הארגזים הירוקים של תנובה מוכרים מאז שנות ה-50 בתפקיד אחד בלבד, שהוא בעצם מה שנהוג לעשות עם ארגזים לרוב, לשים בהם סחורה, מוצרי חלב במקרה הזה, ולספק את הסחורה לסופרים ולמכולות. בתקופה האחרונה הפכו אותם ארגזים איקונים לברירת המחדל האולטימטיבית עבור מסעדנים ברחבי הארץ שמיקומם הפיזי מאפשר להם, בחסות החוק כמובן, להושיב סועדים באוויר הפתוח .
ארגז התנובה עושה את העבודה בתור כסא, שימו עליו מפה והוא יהיה גם שולחן מעולה. זה מוזר אבל זה עובד, וזו הסיבה שאתם רואים המון מהם בכל מקום ש"זכה" לאפשר התקהלות בצורה כזאת או אחרת. בכתבה הזו תמצאו מגוון המלצות למקומות ברחבי תל אביב וחיפה שנכון לכתיבת שורות אלו ניתן לשבת בהם על ארגזים או על שפת המדרכה ולהנות מהדבר הכי קרוב שאפשר לארוחה במסעדה. יכולנו להמליץ לכם בעצמנו, אבל ביקשנו משני מדריכי סיורים קולינריים לעשות את זה במקומנו, אחרי הכל, זו העבודה שלהם. אז אלו ההמלצות של לירן זוויסה, המוכר יותר בתור "קולירני", ושל רוית דנינו, אושיית קולינריה חיפאית שחיה ונושמת את סצנת האוכל בעיר.
תל אביב / לירן זוויסה
שוק לויסקי – מאז שנסגר לתנועה והפך למדרחוב, שוק לוינסקי, שרובו חנויות רחוב ופחות דוכנים, פורח ומשגשג. המרחק מקצהו האחד לשני קצר יחסית וחבל יהיה לנקוב במקום אחד במקום לתאר את המתרחש לכל אורכו. כבר בעליה מרחוב הרצל ניתן לראות את הבליינים הפזורים ברחוב, חלקם ישובים על המדרכה וברי המזל על הכסאות הצבעוניים שפיזרה העירייה. ההיצע פה מכובד, ובטח בתקופה שכזו. תמצאו כאן את צ'נטרו עם הכריכים המעולים, מגשים של גבינות או נקניקים, יין, קוקטיילים ואפרול שפריץ שמשתלב מצוין עם הכריכים שלהם.

הליכה של כמה עשרות מטרים ותגיעו לבית הקפה שבימים כתיקונם עמוס ביותר – טוני ואסתר. ניתן להזמין מהתפריט ולקבל הכל על מגש שיאפשר לכם לשבת בנעימים גם אם בחרתם בישיבה על המדרכה. ממש ממול, בחנות הקטנה של מאנו וינו תוכלו להצטייד בבקבוק יין ואם עד כה לא התרצתם, אפשר להמשיך גם לקפה קאימק שמציעים את התפריט הצמחוני-טבעוני שלהם באיסוף עצמי. במרחק לא גדול מהמדרחוב תמצאו גם את פיצה לילה המעולה, עם אפשרות לעבור, לאסוף ולחזור ללוינסקי עם המנה שאולי הכי קל ונוח לצרוך בעת ישיבת רחוב של תקופתנו.
ומשם לתדר. המקום שבו גם בימים רגילים ניתן למצוא בליינים יושבים על המדרכה ובכל מיני פינות ישיבה מאולתרות, עוטה עכשיו וייב מעט אחר. במקום שולחנות וכסאות במרכז המבנה, הישיבה מתבצעת ברובה בפארק המסילה החדש שנמצא מחוץ ליציאה האחורית של המבנה (20 צעדים מהתדר ואתם שם). הרגיל והמוכר לא ממש השתנה – בירות בכוסות פלסטיק ופיצה שכבר נכתב עליה לא מעט. קחו בחשבון שעקב העומס ששורר כאן לפעמים, המטבח מכריז על עצירת הזמנות חדשות, אז בשעות העומס תזדקקו לסבלנות.
ואם כבר פארק המסילה החדש והכיפי שרובכם עוד לא מכירים, אל תפספסו גם את Roger's house. אם זה נשמע לכם מוכר כנראה ביקרתם בהוסטרל שנפתח בסמוך לפני כשלוש שנים. אותם הבעלים בדיוק פתחו לפני חודשים ספורים במיקום אטרקטיבי במיוחד בפארק בוטקה נעים לעין ועל פי התגובות גם טעים, עם קפה, אלכוהול, פיצות ועוד.

ומכאן לאן? לשוק הכרמל, שעל אף שבלילה נראה שומם לחלוטין, נפתחים להם כמה מקומות שמחים במיוחד. הנה שניים מהם.
ויויאן – בר הקוקטיילים שהתחיל לפני קצת יותר משנה כפופ אפ, מתוך מטבח ההכנות של "פיתה פנדה", האגדית, פועל בקונספט הארגזים ממשכנו החדש. אביב והילה, הבעלים ומי שמתפעלות את המקום, מציעות את תפריט הקוקטיילים הנהדר שלהן לצד מנות משתנות עליהן אחראי שף יובל היימן. תמצאו פה פישבורגר בלחמניית בריוש, טרטר דג משתנה בהתאם לדגה, כל אלו לצד קוקטייל היאמאס עם האוזו, אננס וסירופ התבלינים הקאריביים שרוקחת אביב בעצמה.
לא רחוק משם, גם כן בלב כרם התימנים, נמצא בר בשם אלברט. הבר, שהוקם על יסודות המסעדה המצרית הותיקה "ג'ולי", שנסגרה סופית לפני מספר חודשים, נפתח בשעות הערב ומציע מנות שילכו מצוין ליד בירה קרה. פוקאצ'ות, פיצות וסלטים שניתנים לאיסוף עצמי וישיבה ממש בסמוך על ארגזים (לאו דווקא ירוקים, חשוב לגוון).
חיפה / רוית דנינו
בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, ספגו המסעדות בחיפה הפסדים כואבים ועשו כל שביכולתן להתאים את עצמן לנסיבות המשתנות ולרוח התקופה. הנה שלושה מקומות שעשו זאת בהצטיינות, ואפשר להנות מהמטעמים שלהן גם בימי מגבלות וישיבת רחוב מאולתרת.
נתחיל מ"חמארת תלפיות" (סירקין 28), מסעדת "Fine Dining" של דגים טריים ואיכותיים, אליהם חוברים יין משובח וחומרי גלם מהשוק שבו היא פועלת, שוק תלפיות שבשכונת הדר. אילן פרון, מקים המסעדה, היה הראשון לזהות בשוק תלפיות המוזנח את הפוטנציאל להתהוות סצנה קולינרית אקלקטית, ומאז, בהשראתו, נפתחו בסמוך אליו עסקי אוכל מוצלחים רבים.
.jpeg)
במהלך הסגרים, עבר תפריט המסעדה תהליך של התאמה למשלוחים - מהלך לא טבעי למסעדה מוקפדת - ועם הסרת הסגרים והותרת המגבלות, התווספה גם האפשרות של טייק אווי. כדי לשמר את אווירת החמארה השמחה, ההמתנה למנות היא צבעונית ומקפיצה - אפשר להמתין עם כוס יין ביד, לבחור מארז דגים כבושים הביתה, לתפוס ארגז שוק לישיבה ובימי שישי להנות גם מחריימה בחלה.
מכאן ל"מילהאוס קפה" (שדרות בת גלים 14), בית הקפה האיכותי, שצוות העובדים שלו מגלם את רב-גוניות החברה הישראלית, מגיש קפה, פניני (כריך איטלקי), קינוחים בעבודת יד ועוד. תקופת הקורונה וההנחיות המחמירות גרמה לאו-רן, בעלת המקום, לתסכול רב, עד שהחליטה לעשות מעשה כדי לאפשר למקום לשרוד ולאפשר לצוותה להתפרנס. היא הקימה בתקופת הסגרים מערך משלוחים, שזכה להצלחה ולאהבת התושבים, ועם הסרת הסגר ובהתאם למגבלות, המקום עבר למתכונת טייק אווי בלבד.

הקהל החיפאי והמבקר בחיפה צמא לאירועים קולינריים ובית הקפה מקיים מעת לעת שיתופי פעולה מעניינים - עם רוקו (מסעדת הסושי האיכותי), עם גלידת בוזה ועוד. מילהאוס קפה שוכן על מדשאה (שלא לומר אי תנועה), מה שמאפשר ישיבה מרווחת באווירה נעימה, ובקצה הרחוב - טיילת ים יפהפייה שזו בדיוק העונה להנות ממנה!
נסיים ב"פו 26" (סירקין 26). המקום שיש בו את התמהיל הכי מדליק שאפשר (מי אמר סומליה דרוזי וטבח אוקראיני שמכינים אוכל וייטנמי לצלילי היפ הופ?), לא פעל באופן ממשי מתחילת הסגר השני ועד לשבוע האחרון, אלא למשלוחי יין בלבד. בימים האחרונים החל לפעול בתפריט טייק אווי שכולל את הפו בו (מרק אטריות ובקר וייאטנמי) המצוין, באן בקר, באן דג, באן טבעוני, לאב פלה וכמובן יין מצוין. ואיך אוכלים את כל זה בתקופת קורונה? בניסוח שלהם: ״לנו מותר להגיש רק בחד פעמי ובעמידה. לכם מותר להביא כוסות, צלחות וכיסאות, ולהתפזר בסביבה״.
