זמן טוב להבין: כמה יין זה יותר מדי?

שתיית יין אחרי יום מתוח (ולא חסרים לנו כאן כאלה לאחרונה), היא כמעט קלישאה תרבותית, אבל פרופסור דיוויד נאט, מהקולות הבולטים בעולם המחקר על סמים ואלכוהול, מבקש לנפץ את האשליה: הגוף האנושי, הוא טוען, יכול לסבול בצורה בטוחה רק כוס יין גדולה אחת בשנה.

נאט, נוירופסיכופרמקולוג מאימפריאל קולג’ בלונדון ולשעבר היועץ הראשי לממשלת בריטניה לענייני סמים, לא מסתפק באמירות כלליות. לדבריו, אילו האלכוהול היה נבחן היום לפי תקני בטיחות המזון המודרניים הוא לא היה עובר. מחקרי טוקסיקולוגיה (תחום מדעי החוקר את ההשפעות המזיקות של חומרים על אורגניזמים חיים) מצביעים לטענתו על כמות שנתית מקסימלית של כוס יין אחת בלבד.

בפודקאסט Instant Genius של ה-BBC שעיקריו סוקרו בכתבה שפורסמה בדיילי מייל הבריטי, נאט הסביר כי 40,000 שנות מסורת שתייה לא הופכות את האלכוהול לפחות מסוכן ואם היה עולה היום על שולחן הרגולטורים היה נפסל מיד.

"היתרונות מתגמדים לעומת הנזק"
המסר הזה מתנגש חזיתית עם ההמלצות הבריטיות הרשמיות שמאפשרות עד 14 יחידות אלכוהול בשבוע כמות שוות ערך לארבע כוסות יין גדולות. אך מחקר עולמי מקיף שפורסם ב-2018 בכתב העת The Lancet Public Health אשר ניתח נתונים מ-195 מדינות לאורך כמעט שלושה עשורים קבע חד משמעית: אין רמת צריכה בטוחה של אלכוהול. כל כמות, גם הקטנה ביותר, מעלה את הסיכון למחלות קשות כמו סרטן, מחלות כבד ותמותה מוקדמת. החוקרים הדגישו כי גם אם קיימים יתרונות בריאותיים מסוימים לשתייה מתונה, הם מתגמדים לעומת הנזק.

"אין רמת סיכון אפסית בנהיגה, אבל לא ממליצים להפסיק לנהוג; אין רמת סיכון אפסית בעצם החיים, אבל אף אחד לא ממליץ להפסיק לחיות, ביקש פרופ’ דיוויד שפיגלהאלטר מאוניברסיטת קיימברידג’ לספק אנלוגיה נוספת כהסבר לממצאים, ובכל זאת המספרים מדברים בעד עצמם.

יחד עם זאת, נאט לא מתעלם מהעובדה שלאלכוהול יש תפקיד חברתי ותרבותי עמוק. "אם האלכוהול היה רע לחלוטין, הוא היה נעלם", המשיך והסביר. "האתגר הוא למקסם את היתרונות ולמזער את הנזקים. עוד הוסיף והזכיר כי אחרי טבק, אלכוהול הוא הגורם המוביל למוות הקשור לסמים ברחבי העולם וכי ההשפעות המזיקות שלו מצטברות גם בצריכה נמוכה. לדבריו, אם היינו בוחנים את האלכוהול כמו כל תוסף מזון או תרופה חדשה הוא לא היה מקבל אישור שיווק.

אז כמה באמת מותר לשתות?

הדיון סביב יין אדום שנחשב לעיתים ל"בריא" בזכות נוגדי החמצון שבו (רסברטרול ופלבנואידים), מקבל פרופורציה חדשה. מחקרים מסוימים הצביעו בעבר על יתרונות לבביים, אך גם כאן ההמלצה היא לצריכה מתונה מאוד: כוס אחת ביום לנשים, שתיים לגברים, ומעבר לכך כל יתרון מתאדה והסיכון עולה. ד"ר שאראד מלוהוטרה, מומחה לגסטרואנטרולוגיה הוסיף והזהיר: "ברגע שחוצים את הסף הזה, כל ההגנה הבריאותית נעלמת והנזק מתחיל".

יינות לבנים יבשים נחשבים דלים יותר בסוכר אך גם דלים בנוגדי חמצון, ובירה עם אחוז אלכוהול נמוך נחשבת פחות מזיקה אך גם כאן הכמות היא הגורם הקריטי. המשקאות המזיקים ביותר לפי נאט ומומחים נוספים הם קוקטיילים עתירי סוכר, ליקרים בטעמים ומשקאות חריפים חזקים במיוחד דוגמת גריין אלכוהול ומונשיין, שמובילים לנזק כבד, להתייבשות, לבעיות עיכול ולעלייה חדה ברמות הסוכר.

בשורה התחתונה ניתן לסכם ולומר כי העובדות המדעיות אינן משאירות מקום לאשליות: אלכוהול, גם בכמויות קטנות, הוא חומר רעיל שמעלה את הסיכון למחלות קשות ולמוות מוקדם. ההנחות המסורתיות על "שתייה מתונה" כבחירה בריאה מתמוססות מול הנתונים.