אחת הסאגות העצובות ביותר בכל השינויים שחלו מאז הקורונה בעולם הקולינריה הישראלי הוא נושא הכח אדם. אין כמעט מסעדה, החל מהמפוארות והמפורסמות ביותר ועד לסניפים של רשתות מזון מהיר בצפון הארץ, שלא נכוותה בצורה כזו או אחרת מהמחסור הידוע בעובדים.
אחת הסיבות למצב הזה, מלבד נושאים כמו שכר שאולי לא מספיק גבוה, הוא עניין הגישה לתפקידים הללו. בישראל, מקצועות כמו מלצר, עובד מטבח וכמובן גם שליח, נחשבים למקצועות "לצעירים בלבד", עבודות אחרי צבא או בזמן לימודים, בטח לא מקצוע של גדולים. בחו"ל, לעומת זאת, זה לא המצב, נראה שהאגו לא משחק תפקיד ובלא מעט מסעדות שמכבדות את עצמן נמצא עובדים שעברו את גילאי הארבעים והחמישים. האם נראה בקרוב שינוי שכזה גם כאן בישראל? ספק, אבל בואו נישאר אופטימיים.
"כולם התחלפו, אני נשארתי"
עכשיו, בואו נדבר על פיצות. נסו רגע להיזכר בפעמים האחרונות שהזמנתם הביתה משלוח אוכל – סביר להניח שהשליחים שהביאו אותו היו צעירים, אפילו צעירים מאוד, נכון? אז לרגל יום הפיצה הבינלאומי שחל ממש היום (רביעי), הנה ההזדמנות שלכם להכיר שליח שכבר עבר לא מעט זמן מאז שהיה בשנות ה-20 לחייו.
שי אביגדור, שיחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-61, עובד כשליח של "דומינו'ס פיצה" כבר 17 שנים, והוא מעריך שהוא השליח הוותיק ביותר ברשת האהובה. "אני מאוד מרוצה מהעבודה, אחרת לא הייתי נשאר בה כל כך הרבה שנים", הוא מספר ל"ישראל היום", ומוסיף כי למרות שהעבודה לא תמיד קלה פיזית ("במיוחד בתל אביב, כשברוב הבניינים אין מעלית"), הוא עדיין מאוד נהנה ממנה: "אני אוהב לרכוב על אופנוע גם בחיים הפרטיים, עוד מצעירותי. לא הייתי מסוגל לעבוד יום אחד בעבודה משרדית".
הוא מספר כי הוא הגיע לעבודה בשנת 2005, די במקרה, כשהיה מובטל. "ראיתי שלט 'דרושים' ליד סניף חדש של דומינו'ס שנפתח, ומאז ועד היום אני באותו הסניף – באבן גבירול בתל אביב", הוא מספר. "כמובן שכולם התחלפו מאז, אבל אני נשארתי. כבר אז תפסתי את העבודה הזו כקבועה ורצינית ולא כמשהו זמני".
באופן טבעי, רבים מהחברים של שי לעבודה הם צעירים, חלקם אפילו בגילים של שלושת ילדיו (שכיום הם בני 22, 28 ו-31), והוא מספר שבזמן שהוא לא עושה לעצמו שום הנחות בגלל הגיל, כולם מקבלים אותו יפה מאוד. "אין לי בעיה שהמנהלת בת ה-26 שלי, שהיא מאוד בוגרת לגילה, נותנת לי הוראות. יש בסניף אווירה טובה והרשת היא גם ככה קצת כמו משפחה, אבל אני בקשר בעיקר עם החבר'ה הוותיקים יותר, שעבדו איתי בעבר".
איך הלקוחות מגיבים כשהם רואים אותך?
"אני לא מרגיש שהם מופתעים יותר מדי, אולי כי אני נראה צעיר לגילי. לפעמים מציעים לי כוס שתייה, ואני מרגיש שכן מפרגנים לי בטיפים. אולי זה בגלל הגיל שלי, אבל אני חושב שזה בגלל שאני מביא איתי משהו אחר. אני מקפיד להביא את המשלוח ללא קסדה על הראש כדי שיראו את הפנים ואת החיוך שלי, ותמיד משתדל לתת שירות טוב – לדעתי התנהגות השליח מאוד משפיעה על גובה הטיפים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו