"עץ ההתאבדות": האם הפרי הזה באמת יכול להרוג?

הפרק האחרון של "הלוטוס הלבן" ממשיך לעורר גלים, ולאחר שחברת בוש הגרמנית יצאה נגד השימוש בבלנדר שלה, רצינו לבדוק מה בדיוק הסיפור של אותו פרי רעיל.

הפרי המדובר הוא פרי מעץ הפונג פונג, המכונה גם “עץ ההתאבדות”, אמנם מהווה נקודת מפתח בעלילת פרק הסיום של הסדרה של HBO. אך בעבר הצמח כבר גרם לאלפי מקרי מוות בשנה, כך פורסם בכתבה ב- National Geographic, שעסקה בפרי האסור.

נושא ה“פרי אסור” ליווה את כל עונות הלוטוס הלבן, הסדרה של HBO על רשת מלונות יוקרה בידיונית. בעונה השלישית, המתרחשת בתאילנד, המטאפורה הזו הופכת למציאות כאשר עובדת המלון מזהירה את טימותי (אותו משחק ג'ייסון אייזקס) שלא לאכול את גרעיני פרי עץ הפונג פונג, מאחר שהם רעילים מספיק כדי להרוג.

לאורך העונה, מעריצי הסדרה דנו בשאלה האם הזרעים הקטלניים, שנשתלו בפרק הבכורה, יניבו פירות בפרק הסיום, ככל שמחשבות ההתאבדות של האב, טימותי רטקליף ממשיכות להחמיר.

אז לא נגלה למי מכם שטרם צפה בפרק המדובר את הסוף, אך אכן כן- עץ הפונג פונג (Cerbera odollam) הוא צמח רעיל אמיתי, שנקשר בעבר לאלפי מקרי מוות בשנה. ההשפעות הקטלניות של הפרי כה מוכרות בדרום-מזרח אסיה, עד שהעץ קיבל את הכינוי המצמרר “עץ ההתאבדות”.

מהו עץ הפונג פונג, או “עץ ההתאבדות”?

עץ הפונג פונג שייך למשפחת ה”דוגביין”, קבוצה של צמחים פורחים הידועים ביכולתם לייצר רעלים. הוא גדל בדרום-מזרח אסיה, באיי האוקיינוס השקט ובצפון אוסטרליה, אם כי הובא גם לאזורים אחרים כעץ נוי.

החומר הפעיל בצמח, הקרוי סרברין, מרוכז בעיקר בגרעיני (או זרעי) הפרי, שדומים בגודלם לגרעיני אפרסק. מנה קטנה מאוד עשויה להיות קטלנית, אף כי היו אנשים שהחלימו מהרעלה.

“כמו כל רעל, זה תלוי באדם—בגיל, במין, בגודל ובמצבים רפואיים קיימים”, אומרת ד”ר הילארי האמנט, מרצה למדעי הפשע באוניברסיטת לינקולן ומחברת הספר “סיפורים רעילים: חקירה פורנזית של רעלים בסיפורת”.

הסרברין מעניק לזרעים טעם מר ודוחה—מה שמשרת את מטרת ההישרדות של העץ. “צמחים מפתחים כימיקלים מרים כדי למנוע מבעלי חיים לאכול את הזרעים שלהם,” אומרת האמנט, “חיה תטעם פעם אחת, תסבול מהטעם, ולא תנסה שוב”.

אבל בני האדם הם מקרה שונה. במשך מאות שנים, בני אדם למדו לטחון את זרעי הפונג פונג וקרוביהם הרעילים לאבקה ולצרוך אותה למטרות שונות—לרפואה, לרצח, להתאבדות, ואפילו כחלק מניסיונות לכישוף.

מה עושה רעל הפונג פונג לגוף?

מעבר לטעם הרע, סרברין הוא גליקוזיד קרדיאלי—כלומר, הוא תוקף את הלב.
כמו רעלים אחרים, הוא נספג בדם דרך הקיבה, ותוך 20–30 דקות מופיעים סימפטומים כמו בחילה, הקאה ושלשול, כאשר הגוף מנסה להיפטר מהחומר.

“תוך שעה, סרברין עלול להאט באופן מסוכן את קצב הלב על ידי שיבוש משאבת נתרן-אשלגן, שמווסתת את פעימות הלב,” מסבירה האמנט. הסימפטומים יכולים לכלול פלפיטציות והפרעות קצב, שעשויות להוביל לדום לב. “הלב פשוט מפסיק לתפקד”ף מוסיף פרופ’ אוון מקדוגל, כימאי מאוניברסיטת בויסי, “זו דרך מאוד לא נעימה למות”.

עד כמה נפוצה הרעלת פונג פונג?

הפונג פונג נודע זה מאות שנים ככלי מוות. מחקר שפורסם ב-2004 קשר את העץ למחצית ממקרי הרעלת צמחים במדינת קרלה שבהודו בין השנים 1989–1999, ולעשירית מכלל מקרי ההרעלה.

המחקר העריך שכ-3,000 בני אדם בשנה מתו בעבר מעצי פונג פונג ומקרוביהם, כמו ה”מנגו הימי” (Cerbera manghas), ששימש גם הוא כ”רעל משפטי” במשפטי כישוף במדגסקר במאה ה-19.

הצמח ממשיך להרוג, במיוחד באזורים כפריים ללא גישה לטיפול רפואי. אך כיום, כשהזרעים נמכרים באינטרנט, הסכנה הפכה לגלובלית. למשל, מחקר מ-2018 הציג שישה מקרי הרעלה בארה”ב, שלושה מהם הסתיימו במוות - כולל אישה בת 33 שרכשה את הרעל באינטרנט כתוסף לירידה במשקל. מקדוגל אף תיעד מקרה הפוך: גבר שניסה להתאבד באמצעות זרעי פונג פונג, אך שרד.

איך מטפלים בהרעלת פונג פונג?

אין תרופה או נוגדן ייעודי להרעלה זו, אפילו אם המטופל מגיע לבית החולים בזמן. ייתכן שהרופאים ינסו לתת חומרים עם השפעה הפוכה, כמו אטרופין, ולבצע החייאה לבבית, אך הסיכויים להחלים תלויים בגורמים רבים.

“אם לא מקבלים טיפול, המוות עלול להגיע תוך שעה”, אומרת האמנט.
“במקרים שמגיעים לבית החולים, הדופק כבר ירד לעיתים ל-30 פעימות בדקה, והוא ממשיך לרדת עד שלבו של המטופל דומם”.

בין אם העץ יגרום למוות בדיוני ב”לוטוס הלבן” ובין אם לא, הוא ממשיך לקטול בעולם האמיתי. וכשהמוניטין המצמרר שלו מתפשט, ועצים רעילים נמכרים כקישוטים אקזוטיים, הסכנה עלולה לגדול.