ירושלים מתחילה להתאושש אחרי הגבלות הקורונה, ולמרות מיעוט התיירים שבה, עדיין תוכלו לשמוע אנגלית וצרפתית בשפע בכל טיול בבירה. ללא ספק, אין יותר להישאר בבית ולהרגיש חו"ל מזה. עכשיו, כשהעיר לא עמוסה מדי במבקרים ממדינות שונות, זה הזמן להכיר שוב את המקומות ששווים ביקור בעיר ואת המסעדות הטובות שבה.
התמקמנו במלון ממילא וממנו יצאנו למסעדות ולסיורים בעיר. המלון עצמו בתפוסה די נמוכה במהלך השבוע וגם בסופו אינו מלא עד אפס מקום, מה שהופך את החוויה לנעימה יותר. הוא שוכן בלב ירושלים, ממש מעל שדרות ממילא, וממרפסת הגג אפשר לצפות בנוף פנורמי עוצר נשימה של חומות ירושלים והעיר העתיקה. במלון ספא, חדר כושר ובריכה, וצוות נעים ואדיב. החדר עצמו (אקזקיוטיב) גדול ומרווח, וכולל גם מקלחת וחדר אמבטיה עם דלתות זכוכית שקוו פה, שמשתנה לחלבית אטומה בלחיצת כפתור.
המלון מתהדר במסעדת הדגים החלבית הכשרה למהדרין "האפי פיש" ובמסעדה המפורסמת "רופטופ" בהכשר רבנות ירושלים, שעליהן מנצח השף אושרי זעפרני. אבל רגע לפני שנצא לדרך, חשוב לציין את ארוחת הבוקר המפנקת של המלון, שנחשבת לאחת הטובות בארץ ומגיעה בצורת מזנון בופה שאליו נדרשים האורחים להגיע עטויים במסכה. מגוון ביצים וחביתות - גם כאלה שהטבח מכין לפי דרישה, גבינות קשות ורכות, סלטים מכל סוג אפשרי, מאפים, קישים, עוגות, יוגורטים ופירות העונה. חדר האוכל כאמור ריק ברובו, והוא נושק לגן הפרחים של המלון - מה שמהווה מחזה נעים לעין בשעת זלילת הביצים.
"האפי פיש", שמזכירה במקצת טברנה יוונית, מומלצת לכל חובבי הדגים - וגם לכאלה שמעדיפים ארוחות חלביות בצהריים. כן, אנחנו קיימים. אהבנו במיוחד את מנת פילה דג הים (משתנה) שתובל ביין לבן, בחמאה, בשום ובעשבי תיבול, והוגש לצד לינגוויני אוליו אוליו (136 שקלים). לאוהבי הקצפות מומלץ בתוקף לא לוותר על קינוח עוגת הסולת בסירופ דבש, קרם מלבי וקדאיף מקורמל (45 שקלים) שמוגש על קצפת אוורירית בתוספת פיסטוקים, וכל נגיסה בו מאירה חלקים אחרים במוח. חובבי הקינוחים החמצמצים יותר ישמחו לטעום את פאי הלימון המושחת (45 שקלים), שמורכב משכבת קציפה אוורירית, מקרם לימון ומתחתית בצקית נימוחה.
מסעדת הרופטופ, כשמה כן היא, מרגישה קצת כמו בר מסעדה יוקרתי בניו יורק, והיא ממוקמת בקומה השמינית (קומת הגג) של מלון ממילא. במזג האוויר המושלם של ירושלים בלילות מאי, הישיבה באוויר הפתוח נעימה והבריזה מחבקת. סומלייה המסעדה מיכאל יסביר לכם בפירוט על כל היינות ותהליך גידול הענבים, ויכין לכם קוקטייל מוצלח לפי בחירה. המנות (שעליהן אמונה השפית סימון שפירו) שהצליחו להרשים אותנו ברופטופ היו ברווז בפיתה עבודת יד (72 שקלים), שכלל פרוסות ברווז עסיסי ברוטב טריאקי, סלט מלפפונים וכוסברה בוויניגרט ג'ינג'ר בתוך פיתה תפוחה, בצקית וטרייה, וחזה אווז בשוקולד (134 שקלים) מבושל סוביד וצרוב בגריל, עם אספרגוס, בצל ירוק ובוקצ'וי על פירה ארטישוק עם קרמל מייפל ושלג שוקולד מריר.
זהו גם זמן טוב לצאת החוצה ולתהות על קנקנה של העיר. אמנם בצהריים חם, אבל לא מדובר בחום הכבשני המרושע של המרכז אלא בשמש קלילה וסלחנית המלווה ברוח קיצית. בכיכר ספרא, בכיכר ציון וברחוב הלל ניצבים פסנתרי רחוב שבהם מנגנים עוברים ושבים, ומהווים נקודת עצירה משמחת בין השופינג והטיולים. גם אם נדמה לכם שאתם מכירים היטב את שוק מחנה יהודה, תופתעו לגלות בו דוכני חמד שאולי פספסתם. אין דומה ביקור בשוק ביום שישי לביקור באמצע השבוע, שאז הוא רגוע יותר, חייכן ומסביר פנים.
נסו את החנות הקטנה של "גבינות איבגי", שבה תמצאו גבינות עיזים ובקר קשות שמגיעות בגלגל המוכר היישר מהולנד, ב"מימוני'ס" תמצאו פיתות טבעוניות/צמחוניות עם כרובית בטעם שווארמה ופיתות עם חצילים בטחינה, ירקות ופטה שיוגשו לכם חמות, בחצאים, בתוך קופסאות קרטון. ב"ג'חנון בר" תתעקשו על המנה המנצחת - פיצת מלאווח עם טחינה, ביצה קשה, בצל מקורמל וירוק ותבלינים שונים, ובמסעדת "דיאלנה" - פרנה בר של השף רונן דברת בלוך, תהיו בטוחים שכל מנה שתזמינו תספק אתכם עד כדי נמנום מיידי. וכמו בירושלים - כל המקומות המוזכרים כאן כשרים.
מסעדות נוספות שראויות לציון הן 02, הבשרית הכשרה במלון ענבל, בניצוחו של שף נמרוד נורמן.
במסעדה מספרים לנו שלפני הקורונה המטבח התאים את עצמו יותר לטעם האמריקני של התיירים, אבל עכשיו הוא מותאם יותר לחך המקומי, שמגיע בהמוניו. לשבח נציין את מנת השווארמה צוואר טלה שהתבשל ארבע שעות (68 שקלים) ומגיע עם פיתה, חומוס וחריף, ואת הסטייק אנטריקוט (144 שקלים) שחתוך לפרוסות דקות שעושות את ההבדל, והוא מגיע עסיסי, מבריק וטעמו עדין יותר מהאנטריקוט העבה. הקינוח המוצלח היה ה"בסבוסה" - עוגת סולת עם מחית פיסטוק ופירות אדומים (32 שקלים).
פעם נוספת בחרנו לאזן את הארוחות הרבות שלנו עם סיור, הפעם אחד קליל ומתאים לילדים - מוזיאון המוזיקה העברי בכיכר המוזיקה ברחוב יואל משה סלומון .10 הכיכר מוקפת במסעדות מגוונות, ובהן "כינור בכיכר", מסעדת "נחמן" החלבית, "אנדלוסיה" ועוד. בערב מגיעים אמנים לנגן על הבמה המרכזית במקום. במוזיאון עצמו תוכלו לבקר בחדרים שבהם ממוקמים כלי נגינה מכל העולם, ואף לנגן בחלקם ולשחק ב"סיטאר הירו". תצוגה נוספת משקפת בעזרת משקפי מציאות מדומה איך נראה בית המקדש מבפנים, בצורה כזו שתרגישו שאתם נמצאים במקום. "הגיו עו אלינו קבוצות גדולות של חרדים ודתיים רק כדי לצפות במיזם הזה", מספרת שרונה, מנהלת המלון. מישהו מהם הגיע לשם במקרה, התלהב והפיץ את הבשורה בקבוצות ווטסאפ ייעודיות, שהביאו המוני מבקרים אחרים מהמגזר.
ביציאה מהמוזיאון נמצאת קונדיטוריית "נפוליאון", שבה תוכלו להתענג על קינוחים צרפתיים אמיתיים. המלצה שלנו - לכו על קרם הברולה או על עוגת הנפוליאון עם הטוויסט - כמובן, שמנת מתוקה שזולפה על הפרוסה.
מוזיאון נוסף שאינו מוכר מספיק הוא "מוזיאון ידידי ישראל" שממוקם במרחק הליכה קצר, ברחוב ריבלין 20. המקום מנסה לגשר בין נוצרים ליהודים ולהציג את סיפוריהם של ידידי ישראל הלא יהודים לאורך מאתיים השנים האחרונות, שתמכו ועזרו להקים את המדינה. המיצג מספק חוויית מולטימדיה אינטראקטיבית מרגשת, כאשר המבקרים מסיירים בארבע הקומות ולומדים תוך כדי צפייה במסכי מגע ומיצגי וידאו על חסידי אומות העולם, דמויות מהתנ"ך, תקופת הקמת המדינה ועוד. מדובר בסיפורים שרובם אינם מוכרים, המוגשים בצורה מרתקת ומיוחדת, ומתאימים לילדים מגיל 7 ומעלה. ביציאה מהמוזיאון תמצאו בית קפה עם תפריט חלבי כשר.
רעבים לארוחה מלאה אחרי המיצג? זה הזמן לביקור במסעדת "אנג'ליקה" של השף מרכוס גרשקוביץ בג'ורג' וושינגטון 4, שמגישה תפריט בשרי, כשר ואנין טעם ומיוחד. מהמנות הראשונות אהבנו במיוחד את הברוסקטה רוסטביף הפריכה (66 שקלים), שבתוכה חצילים תאילנדיים, איולי חזרת, צ'ילי ופרי הצלף, והכל מתחבר לכדי מעדן עשיר בטעמים שקשה להפסיק לנגוס ממנו. למנה עיקרית קיבלנו פילה בקר (178 שקלים) על קרם תירס, עם מנגולד ושלושה סלקים בצבעים שונים, ולקינוח ארטיק וניל הדרים (52 שקלים), במעטפת שוקולד לבן פרווה ובתוספת טוויל וניל. זהו בהחלט לא קינוח שהיינו פוגשים ביומיום, ושמצליח להעביר יפה את הטעם החלבי במוצר שאינו כזה.
מקום מיוחד נוסף בירושלים שאסור לפספס, אם נשאר לכם מקום כמובן, הוא מעשנת העץ של "הרווי'ס" - היחידה באזור ירושלים, שמספקת בשרים בטעמים שקשה למצוא בארץ. הבעלים, שף הרווי סנדלר הקנדי, מציע מגוון בשרים מעושנים בעישון עץ איטי בסגנון ברביקיו אמריקני. אנחנו חמדנו את פלטת הבשרים בהרכבה אישית, שכללה בריסקט, אסאדו, סינטה, בשר צלעות מפורק - כולם מעושנים בטעמים נפלאים ומלוחים, וגם צ'וריסוס וטבעות בצל פריכות ומתקתקות שסגרו לנו את הפינה של הקינוח.
אז איך החזרה למסעדות אחרי הקורונה? כמעט בכל מקום שיתפו אותנו בשמחה ובתקווה שהחלה לפרוח שוב, אבל בעיקר בבעיה הקשה שמשותפת לרובם – החוסר בטבחים, במלצרים ובעובדי מטבח. כך גם סיפרה לנו קרן קדוש, הבעלים של "קפה קדוש" המפורסם ברחוב שלומציון המלכה 6, שמתכננת להרחיב את בית הקפה - אבל חסרה כרגע כוח אדם. כמובן, יש לה סיבה טובה לרצות להגדיל את המקום. כשהגענו לקפה ביום שישי השתרע תוך ארוך בהמתנה לטייק אווי, ומשיחה עם סתיו המלצרית הבנו שאם לא מגיעים מוקדם בבוקר, כנראה יהיה קשה מאוד לתפוס מקום במסעדה.
כשטועמים את האוכל בקפה קדוש (צהר - חלבי), מבינים מה ההתלהבות הגדולה. אנחנו הזמנו ביצה בקן (16 שקלים), ביצי עין על תרד, בצל וגבינת ריקוטה מונחות בתוך בריוש, וריזוטו (79 שקלים): שמנת, אפונה, פטריות, קשקבל, פרמזן ושמן כמהין, והתענגנו על הטעמים. למי שחובב אוכל הונגרי והתגעגע לבונדש - הלחם המטוגן ההונגרי, הביצה בקן תחזיר אותו לטעמים של הבית.
"חושבים שהטעמים שלנו מבוססים על המטבח הצרפתי", מספרת קדוש, "אבל אנחנו מביאים טעמים של המטבח ההונגרי והמזרח אירופי". המאפים של הקפה עתירים בשכבות, קצפת, קרמים ורטבים, וכוללים קרואסונים עם רטבים ופירות, מקרונים ואקלרים ממולאים בכל טוב. תפריט המתוקים משתנה בכל יום, אבל היינו ממליצים לא לוותר על מאפה שנקרא "הכלה מאיסטנבול", וכשתגיעו לשם ותטעמו אותו - גם תבינו למה.
הכותבת הייתה אורחת מלון ממילא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו