נדב בורנשטיין נגד "הארץ": "איזו צביעות!"

יוצר התוכן ואיש התקשורת נדב בורנשטיין יצא הבוקר (ד') במתקפה חריפה נגד טור דעה של ניסן שור, שפורסם בעיתון "הארץ" תחת הכותרת: "משפיעני האוכל הפכו את גופם למזבלה גרוטסקית. לא פלא ששבענו מהם".

בטור תקף שור את תופעת משפיעני האוכל, ותיאר אותם בין היתר כ"אנשים ללא כישרונות יוצאי דופן" וכמי שעוסקים ב"גסטרו-ונדליזם". הדברים עוררו את זעמו של בורנשטיין, שטען כי מדובר בביקורת המגיעה על חשבון יוצרי התוכן, תוך ניצול כוח המשיכה והטראפיק שהם מייצרים.

בורנשטיין אף פרסם גרסה משלו לכותרת, 'הארץ', תיקנתי לכם: משפיעני האוכל הפכו למובילי הדעה החדשים, לא פלא שהתמכרנו אליהם".

העימות מצטרף למתח שהולך וגובר בשנים האחרונות בין עולם המסעדנות והביקורת הקולינרית המסורתית לבין דור יוצרי התוכן ברשת. רק לאחרונה עורר השף אייל שני סערה בקרב משפיעני אוכל, לאחר שהתייחס באופן עוקצני למעמדם ולתפקידם של יוצרי התוכן בעולם הקולינרי. האמירה של שני הציתה תגובות ברשת והמחישה פעם נוספת את המתח שבין אנשי המקצוע מהדור הוותיק לבין הזירה הדיגיטלית, שבה משפיענים הפכו לחלק משמעותי מהשיח הקולינרי.

"קמתי הבוקר עם תחושת בחילה", כתב בורנשטיין בפוסט, והפנה את חיציו גם כלפי "הארץ": "עוד טור שמדבר על משפיענים, כי הרי אין מקליק יותר. טור שבז לתופעת המשפיענות ועל הדרך נהנה מהטראפיק. איזו צביעות".

בהמשך טען בורנשטיין כי מאחורי הביקורת מסתתר גם מאבק על הרלוונטיות של מבקרי האוכל המסורתיים: "נהוג לחשוב שיוצרי תוכן הפכו את מבקרי האוכל ללא רלוונטיים. את הטור הזה כותב מי שהיה פעם מבקר אוכל, ושורף לו שמשפיען 'אוכל בהנאה, עושה קולות ומצלם את עצמו'. שורף לו".

בורנשטיין גם יצא להגנת כמה מיוצרי התוכן שהוזכרו בטור.

לירן רוזן כי היא "דוחפת לפה עוגת פאדג' שוקולד, 1,450 קלוריות לפרוסה, טובלת אותה בכוס חלב, משמיעה קולות שאיבה וליקוק".אז לירן שטסה לוגאס על חשבונה, שילמה על העוגה שכולםםם מדברים עליה בשבועות האחרונים מחיר מלא ותהתה אם הקלוריות שוות את הפרוסה ואמרה את דעתה הכנה  שהעוגה לא שווה את המחיר והקלוריות; ערכה סרטון מושקע, נתנה את כל המידע וראו את הסרטון הזה איזה מיליון אנשים, ובתגובות יש דיון על המחיר, אם זה שווה או לא שווה. במקום להגיד - איזו השקעה! איזה תוכן איכותי! כותבים "מזבלה".

גיל הראל, מבקר אוכל רחוב המתמודד עם סוכרת, העלה את התגובות שהוא מקבל בפרטי. מאות אנשים שסובלים מסכרת שכותבים לו שהוא הוכיח להם שאפשר גם ליהנות מאוכל באופן⁩ אחראי ולא רק להימנע. שהוא נתן במה למי שמתמודד עם סכרת, והראה שזה לא משהו להסתיר או להתבייש בו. אז הוא קיבל את התואר "קרקס אוכל נודד"

גם עמית טרפוצניק, המוכר כ"עמית כפית", הוזכר בהקשר של תכני אכילה קיצוניים בתאילנד. בורנשטיין טען כי הקהל יודע להבחין בין תוכן ביזארי לבין תוכן קולינרי בעל ערך, וכי אין צורך לזלזל ביכולת של הצופים לבחור בעצמם אחרי מי לעקוב.

גם לירן רוזן יוצאת למתקפה

רוזן עצמה הגיבה לפוסט של בורנשטיין והצטרפה לביקורת על הטור. "הכתבה גם דיברה על זה שאנחנו 'חסרי כישרון'. נראה לי שצריך כישרון מסוים כדי שיעלו עלייך כתבות וסרטוני תגובה ברשת", כתבה.

בהמשך התייחסה גם לעבודה שמאחורי הקלעים: "כמות העבודה האינסופית מסביב לשעון, המחקר, הנסיעות, הכסף שאנחנו משלמים כדי להמשיך וליצור והמון מזה גם לתמוך בעסקים שונים לגמרי בחינם ויותר מזה משלמים מחיר מלא, וכל זה למען שנוכל לספר סיפור". רוזן סיימה במסר ישיר למבקרים: "לא לזלזל בקהל, הוא יודע אחרי מי נכון לו לעקוב, מי מעניין אותו ולמי להאמין. די להקטין את הצופים".

גם יוצרים ועוקבים נוספים הצטרפו לדיון. בלוגר האוכל גל זהבי כתב בתגובה: "ההפך מפרגון זה קנאה", ובתגובות נוספות נטען כי משפיעני האוכל הפכו לכוח משמעותי בתעשייה, מניעים צרכנים ומסייעים לעסקים בענף המסעדנות במיוחד בתקופה שבה הענף מתמודד עם קשיים.

בורנשטיין חתם את הפוסט בהתייחסות למשפט של שור עצמו, שכתב בטור: "אני יודע שאני נשמע קצת צדקן וצקצקן". בורנשטיין השיב בעוקצנות: "לפחות מודעות עצמית יש לו".