שתי המסעדות שנסקר את המשלוח שלהן בכתבה זו אהובות עלינו במיוחד. הן אמנם מאותו הסגנון, דגים, אך בכל הקשור לוותק וניסיון בעולם המשלוחים הן נמצאות בעולמות שונים לגמרי. "שיינע" קיימת קצת פחות משנה, אך מאז שנפתחה זוכה למחמאות ושומרת על יציבות, בתקופה שבה יציבות נחשבת למילה גסה בעולם המסעדנות. עם זאת, ספק אם בתקופה רגילה שאינה קורונה היו בוחרים השף אסף גבאי וזוגתו נטלי לצאת בתפריט משלוחים בהתראה כה קצרה.
מנגד, הפריים, על שלל סניפיה, נחשבת לרשת אסיאתית מובחרת עם סושי ברמה גבוהה ומערך משלוחים קיים, מתפקד ואפילו מתפקד טוב. הרשת פתחה סניף חדש המיועד בעיקר למשלוחים ברחוב המסגר בתל אביב ולכבודו שדרגה את התפריט עם מנות פוקי. התמזל מזלי ואני גר במקום שנמצא באזור המשלוחים של שתיהן, וזו סיבה מספיק טובה לאייטם.
נתחיל במשלוח מהשיינע, ודווקא מהסוף, הוא היה מעולה, כי מדובר במסעדה מעולה. מנות הדגל גם במשלוח זהות לחלק ממנות הדגל של המסעדה - המנה הראשונה של הסביצ'ה מוסר ים המגולגל בקרפצ'ו מלפפון, והעיקרית של הפילה לברק על מצע של ירוקים ואורז אסור עם שפע חמאה ויין לבן. אכלתי את המנות האלה במסעדה יותר מפעם אחת וחששתי מה הטלטלות בתא מטען של אופנוע בכבישים הלא לגמרי סלולים של תל אביב יעשו להן, אך מסתבר שהחשש היה לשווא, וגם על השולחן בסלון, כשברקע כלב נכלולי שזומם על ארוחת ערב בסגנון דגים, המנות היו נהדרות.
מנות נוספות ששווה לציין הן הפיש בורגר, שאמנם היה מעט קטן, אבל הוכן בדיוק במידה. הדג הורגש הרבה יותר מהטעם של הטיגון, וגם הרטבים שהועמסו בנדיבות לא פגמו. עוד כיכבה וחבל שהגיעה רק אחת - הפסטייה דגים, שהייתה מעט מתוקה בתיבולה. זה קצת הרתיע בהתחלה, אבל אני חי על הקצה, מה אכפת לי לנסות, ועכשיו הבעיה היחידה שלי עם המנה הזו היא שאני רוצה עוד הרבה ממנה.
הבעיה היחידה שלי עם המשלוח היא לא לגמרי בעיה אלא יותר תהייה. מה היה קורה אם הייתי גר במרחק של יותר מקילומטר וחצי מהמסעדה, ובאיזה מצב המנות היו מגיעות? וזו תהייה שלא נקודתית לשיינע אלא למסעדות רבות שהתחילו עם משלוחים אבל המנות שלהן "מסעדתיות" מדי. מאחר ונראה שאנחנו והקורונה לא ניפרד בקרוב, והמשלוחים כאן כדי להישאר, אני מניח שגם התחום הזה ישתפר יותר ויותר. אבל בינתיים, גם מה שהגיע עכשיו היה הרבה יותר ממוצלח.
בפריים, כיאה למקום בעל ותק רב וניסיון בעולם המשלוחים, רוב המנות בתפריט המשלוחים בהחלט היו שורדות גם נסיעה ארוכה יותר, אפילו מנות "מסוכנות" כמו באן. אז הזמנו שני סוגי באנים, אסאדו בקר ופרגית, מעט מעט התקררו אבל לזכותם ייאמר שאנחנו מקפיאים את הסלון אז מספיק שמאכל יעמוד פתוח דקה על שולחן האוכל שלנו והוא יהפוך לארטיק. למרות הכל, הבאנים היו מעולים, לא הפכו לעיסה המוזרה שהם היו עלולים להפוך אליה, וגם שני סוגי הבשר הרגישו נכונים, בכמות הנכונה כדי לא להתפזר, ומנגד גם לא התקמצנו, אחלה פתיחה.
מכאן עברנו לפוקי סלמון ושני סוגים של סושי, קמיקזה רול (סלמון טרי מאודה עם אבוקדו ומלפפון מצופה בסלמון, טריאקי מיונז ושקדים) ומאקי אינסייד אאוט בסיסי. אין הרבה מה להגיד על סושי, אפשר להביא אותו כמו שצריך או להרוס אותו, וצריך להתאמץ בשביל השני. הסושי היה מעולה, חיתוך טוב, כמות מאוזנת ובעיקר חומרי גלם טריים, והיו לי לא מעט כשלונות עם זה לאחרונה. הפוקי גם הוא היה נהדר, אותם חומרי הגלם של הסושי, כמויות נכונות, אוכל טוב ואפילו פיקנטיות במידה. לא רע לי בכלל.
את כל הדבר הזה, ולסיכום ארוחה בהחלט מהנה, סיימנו גם במנה האפגנית (נתחי פרגית מוקפצים ברוטב טריאקי, בצל, בצל ירוק על אורז תאילנדי ובציפוי בוטנים), קלאסית וטעימה, ונשארה כזו גם כשחזרנו אליה ביום למחרת אחרי חימום במיקרוגל.
בשורה התחתונה, שני משלוחים מוצלחים, אחד מאתגר יותר ועם מנות מיוחדות והשני "בסיסי" עם חומרי גלם מעולים וללא נפילות. לא נותר לנו דבר מלבד להמליץ בחום.
שיינע, אחד העם 19, תל אביב
פריים, https://frame-sushibar.co.il/menus/