"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כמה אתם *באמת* מוציאים על משלוחים ממסעדות? הרשת נטרפת מהנתונים
כששלוש מתוך ארבע ארוחות כבר לא נאכלות במסעדה, אין ספק שמשהו עמוק בהרגלי האכילה השתנה • כתבה אחת הצליחה לגרום למיליונים לעצור ולשאול: מתי נוחות הפכה להתמכרות יקרה?
שליח (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

כמה אתם *באמת* מוציאים על משלוחים ממסעדות? הרשת נטרפת מהנתונים

כששלוש מתוך ארבע ארוחות כבר לא נאכלות במסעדה, אין ספק שמשהו עמוק בהרגלי האכילה השתנה • כתבה אחת הצליחה לגרום למיליונים לעצור ולשאול: מתי נוחות הפכה להתמכרות יקרה?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

סערה פרצה ברשת בארה"ב סביב כתבה חדשה בניו יורק טיימס, שעסקה בשימוש הגובר בשירותימשלוחי אוכלבארה"ב ובאופן שבו אפליקציות כמו , Uber Eats, Grubhub ושאראפליקציות המשלוחיםמשפיעות על מה שאמריקאים אוכלים וכמה הם מוציאים.

הכתבה מציגה דוגמאות של בני-אדם שמשתמשים בשירותי משלוח אוכל באופן תדיר, כולל נשים וגברים שמוצאים עצמם משלמים סכומים גבוהים מדי שבוע עבור שימוש בשירותים הללו.

אחת מהדוגמאות שפורסמו היא של רידי, בת 34 ממערב סן דייגו, שמרוויחה כ-50,000 דולר בשנה ובוחרת לשלם בין כ-200 ל-300 דולר בשבוע רק כדי להזמין אוכל שיגיע לביתה באמצעות אפליקציות, דבר שמשפיע על חיסכון והוצאות אחרות בחייה.

"700 דולר בשבוע זה סוג של מארי אנטואנט"

מקרה אחר הוא זה של קווין קולדוול מאטלנטה, שמצא את עצמו - ביחד עם בן זוגו - מוציא כ-700 דולר בשבוע על משלוחי אוכל בלבד, בעיקר עקב עומסים בעבודה וחוסר זמן להכין ארוחות בעצמם. נטייה זו חוצה רמות הכנסה שונות וגורמת לכך שבחלק מהמקרים בני-המשפחה מוותרים על הזדמנויות חברתיות או על פעילויות אחרות כדי להרשות לעצמם להמשיך להזמין אוכל מהאפליקציות.

שינוי תרבותי אמיתי (אילוסטרציה),צילום: Gemini

באזזפיד מדווח שהגולשים בהלם מהסכום והגיבו בהערות כמו "700 דולר בשבוע זה סוג של מארי אנטואנט".

משלוחים הפכו לחלק קבוע בשגרה של משפחות רבות בארה״ב, ואנשים משתמשים בהם גם כשהם אינם בלחץ של זמן או צורך דחוף, אלא מתוך הרגל או העדפה. ב-2024, כמעט 3 מתוך 4 הזמנות במסעדה בארצות הברית לא נאכלו במסעדה עצמה אלא הוזמנו כטייק אוואי או משלוח, מה שמדגים שינוי תרבותי רחב בהרגלי האכילה של הציבור.

זאת גם מגמה שחלק מהקוראים והגולשים הדגישו - אנשים נאלצים לשקול מחדש את הדרך בה הם מתייחסים לאוכל כמוצר ולא רק כארוחה.

לא רק עניין של נוחות (אילוסטרציה),צילום: Getty Images/iStockphoto

מספר תגובות גם העלו כי המשלוחים אינם רק עניין של נוחות אלא משפיעים על אורח החיים ודפוסי האכילה של המשתמשים. חלק מהאנשים הצביעו על כך שכאשר משלוחים זמינים וזולים בהשוואה לזמן שלוקח בישול - זה מפתה להזמין שוב ושוב במקום לבשל בבית.

אחרים ציינו כי יש להם גם תחושת אשמה כאשר הם רואים את סכומי ההוצאות מצטברים בחשבון כרטיס האשראי שלהם, במיוחד כאשר התקציב המשפחתי כבר קרוב לסופו לחודש זה. הגולשים סיפרו שחשו שהנוחות מצדיקה את ההוצאה, אך כשעברו על חשבון האשראי נתקלו בהפתעה - הוצאה גבוהה בהרבה משציפו - והחלו לחשוב מחדש על הרגליהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו