הגודל לגמרי קובע: המנות הכי מוגזמות בעולם

אם פעם אמריקה הייתה שיאנית המנות המוגזמות, כאלה שמגיעות לשולחן עם אזהרת בטיחות ודרישה לפינוי מוקדם של העורקים, היום היא דווקא חזרה לתלם. בזמן שהאמריקאים מנסים לאזן בין צמצום מנות לטרנד הבריאות, העולם עבר שלב.

הגענו לעידן שבו המנות לא נועדו לאכילה רגילה, אלא לשוק מוחלט ולצילום ויראלי שיגרום לעוקבים שלכם לשפשף את העיניים. וזה לא קורה רק במסעדות.

בדרום קוריאה, תרבות ה-Mukbang שברה לחלוטין את תפיסת הכמות. לא מדובר במנה אחת גדולה, אלא בשולחן שלם שמרגיש כמו אירוע משפחתי ל-20 איש, שנאכל כולו מול מצלמה אחת. הרים של אטריות, ערימות של עוף מטוגן ושילובים קיצוניים נאכלים בקצב שגורם לצופה לתהות אם מדובר בבן אדם או בפרויקט מחקר פיזיולוגי.

אבל המנות המוגזמות במסעדות לא נעלמו, הן פשוט התרחבו לשאר העולם והפכו למפלצות של ממש.

קחו למשל את דובאי, שם, הכל חייב להיות הכי יקר והכי מוגזם. בבתי קפה מסוימים יגישו לכם עוגיית שוקולד צ'יפ בגודל של עוגת יום הולדת ענקית ומושקעת, כזו שדורשת סכין ומזלג ואולי גם איזה עוזר אישי שיעזור לכם לסיים אותה.

בשוויץ, המדינה שחשבתם שהיא כולה סדר וניקיון, מגישים לכם המבורגר בגודל של מגש פיצה XXXL. הוא מגיע לשולחן כמו צלחת מעופפת של בשר, וכמובן שהוא לא לבד, לצדו מונחת ערימה של צ'יפס, רק כדי שלא תרגישו חלילה שמשהו חסר לכם לאכול.

ואם חשבתם שפריז היא רק עיר של אלגנטיות ומנות קטנות בצלחת גדולה, תחשבו מסלול מחדש. בתי מאפה נבחרים בעיר האורות החלו להגיש קרואסון מפלצתי במשקל של 1.5 ק"ג. וזה לא מאפה, זה פרויקט הנדסי. הוא מתאים ל-20 סועדים לפחות, אבל הרוב מזמינים אותו רק בשביל הסטורי, וטובלים אותו בקערת קפה שמזכירה יותר גיגית.

תתפלאו, גם אצלנו בישראל הטירוף הזה נחת. בקונדיטוריית קאסה טואה בהרצליה, הצטרפו לטרנד ולהם יש לא רק קרואסון אחד, אלא שלושה סוגים שונים של מאפי ענק שפשוט לא נכנסים בתמונה אחת.

אז נכון שארה"ב נרגעה, אבל לגמרי לא יצאה מהמשחק. במיאמי תמצאו פיצה עבה עם מלא גבינה בגודל של טלוויזיה 50 אינץ', ואם נתעמק נוכל למצוא אפילו יותר.

אני בטוחה שהשאלה הבאה שלגיטימית לשאול היא: איך אוכלים את זה לעזאזל? אין צורך לשאול, רק להצטרף למסיבה וליהנות מדברים שלא יחזרו על עצמם. אבל כן הייתי נזהרת בשאלה, "תרצו משהו קטן ליד הקפה?", תמיד טוב לוודא כמה הוא באמת קטן.