תשכחו מתל אביב: העיר השכנה מציעה אלטרנטיבה שפויה וטעימה

כשחושבים על חולון, מיד קופצים לראש כל מיני מושגים כמו חינוך, נתיבי איילון, ישראל אלימלך, אגרובנק או משרד הרישוי. חיי לילה, לעומת זאת, לא קופצים לרשימת האסוציאציות המרכזיות. יש ברים בחולון, הם מרוכזים בעיקר בצד המזרחי של העיר ובשנים האחרונות בהחלט חלה שם התעוררות, בדומה לערים כמו ראשון לציון או גבעתיים, שהשקיעו רבות ביציאה מתדמית ה"ליד תל אביב". עדיין, יש לחולון כברת דרך לעבור כדי להיות מוקד משיכה ולהפוך לאלטרנטיבה השפויה של אלה שלא רוצים לשרוף כסף וזמן על חנייה עוד לפני שהבילוי החל.

כשחמישה חברים שנפגשו בקורס קצינים החליטו להקים את "נח", בר מסעדה כשר ליד מרכז עזריאלי, הם לא חשבו על הפיכה של המקום לאתר עלייה לרגל עבור תל אביבים וראשל"צים. נהפוך הוא, מבחינתם מה שקורה בחולון צריך להישאר בחולון. זאת אומרת, "זרים" וולקאם, אבל הם יודעים שמעטים התל אביבים שיחליטו להדרים אליהם בשביל בילוי לילי. די להם שחולונים יכירו בהם כבית.

"בהתחלה חשבנו על השם 'בכחוס', אל היין", מספר בר, אחד מהחמישה שהרימו את המקום, וממשיך בחיוך, "אבל אנחנו בחולון, מה בכחוס, איפה בכחוס? אז הלכנו על 'נח'". ואכן, קשה לפספס את התיבה הענקית שצפה מתחת לתקרה הגבוהה של המקום. וכשאיומים איראניים באופק אנחנו יודעים שלפנינו המבול, לפחות נאכל ונשתה כהוגן.

העיצוב ב"נח" חביב ומודרני, עונה במדויק להגדרה של ביסטרו – משהו בין בר למסעדה. המקום מרווח והקהל נעים. בתחילת הערב הגיעו משפחות, אחר כך באו זוגות-זוגות, כיאה למונומנט התנ"כי.

האווירה מאוד טובה, אבל יש משהו שחייבים לשפר בדחיפות - התאורה. המקום סובל מעודף של אור. בעוד תאורת החוץ נגזרת מהמשך הפרוזדור וכנראה שכל שינוי בה יגרור סחבת ביורוקרטית מול העיריה ו/או בעלי הקומפלקס, הרי שבתוך המקום בוהקים פסי ניאון לבנים, שממוקמים מתחת לגובה השולחנות ומפחיתים למינימום את תחושת האינטימיות. קצת עמימות תגרום ל"נח" להרגיש יותר כמו הבר שהוא רוצה באמת להיות.

ביסטרו כשר – יש דבר כזה

הגענו לעניין האוכל. קצת קשה לגלגל על הלשון את המושג "ביסטרו כשר", והחשש גובר כשמגלים שהתפריט חלבי, אבל במהרה הבנו שבגזרה הזאת אפשר להירגע. "נח" לא מפגר אחרי אף בר תל אביבי, חיפני או ירושלמי נחשב, אפילו אם מדובר בתפריט הרצה. מהמטבח יוצאים מטעמים שעשויים מחומרי גלם איכותיים, והמחירים של האוכל והאלכוהול אולי לא זולים אבל מאוד שפויים.

בין המנות הראשונות אפשר להמליץ על הטורטליני פולנטה (57 שקלים), פתיח נהדר, נימוח ומושחת, ועל הארנצ'יני הממולא פטריות כמהין (54 שקלים). יש גם סיגר כרישה ועזים (56 שקלים) שבפני עצמו מצוין, אבל מוגש משום מה עם ריבת שרי פיקנטית שמייצרת ניגודיות גדולה מדי בין המלוח והמתוק. לפעמים עדיף פשוט לא להתחכם ולהגיש עם המטבל הנכון.

מתוך המנות העיקריות בולט הטורטליני תרד וגבינות (87 שקלים), כאשר גם הפיצה מרגריטה (68 שקלים) שבתה אותי, איכותית וטעימה. הפיצות מוגשות כיחידה אחת עם מספריים מאסיביים ומיוחדים שהופכים את החיתוך עצמו לחוויה. עם זאת, בכל פעולה כזאת נזכרתי בלורנה וג'ון בוביט, ואם אתם לא יודעים מי אלה, בבקשה אל תגגלו.

כדי להשכיח את הבוביטים הזמנו שני קינוחים, פנקוטה מנגו (58 שקלים), שהייתה טעימה באופן סביר ובראוניז בלונדי ברולה (58 שקלים), עוגייה רכה ממולאת בקרם ברולה. זו כבר הייתה ליגה אחרת, קינוח אדיר שחתם ערב בטעם טוב, תרתי משמע.

"אנחנו רק בהתחלה", סיכם בר באמירה מודעת, "לא תמיד אפשר להיות הכי טובים, אבל נשאף להגיע לשם". נקודת הפתיחה של השותפים שלו מצוינת. ברמה הקולינרית הם כבר כמעט בטופ, מבחינת העיצוב צריך קצת משחק עם התאורה. כך או אחרת, אפשר להכריז ש"נח", שנפתח רק לפני שבועות ספורים, כאן כדי להישאר.

"נח" – הכישור 45, חולון
שעות פתיחה: ראשון- חמישי מ 18.00 עד אחרון הלקוחות

הכותב היה אורח המסעדה