מאופרה ווינפרי ועד מייקל ג'ורדן: כך הפכה הטקילה לטרנד החם

אחרי חודש מבצעי המכירות, הסייבר והמאנדיי, כבר אפשר לגלות - אחד הפטנטים הידועים בעולם העסקים להגדלת מחזור המכירות הוא פיתוח טרנדים. פעם קראו לזה "מודה", אבל הביטוי הזה כבר מזמן לא במודה...

היצרנים לא יכולים להסתפק יותר בביקוש צרכני רגיל - כי בינינו, כמה בגדים או גאדג'טים כבר צריך - ולכן הם מייצרים לא רק מוצרים, אלא גם את הביקוש אליהם, ובשלל דרכים יצירתיות: תערוכות, משפיענים ומשפיעניות, ימי מכירה מיוחדים ועוד. כך, מה שהיה סופר־אופנתי לפני עונה או שתיים הופך פתאום ל"אאוט" כשקולקציה, גזרה או שיק חדשים מוחדרים לשווקים.

גם בעולם האלכוהול יש טרנדים. לפני עשור זו היתה הוודקה פרימיום שכיכבה בכל בר או מסיבה, אחריה הגיע הג'ין הערערי בשלל תיבולים וטעמים, ועכשיו תור הטקילה. ולא סתם טקילה, אלא טקילה סופר־פרימיום, כלומר כזו שנמכרת בבקבוקים אמנותיים, עם סיפור מתוחכם ומפונפן ומתוחזקת במערכת יחסי ציבור שלא מביישת קמפיין לנשיאות.

רוצים דוגמה? אופרה ווינפרי מקדמת מותג־על של טקילה, מייקל ג'ורדן האגדי שותף במזקקה במקסיקו, ואפילו יש טקילה מבית האופנה היוקרתי לואי ויטון! ולחשוב שעד לא מזמן הטקילה נחשבה אחד הכהילים הפשוטים והזולים שיש...

אז למי שעדיין לא מחוברים לטרנד הלוהט, נספר שטקילה היא תזקיק אלכוהולי שמופק מצמח בשם אגבה כחולה (שאינו קקטוס, אף שיש עוד מי שמתעקשים לקרוא לו כך). כדי להיקרא "טקילה", המשקה חייב להיות מיוצר אך ורק בסביבת העיר טקילה שבמדינת חליסקו, או באזורים ספציפיים בחמש מתוך 31 המדינות שמרכיבות את מקסיקו. הצמח נקצר ידנית, ולאחר קיצוץ העלים שלו נשארת הליבה, המכונה "פיינה" ("אננס" בספרדית, בגלל הדמיון החיצוני), שיכולה להגיע למשקל של 90 ק"ג. הליבות הללו נטחנות ומבושלות בתנורים מסורתיים או מודרניים, והנוזל שנסחט מהן מועבר למכלי התססה לשני זיקוקים, ולפעמים שלושה.

הטקילה מחולקת לשלוש קטגוריות עיקריות - בלאנקו (שקופה, שלא עברה יישון בחביות כלל), רפוסאדו (בעלת צבע זהוב־שקוף שהתיישנה עד שנה בחביות אלון) ואנייחו (בעלת צבע ענברי־חום, שעברה יישון בחביות בין שנה לארבע). בשנים האחרונות אפשר למצוא גם טקילות שעברו יישון ממושך יותר, ובמגוון חביות רחב (בדומה לוויסקי) שמעניק למשקה טעמים עמוקים יותר, וכן את "קריסטלינו", שאחרי ההתיישנות וספיחת טעמי החבית סוננה וחזרה למראה השקוף.

והנה הגענו לעניין התולעת. אז מצטערים לאכזב: זו אולי אגדה נחמדה - אבל אין תולעים בטקילות. בדוק. לעומת זאת, בכמה מותגי המסקל (משקה אחר המזוקק ממיני אגבה, שנחשב נחות מהטקילה) תוכלו למצוא זחל שנח בתחתית הבקבוק. האמת היא שזה התחיל כגימיק מסחרי של סוחר המסקל חקובו לוסאנו פאאס, שפתח את העסק שלו ב־1942 והחליט לבדל את מוצריו. הוא קרא למותג "גוסנו דה אורו" (תולעת הזהב) והכניס לכל בקבוק תולעת, תוך שהוא מפיץ איזו אמונה אצטקית עממית ישנה על הסגולות האפרודיזיאקיות שיש בתולעת.

אני לא יודע לגבי הסגולה - אבל שיווקית זה הצליח והביקוש למותג נסק. אנחנו, בכל אופן, לא ניסינו.

אז אף שבאופן אישי אנחנו עדיין מעדיפים וויסקי, טעמנו ממגוון טקילות הסופר־פרימיום (והיקרות להחריד, ככה זה בטרנדים), כולן מ־100% אגבה כחולה, וחזרנו עם המלצות.

וולקן דה מי טיירה בלאנקו טהונה

מותג סופר יוקרתי מבית מואט־הנסי (ולואי ויטון). היא מופקת באמצעות אבן טהונה אותנטית - אבן וולקנית מסורתית, המשמשת לריסוק האגבה הכחולה שמגיעה מהלואולנדס העשירים של חליסקו. הארומות המעודנות הן של אגבה מבושלת, אדמה לחה ושקדים, ובפה מורגשים גם טעמי פלפל שחור ומנטה ומינרליות עם חמיצות קלה ונגיעת טופי. הסיומת בעלת אופי ונוכחות מרשימה. הבלאנקו הכי עדינה וחלקה שמצאנו (799 שקלים).

קאסה דרגונס בלאנקו

מותג הטקילה של אופרה ווינפרי שנחת לאחרונה בארץ. היא מיוצרת במנות קטנות במיוחד (500 בקבוקים בכל פעם), מאגבה כחולה שגדלה בשדות מדושנים בסיבי אגבה ממוחזרת. בבקבוק יש משקה צלול וחלק, עם ארומות מבושמות במיוחד של תפוח ירוק, משמש טרי, שמץ אשכולית ופרפיום. בלגימה היא חלקה, נעימה ומאוזנת עם רמזים לפלפל שחור, והסיומת פרחונית ופריכה. היינו ממליצים גם על החובן, אבל המחיר קצת פחות ידידותי... (599 שקלים).

קלאס אזול רפוסאדו

כנראה הטקילה שהגדירה את קטגוריית האולטרה־פרימיום של המשקה. קנקן החימר האימתני מיוצר בעבודת יד של אמנים מקסיקנים בפרויקט תמיכה חברתית, והמשקה מיוצר על ידי המאסטר־דיסטילרית וירידיאנה טינוקו, שמקפידה על האיכות באופן כמעט אובססיבי. הרפוסאדו הוא המוצר אולי הכי נמכר שלהם, ולא בכדי. יש לו ארומה משכרת של תבלינים חמימים, קליפת תפוז, אגוז ועץ קלוי. בלגימה יש טעמי נקטר אגבה, שוקולד מריר ושקדים קלויים. עשיר וקטיפתי, ולגמרי מצדיק את ההייפ סביבו (999 שקלים).

אולמקה אלטוס רפוסאדו

מותג טקילה חדש יחסית, שמצהיר על עצמו כמושלם לקוקטיילים ושכבר זכה בכמה מדליות בינלאומיות. הנוזל התיישן בחביות במשך שישה עד שמונה חודשים, אחרי שנטחן באבן באופן מסורתי, מה שמעניק למשקה מרקם חלק ועגול וריח מעודן. גם הטעם - קרמל קל, וניל עדין ואגבה. אופציה לא רעה ובמחיר שפוי  (199 שקלים).

סינקורו אנייחו

מותג הטקילה של מייקל ג'ורדן שעושה באזז רציני בארה"ב. האגבה הכחולה לסינקורו גדלה בהיילנדס ובלואולנדס של חליסקו. תהליך העשייה כולל שני שלבי בישול איטיים למשך 35 שעות - האחד מסורתי בתנורי חימר קטנים והשני במסנני אידוי. היא מיושנת במשך יותר מ־20 חודשים, מה שיוצר טעמים עמוקים בחלל הפה. באף עץ טרי, מייפל, פירות יבשים, קינמון ואגוז. בחך - מייפל ושוקולד כהה עם סיומת ארוכה ומורכבת בטעמי תבלינים ארומטיים. הבקבוק עוצב בהשראת עלה האגבה על ידי מארק סמית', שניהל את תחום החדשנות בנייקי ועבד עם ג'ורדן לאורך שנים, והפקק הוא בעל זוית של 23 מעלות - כמספר הגופייה של הכוכב (656 שקלים).

פאדרה אזול אנייחו

טקילה נהדרת שזכתה לפחות יח"צ, אבל עומדת בשורה הראשונה עם האחרות. היא מיוצרת מ־100% אגבה כחולה ומגיעה בבקבוק יוקרתי עטוף עור בעבודת יד. פקק הגולגולת המיוחד מעוצב על פי המסורת המקסיקנית של חג המתים, שחל בכל שנה ב־2 בנובמבר. היא התיישנה 18 חודשים בחביות עץ אלון, שהעניקו לה צבע מוזהב ורכות עם ארומה מופלאה של שוקולד ווניל בשילוב פירות יבשים וקינמון. היא מלטפת את חלל הפה במתיקות שנשארת הרבה זמן אחרי הסיום. אל תחמיצו גם את הרפוסאדו הלא פחות נהדרת שלהם (619 שקלים).