם היו בסדר גמור ולא שידרו ווייב תעשייתי שזה כבר סימן טוב, אבל תמיד עדיף ללכת על האוכל הבאמת-טרי, בהתאם לאילוצים (ילדים שמחממים לבד, אוכל לקחת למשרד וכו'). 

אין ספק ש-Daddy אוהבים אוכל, אוהבים להאכיל, ומשתדלים לספק תמורה טובה למחיר הגיוני. הגענו בשביל סנדוויץ' וגילינו עולם קולינרי טעים ומרשים שלא היינו מודעים לו.  זה אומנם לא תמיד עובד במאה אחוז (ע"ע העוף חמוץ-מתוק), אבל יש לנו עוד 90 פלוס מנות לנסות. קבענו עם איש ההייטק המנומנם צהריים בעוד שבועיים.

Daddy, אהרון בקר 8 / באזל 40, תל אביב. כשר