אולי זו המלחמה הבלתי נגמרת, אולי השיפוצים המאסיביים והחפירות בכל חלקה טובה בתל אביב, אבל רחוב דיזנגוף, בערב שישי, מעולם לא נראה מנומנם יותר. מסעדת אסו, בר טפאסים ספרדי שנפתח לאחרונה, מעורר מעט את הרחוב במובן החיובי ביותר שניתן להעלות על הדעת.
התפריט כולל מנות קטנות שמאפשרות הרכבה של ארוחה שלמה או עיקריות קטנות, כאשר הקונספט הוא חלוקה. לצד המנות יש קוקטיילים נהדרים, כאשר המצטיינים שבהם היו הבאסקי הנהדר והסנגריה הלבנה, שמגיעה גם בכוס וגם בקנקן.
נושא התמחור מקבל מקום של כבוד במסעדה ומחירי המנות נעים בין 18 ל-89 שקלים למנה היקרה ביותר - לא עניין של מה בכך כשכל יציאה מהבית גוררת אחריה הוצאות עתק. התפריט מחולק לקטגוריות שונות, ביניהן לחם, נאים, ברוסקטות וצ'יפסר - הקטגוריה החביבה עלינו באופן אישי, ותכף תבינו למה.
התחלנו בפוקאצ'ה, קרם שרי, חמאה וזיתים (28 שקלים) - הלחם הגיע חם ומושלם, עם קרום פציח ופנים אוורירי ורך. קרם השרי היה קטיפתי וטעים וחמאה, ובכן, היא לא פרודוקט שאפשר לטעות בו. הברוסקטות (18-24 שקלים ליחידה), אותן אפשר להזמין ביחידות בודדות, שלשה או חמישייה במחיר משתלם יותר, היו מושלמות. מבין שלל האפשרויות, דגמנו מחמצת עם דג מפורק, קרם פרש ופדרון - ביס עדין, מאוזן וכזה שעושה חשק לקבל את הקומבינציה הנ"ל בכיכר לחם שלמה ולא בביס. בריוש תירס לבן, איולי טבסקו מנצ'גו הייתה מצטיינת גם כן: התירס היה מתוק, גרידת הלימון הקפיצה הכל למעלה וחריפות נעימה נותרה בחלל הפה. מחמצת סלט ביצים הייתה טובה, אבל לא מפתיעה בשום צורה, הברוסקטה הייתה טובה, סלט הביצים היה טוב אך מומלץ לשמור מקום בבטן למנות טובות יותר.
המנה המצטיינת של הערב, ללא ספק, הגיעה היישר מהצ'יפסר: שלוש יחידות של קרוקט כרשה, איולי ופרמזן (38 שקלים) - מנה שמצדיקה, בפני עצמה, הגעה למסעדה וכזו שליוותה אותנו במחשבות ימים אחרי הביקור. קרוקט נוסף ומיוחד להפליא כלל סרוולד וקרם שרי - ביס שגורם לעצור לרגע ולתהות מה קורה פה, בקטע טוב כמובן.
לא נעשה ספוילר למנה שנקראת "לא סלט ירקות", אבל נפציר בכם להזמין אותה. היא כוללת גספצ'ו נהדר, ירקות טריים ושילובים שנראים בנאליים, אבל מבוצעים בצורה מעולה.
בגזרת הנאים כיכבו טרטר בקר עם רוטב חלמונים ובצל חרוך (62 שקלים), סשימי דג עם גספצ'ו, עשבים ושמן ירוק (72 שקלים) והדובדבן שבקצפת: פינצ'וס, נשנוש שמורכב על קיסם ומהווה תוספת כיפית לדרינק. המחיר נע בין 9 ל-12 שקלים.
העיקריות הקטנות שמתאימות לחלוקה כוללות מנות כמו צלחת סלמנקה עם נקניקים, גבינה, פדרון, סלט ביצים, מחמצת, וזיתים וגם ספגטי ברברוסה ברוטב חמאה, מרווה, תירס לבן, פרמז׳ן ובוטרגה, שהייתה אהובה עלינו במיוחד ואי אפשר היה להפסיק לאכול אותה למרות שהכפתור בג'ינס שוחרר כבר מזמן. הפסטה הייתה עשויה במידה המדויקת ונעטפה בעדינות ברוטב תירס מתקתק (64-72 שקלים למנה).
מי שעומדים מאחורי כל הטוב הזה הם השף ליאור כהן (לשעבר קפה פופולר ונורדר), אור אסולין, נדב מורה ויונתן בן יהודה - חברים, שותפים ואנשי מילואים ששירתו מאות ימים בגזרות השונות.
השירות היה אדיב וניכר שמדובר בחבורה שמתייחסת לאוכל ולחווית האירוח באותה רמה של רצינות. למרות שמדובר במנות קטנות לחלוקה, הן מושקעות פי כמה ממקומות דומים שמגישים טאפאסים סתמיים והמחשבה ניכרת בכל פרט - מסידור הישיבה על המדרכה או הבר, דרך המחירים הנוחים ועד מגוון האופציות: אפשר לשבת לדרינק ונשנוש אחרי העבודה או לפתוח שולחן בארוחה משפחתית. כל האפשרויות יעניקו חוויה יוצאת מן הכלל.
רחוב דיזנגוף הפך להיות קצת פחות מנומנם עכשיו כשאסו תופסת בו מקום של כבוד. ואם זו הרוח החדשה שעתידה לנשוב באזור, נשמח לקבל טורנדו, או פשוט לחזור לאכול בה שוב ושוב ועוד קצת.
eso
דיזינגוף 174, ת"א
שני-שבת: 18:00-2:00