אין הרצלייני שלא מכיר את הקשתות הצבעוניות בירידה לחוף השרון מכיכר דה-שליט, אחד מסמלי העיר וחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. המבנה והקשתות הצבעוניות שעמדו נטושים במשך שנים חזרו לחיים והפכו לאחד הלוקיישנים הכי נכונים באזור. תכירו את "קפה קשת", מקום סופר חמוד לאווירה בימי הקיץ, קצת להירגע לפני או אחרי הים.
בשעות הבוקר תמצאו ויטרינה של כריכים מושקעים, מאפי בוקר ותפריט בריא המותאם גם לציבור הספורטאים. כבר משעות הבוקר, המקום מציע אווירה שמתאימה גם לעצירה קצרה לפני יום בים וגם לפתיחת היום בקצב רגוע יותר.
לקראת הערב המקום משנה אווירה, המטבח נפתח, ועל השולחנות מוגשות מגוון מנות כמו פיצות מתנור אבן, דגים טריים, סמאשבורגר שכבר מסתמן כמנת הדגל של המקום, לצד מנות מתחלפות בהתאם לעונה, לחומרי הגלם ולאופי הערב. השילוב בין האוכל, המיקום והנוף הפתוח לים הופך את השעות האלה לחלק המעניין במיוחד של החוויה.
אנחנו היינו בערב שבו היה דיג'יי שניגן מתקליטים ישנים להיטים של שנות ה-80 שתרם המון לאווירה. יש אפשרות לקחת מחצלת ולשבת בפינות הדשא מול השקיעה, הזריחה ורוח הגלים, כך שהמקום מרגיש פחות כמו עוד בית קפה ויותר כמו נקודת מפגש קיצית מול הים.
הקשתות חזרו, והפעם יש גם מה לאכול
המיקום והמוזיקה היו מעולים, והאווירה הכללית נהדרת. המקום ממש ממש חדש, ברמת החודש, ולכן בכל הנוגע לשירות יש עוד מקום להתאוששות ולשיפור, כחלק מחבלי לידה טבעיים ובהרצה. האוכל והיין מצוינים, וגם אם יש מקום לשיפור בכמה דברים, זה ממש לא קריטי. מבחינת המחיר, המקום קצת יקר, אבל החוויה והלוקיישן בהחלט מנצחים.
- פיצה מרגריטה (74 שקלים): הייתה מצוינת. הבצק מעולה דק, פריך ואוורירי, עם זיגוג של שמן זית מעל.
- סלט ירוקים (59 שקלים): היה מעולה ופרשי, עם אחלה רוטב, רק ששכחו לשים לנו את התפוח.
- סלט עגבניות (62 שקלים): טעים וטרי, אך בסך הכול עגבניות עם מוצרלה.
שתי קציצות, בריוש רך ופוטטוס שגנבו את הפוקוס. צילום: אופיר רבינוביץ', - סמאשבורגר (72 שקלים + 12 שקלים תוספת פוטטוס): היה טעים. לחמניית הבריוש הייתה רכה ומצוינת. הסמאש עצמו, הכולל שני המבורגרים, טעים אבל היה קצת יבש והפוטטוס בצד היו וואו.
- צלחת גבינות (82 שקלים): הגבינות עצמן וואו, אבל הכמות לעומת המחיר לגמרי יקרה, לכן היה קצת מאכזב.
- רוסטביף (72 שקלים): היה טעים, ויחד עם השום והחרדל, מאוד מוצלח.
גבינות מצוינות, מחיר שקצת פחות קל לעכל, צילום: אופיר רבינוביץ
- לקינוח קרם ברולה: עם ציפוי של לימון סיציליאני, שילוב שהיה מעט מוזר אך בסך הכול נחמד.
לשתייה לקנחנו את היין שיפ סוביניון בלאן, ניו זילנד (52 שקלים לכוס / 208 שקלים לבקבוק): היה טעים ופרשי, והלך מצוין עם הכול.
קרם ברולה עם טוויסט סיציליאני, צילום: אופיר רבינוביץ
את האווירה הזאת אי אפשר להזמין בוולט
אנחנו היינו בערב שבו הביאו דיג'יי שניגן מתקליטים המון להיטים של שנות ה-80, אבל בצורה סופר מגניבה. יש אפשרות לקחת מחצלת ולשבת בפינות הדשא מול השקיעה, הזריחה ורוח הגלים, כך שהמקום מרגיש פחות כמו עוד בית קפה ויותר כמו נקודת מפגש קיצית מול הים.
המיקום והמוזיקה היו מעולים, והאווירה הכללית נהדרת. המקום ממש ממש חדש, ברמת החודש, ולכן בכל הנוגע לשירות יש עוד מקום להתאוששות ולשיפור, האוכל והיין מצוינים, וגם אם יש מקום לשיפור בכמה דברים, זה ממש לא קריטי. מבחינת המחיר, המקום קצת יקר, אבל החוויה והלוקיישן בהחלט מנצחים.