אחרי שנים של שליטת זני ה"האס" וה"אטינגר", האבוקדו האדום מסתמן כטרנד החם הבא של עולם הקולינריה. למרות המראה המתעתע, שנראה כמו תוצר של בינה מלאכותית או פילטר בטיקטוק, מדובר בדבר האמיתי: זן ה"תומפסון רד" (Thompson Red).
עם קליפה חלקה בצבע בורדו-יין ומראה שמזכיר שזיף ענק, הזן הנדיר הזה מציג אלטרנטיבה ויזואלית וקולינרית שמאיימת לגנוב את ההצגה מהמדפים.
איך האבוקדו האדום נראה מבפנים?
רק אל תצפו לאבוקדו אדום מבפנים, כשפותחים אותו, מגלים את הלב הירוק צהוב המוכר והאהוב. הקליפה האדומה והבשר הקרמי והבוהק יוצרים פריים שפשוט דורש סטורי.
אז מה הטעם של אדום? חובבי אוכל בעולם מספרים שיש לו מרקם קרמי בטירוף וטעם אגוזי עמוק, ויש כאלו שנשבעים שיש בו אפילו רמז דק של מתיקות פירותית. בקיצור זה לגמרי יכול להיות שדרוג רציני לבראנץ' של יום שישי.
איפה משיגים אבוקדו אדום בארץ?
כאן מגיע הקאץ'. אל תבנו עליו לסלט של ארוחת הערב, כי בארץ הוא נחשב לנדיר בטירוף. האבוקדו האדום הוא לא הטיפוס שמוצאים בקלות בכל ירקניה.
הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים כמו ג'מייקה, ובישראל הוא נחשב לפוקימון נדיר. אפשר למצוא אותו רק אצל מגדלים משוגעים לדבר או במשתלות מתמחות שמנסות לאקלם אותו.
האבוקדו האדום נחשב לנדיר מאוד בארץ. קיימים דיווחים על גידולים ניסיוניים או עצים בודדים במשתלות כמו משתלת אקסלרוד בגן שורק.
הוא יפה, הוא פוטוגני, והוא ההוכחה שאבוקדו הוא באמת המלך של הפירות. אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכם שאבוקדו זה משעמם, תראו לו תמונה של האדום אדום הזה.
בינתיים, נמשיך לחלום עליו ולנסות להבין איך לעזאזל יודעים מתי הוא בשל בלי להרוס את הצבע האדום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו