אחרי 60 שנה: רשת בתי הקפה המיתולוגית נסגרת בן לילה
הרשת הבריטית, Merrie England, שהפכה במשך עשרות שנים לחלק מהשגרה של אלפי לקוחות, הודיעה על סגירה מיידית של כל סניפיה והותירה עשרות עובדים ללא עבודה • אז מה הסיבה לסגירה המפתיעה לטענת הנהלת הרשת?
Your browser doesn’t support HTML5 audio
נדמה שלא רק בישראל בעלי מסעדותובתי קפהמתקשים לשרוד. בזמן שגם כאן בענף מתמודדים עם התייקרות חומרי הגלם, עלויות השכר והירידה בהוצאות הבילוי של הצרכנים, בבריטניה נמשכת קריסתן של רשתות ותיקות בקצב מדאיג.
אחרי סגירתם של 16 סניפים של רשתהפיצריותFranco Manca, וכשיותר מ-100 סניפים של Beefeater ו-Brewers Fayre נמצאים בסכנת סגירה, ותושבי לונדון כבר נפרדו ממספר רב של סניפי BrewDog ומרוב סניפי רשת ההמבורגרים Patty & Bun, מגיעה מכה נוספת לענף האירוח הבריטי.
הפעם זו Merrie England, רשת בתי קפה שפעלה במשך 60 שנה והפכה עבור רבים לחלק בלתי נפרד מהשגרה. הנהלת החברה החליטה לסגור באופן מיידי את כל שבעת סניפיה.
העובדים קיבלו הודעה בערב - ובבוקר כל הסניפים כבר נסגרו
העובדים קיבלו את ההודעה על פיטוריהם ביום שני בערב, 27 ביולי, שעות ספורות בלבד לפני שהדלתות נסגרו בפעם האחרונה.
בפוסט שפרסמה בפייסבוק כתבה החברה: "בעצב רב אנו מודיעים על סגירתה של Merrie England. אחרי 60 שנה, זו הייתה החלטה קשה מנשוא. מחשבותינו נתונות בראש ובראשונה לעובדים בשבעת הסניפים שלנו, שאיבדו את מקום עבודתם".
"עלייה מתמשכת בעלויות חומרי הגלם והשכר"
החברה גם ביקשה מהציבור לגלות רגישות: "מאחורי ההחלטה הזו עומדים אנשים אמיתיים, עובדים, משפחות, ספקים ולקוחות שכולם מושפעים ממנה. תודה לכל מי שתמך ב-Merrie England לאורך השנים. הנאמנות והאהבה שלכם היו משמעותיות עבורנו".
בהצהרה נוספת, שפורסמה באתר החברה שנסגר מאז, נכתב כי ההחלטה התקבלה בעקבות "עלייה מתמשכת בעלויות חומרי הגלם, הארנונה העסקית, מחירי האנרגיה ועלויות השכר, לצד מדיניות הממשלה".
עוד ציינה החברה כי במקביל לעלויות המאמירות נרשמה ירידה במספר הלקוחות ובהיקף ההוצאות שלהם. "אנשים רבים, ובצדק, אינם יכולים או אינם מעוניינים לשלם את המחירים שעסקים נאלצים לגבות כיום כדי לשרוד", נכתב.
גל של נוסטלגיה ברשת
ההודעה על הסגירה עוררה גל של נוסטלגיה ברשתות החברתיות. לקוחות ותיקים ניסו לשכנע את בעלי הרשת שלא לוותר והציעו רעיונות להצלת המותג, בהם מעבר למתחם אוכל חדש בעיר.
אחת הלקוחות, ג'ין רייט, סיפרה שזה היה המקום האהוב על אמה לארוחת צהריים. לקוח אחר נזכר בימי לימודיו בשנות ה־90, אז נהג לקנות שם עוגת פירות קלויה. רבים נוספים שיתפו בזיכרונות מהכריכים המסורתיים ומהמאפים האייקוניים של הרשת עדות לכך שעבור לא מעט בריטים, הסגירה היא הרבה יותר מסוף של עסק, היא סוף של תקופה.
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו