בסוף שנת 2022-תחילת 2023, אחרי שנים רבות בהן עמד נטוש, ועוד לא מעט שנים של בנייה מחדש ושיפוץ, נפתח מחדש מלון אלקונין ברחוב לילינבלום בשכונת נווה צדק, מדובר במבנה משוחזר, שהיה למלון הראשון בתל אביב, לפני 100 שנים. במלון נפתחה מסעדת ל'אופוק של קבוצת רובשון, שאמנם עשתה קצת רעש בהתחלה, אך מהר מאוד הרעש דעך. משהו בחיבור הצרפתי הרגיש לא מספיק קשור לזמן ולמקום, המחירים הגבוהים, המנות הלא נגישות, המסעדה לא מצאה את עצמה משתלבת בתמונת המחזור של הקולינריה התל אביבית לשנת 2024, ולפני שנה בדיוק, במרץ 2024 נסגרה ל'אופוק, וקבוצת רובישון סיימה את הסיבוב הקצר שלה בארץ. הבעלים של המלון, דומיניק רומנו הבין שחייבים כאן שינוי, וכנראה שלא היה ניתן לבחור מדויק יותר מזה.
את המושכות קיבל השף אביתר מלכה, שזכה בעבר בתכנית משחקי השף, וגם מוביל בהצלחה את בר היין וינונה פוראבר, יחד עם שותפו יונתן גרינברג, שאחראי על הניהול והאירוח ועוד לא מעט אנשי צוות, שהביאו עמם השניים מווינונה. את ההצלחה של המקום הראשון שלהם, ובעיקר את הקוליות הלא מתאמצת, עם האוכל המקומי והכיפי, הם תרגמו לכאן בצורה נפלאה, ונדמה, שזה כל מה שהחלל הזה היה צריך.
אז כמה ישראלי רצו את זה כאן? במקום ל'אופוק, קיבלנו את רובע א', הקרויה על שם רובע הדגים של אשדוד, העיר בה גדל מלכה. יותר ישראלי מזה? מדובר במסעדת דגים כשרה. ספוילר: הכשרות לא מפריעה לחגיגה, להיפך. מדובר במקום שחוגג מקומיות, דגים, פסטות וירקות. מי צריך יותר מזה?
רובע א' מחולקת לשני חללים, תחילה עוברים דרך חלל ישיבה המתאים יותר לשולחנות גדולים, ממנו נכנסים אל תוך חלל פנימי בעיצוב יפהפה עם בר ארוך ומזמין, המתאים לישיבה זוגית מהנה, בחלל זה גם ממוקם מטבח פתוח ושוקק חיים, בו פועל לצד פס קר, גם תנור הג'וספר, ממנו יוצאות לא מעט מנות.
התפריט, שכריכתו היפה משלבת את צבעי הים-אדמה, נפתח בכותרת "דגים, פחם ועבודת יד", ומהר מאוד זאת הופכת להיות בחירה מאתגרת במיוחד, כשעל הנייר הכל נשמע מפתה וטעים, כשגם חובבי הבשר מושבעים, לא ישימו לב לחסרונו כאן.
אז מה אוכלים?
לא מוותרים על מנה של לחם (32 שקלים), חלת בריוש עטופה דוחן, פרג ומלח ים, שמזכירה במראה שלה קובנה, ברכות של ענן, זו מגיעה לצד חמאה ופלפלים כבושים, והאמת היא שזו אחת ממנות הלחם היותר גדולות ונדיבות, כזאת שלמרות שמפתה לתלוש ממנה עוד לפני שמגיעות יתר המנות, היא תישאר עדיין על השולחן, ללוות את המנות שיבואו אחריה. ויבואו.
הבא בתור בתפריט הוא אגף הדגים הנאים והכבושים, ממנו דגמנו אדום על אדום (94 שקלים) – סשימי טונה, בנוזל של תפוז דם, עם סלט תפוזים, זיתים ואריסה. מדובר בביצוע מצוין, הדג טרי וטוב, אמנם מדובר בדג שהפך נדוש במסעדנות המקומית, אבל הביצוע הנוכחי הוא מהטובים שנתקלנו בהם לאחרונה. כדי לאזן, דגמנו גם את לבן על לבן (102 שקלים), הפעם היה זה סשימי דג ים לבן, ברוטב של חלב שקדים מרים, שמכינים במקום, על סלסלה של מלפפון ושאלוט. בשתי המנות אי אפשר להתעלם מההגשה הנהדרת, והטיפול המעולה בדגה.
ממשיכים לאגף הירקות, ממנו הזמנו אספרגוס לבן (74 שקלים), צלוי בחמאה חומה עם אגוזי לוז קצוצים. וואו. האספרגוס הלבן החל לצוץ כאן לאחרונה, ויש סיכוי לא רע שהוא עולה על ידידו הירוק, הוא בשרני יותר, עם טעם אגוזי ואדמתי יותר, והביצוע של מלכה מדגים כיצד יד טובה של שף, לא צריכה להוכיח עצמה בצעקות, מספיק טיפול נכון ועדין כדי להוציא את המיטב מחומר הגלם הנהדר הזה.
קיווינו לטעום מאותו אגף גם מנה של זוג פרחי קישוא ממולאים בגבינת סטרטצ'לה אנשובי ועשבים (74 שקלים), אך נאמר לנו שהמנה קצת התפקששה באותו ערב, והם מעדיפים שלא להוציא אותה. רשמנו לעצמנו אותה לביקור הבא.
במקומה הלכנו על ארטישוקים צלויים בפחם (82 שקלים), בגרמולטה נהדרת ומיוחדת של זעתר ופיסטוק ואיולי לימון. לא נגזים אם נאמר כי זאת מנת הארטישוק הטובה ביותר שזכור לנו שאכלנו.
התפריט ממשיך עם חלק קצר של פסטות, ממנו אי אפשר לוותר על ריקוטה שישברק (98 שקלים) – המסעדה כאמור כשרה, כך שלא תמצאו כאן את כיסוני הבשר הקלאסיים ברוטב יוגורט, אלא חתיכות שמנמנות של ניוקי ריקוטה וחצילים שרופים ברוטב יוגורט ומי ריקוטה, בתיבול של סומאק. יופי של מנה.
סגרנו את הארוחה עם חמוסטה ים (88 שקלים), הטייק של מלכה לקובה חמוסטה המסורתית. מדובר בבר ים קצוץ, עם פיסטוק, פטרוזיליה ושאלוט, עטוף בבצק קובה דקיק ורוטב חמוסטה לימוני. ביצוע טוב, שעושה כבוד למקור, אך מצליח להיות עדכני וקליל יותר (וזה לא פשוט בסיום של ארוחה כמו זאת).
לצד תפריט היינות המקומי שנבנה כאן במלאכת מחשבת, יש גם יופי של תפריט קוקטיילים, המציע גרסאות קלאסיות של קוקטיילים מוכרים, לצד טייק שלהם בגרסת רובע א. לגמנו מקוקטייל אביאיישן (60 שקלים), בשתי הגרסאות – הקלאסית, בה הוא מורכב מג'ין, ורמוט לבן, ליקר סיגליות ודובדבנים, ואילו בגרסת המקום, בה הוא עשוי מטקילה מילגרו, בשילוב עם ורמוט לבן, ליקר סיגליות וסירופ פטל. שתי הגרסאות היו קלילות ומהנות. לצד כל קוקטייל מצוין בתפריט מה מאפיין אותו – למשל: פירותי, חמצמץ, ירקרק. שזה נגיש וראוי להערכה. ובכלל כל השירות במקום והאווירה בו הרגישה כזאת שלא עושה מעצמה עניין, הכל מאוד בגובה העיניים. כן ירבו.
ניגשנו אל תפריט הקינוחים שמחות על כך שהמסעדה אמנם כשרה, אך הקינוחים – חלביים. בחרנו בקינוח של טירמיסו פיסטוק (54 שקלים), שהיה חביב אך מעט כבד, ולטעמנו – טירמיסו זה קינוח כל כך טעים שהוא לא בהכרח צריך את תוספת הפיסטוק הזאת.
התבקשנו לטעום גם את גלידת הפלפל השחור (54 שקלים), שמכינים במקום. זה אולי לא כמו שזה נשמע, ועדיין, אם אתם לא חובבים גדולים של ז'אנר הקינוחים המוזרים – אולי עדיף לכם לוותר. זה מתחיל נחמד, אבל טעם הפלפל השחור שנותר בגרון הוא לא בהכרח הטעם עמו נרצה לסיים ארוחה שכזאת.
בשורה התחתונה: רובע א' היא כנראה אחת המסעדות הכשרות הטובות ביותר היום בתל אביב. בקוליות של אשדודי-תל אביבי מצליח מלכה, יחד עם גרינבג, והצוות הנהדר שלהם לספק חווית בילוי מהנה, נגישה וכל-כך טעימה, שאין לנו ספק שהפעם לא מדובר רק בבאזז של פתיחה, אלא ממש בסיפור הצלחה.
רובע א׳, מלון אלקונין, יהושע התלמי 18, תל אביב
ראשון - חמישי: 18:00-01:00
כשר
