"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בריא יותר מאוכל ביתי? ההצהרה המפתיעה של מקדונלד'ס

על רקע ביקורת גוברת נגד מזון מהיר, מפעילת מקדונלד׳ס בהודו טוענת כי ארוחות הרשת יכולות להשתוות – ולעיתים אפילו להתעלות – על אוכל ביתי • המנכ״ל המקומי טען כי אם צרכנים ייחשפו לכל הנתונים התזונתיים, הם יסתכלו אחרת על מזון מהיר

,עודכן
0השמעה
הקרב החדש של המזון המהיר. צילום: africa-images

על רקע ויכוח ציבורי בהודו על נזקימזון מהיר, מפעילתמקדונלד'סבמערב ובדרום הודו עלתה להתקפה. רשת המזון המהיר במדינה הכריזה שהארוחות שלהם משתוות בערכיהן התזונתיים לאוכל ביתי.

המנכ"ל סאוראב קאלרה אמר שחשיפה ברורה יותר של מרכיבים ואיזון תזונתי תאפשר לצרכנים לראות את הארוחות של הרשת באור אחר.

"אם יהיו נורמות שקופות לחלוטין שבהן אנשים בוחרים מה הם אוכלים, מקדונלד'ס תהיה טובה מרוב הדברים שאנשים אוכלים, לפעמים אפילו טובה ממה שאתם אוכלים בבית, זאת הטענה שלי", אמר קאלרה בשיחה עם משקיעים ביום חמישי, לפי NDTV Profit.

כך מקדונלד׳ס מנסה לשנות תדמית

החברה, ווסטלייף פודוורלד, ממקדת את המסר שלה בשקיפות במקום להציג מוצרים כ"בריאים". הדגש הוא על אפשרות לקבל החלטות מושכלות – מה יש בלחמנייה, ברטבים, בקציצות, וכיצד המרכיבים האלה מצטברים לארוחה – במקום לקבוע קביעות כלליות על מידת הבריאות.

לבריאות! או משהו כזה,צילום: דן פרץ

אם לסועדים יש גישה לפרופילים תזונתיים מלאים והם יכולים להתאים אישית את בחירותיהם, טוענת ווסטלייף, ארוחות בשירות מהיר אינן חייבות לעמוד בסתירה ליעדים תזונתיים.

ווסטלייף מצביעה על כמה שינויים ספציפיים שביצעה בשנים האחרונות כדי לחזק את הטענה הזו. במסגרת תוכנית שהושקה ב-2016 תחת הסיסמה "אוכל אמיתי, טוב באמת", מקדונלד'ס הודו אומרת ששינתה את הרכיבים בתפריט תוך שמירה על הטעם.

המהלך כלל הפחתת נתרן בצ'יפס והפחתת שומן במיונז. הוא כוון גם למנות מקומיות, כמו המבורגר אלו טיקי.

האם מזון מהיר באמת משתנה?

במקביל לשינוי הרכיבים, הרשת בחנה תוספות קטנות שמשנות את הפרופיל התזונתי של ארוחה. דוגמה עדכנית היא השקת "פרוסת חלבון", תוספת שמציעה ללקוחות אפשרות להגדיל את תכולת החלבון בחמישה גרמים לכל המבורגר.

נאגטס. בטוח טובים לבריאות הנפש,צילום: מקדונלדס ישראל

החברה מציגה זאת כגישה מודולרית. הסועדים בוחרים כיצד לבנות את הארוחות שלהם, והמסעדה מספקת ספירות שקופות לגבי האופן שבו כל בחירה משנה את התזונה הכוללת.

דו"ח אמריקאי מ-2024 מצביע על כך שיותר מ-70% מצריכת המלח היומית מגיעה ממזון ארוז או ממסעדות. לפי הדו"ח מציין שצריכת מלח גבוהה מעלה את הסיכון ללחץ דם גבוה ולמחלות לב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר