המבורגריות באות, המבורגריות הולכות, בטח בתל אביב, אבל איפשהו תמיד תישאר אצלנו פינה חמה בלב להמבורגרים המיתולוגיים של וולפנייטס, שהיו ה-דבר לפני כעשור וחצי. זכורים לנו כמה וכמה לילות חמימים שבהם התמקמנו בסניף שצמוד לכיכר רבין ונהנינו מכל ביס עסיסי עמוק לתוך השעות הקטנות.
הסניף ההוא, למרבה הצער, כבר לא קיים, והמותג וולפנייטס מתפקד היום בעיקר במתכונת של משלוחים ואיסוף עצמי ממסעדת קלאסיק שברחוב יהודה מכבי – לוקיישן שבו שכן עד לפני כמה שנים סניף נוסף של הרשת, אבל הוסב למסעדה שמציעה הכל מהכל: סלטים, פיצות (מבית רשת בזיליקום), פסטות, נאגטס, כריכי עוף וכן, גם המבורגרים. סגירת פינה הרמטית לכל מאנץ' אפשרי, וגם לארוחות על מלא.
בגזרת ההמבורגרים של קלאסיק / וולפנייטס תמצאו את כל הלהיטים המוכרים מפעם, דוגמת בורגר הבקר רגיל (קציצה וירקות – 64 שקלים) וכריכי ה-Duck and Egg (כנ"ל, בתוספת ביצה וחזה אווז – 72 שקלים) וה-Wild Mushroom (המבורגר בתוספת פטריות ורוטב כמהין – 72 שקלים), לצד גרסה צמחונית על בסיס חלבון סויה, אפונה ופטריות (66 שקלים), כמו גם כמה אופציות לא כשרות.
אבל במקרה שלנו זו רק ההתחלה, שכן עם פתיחת הקיץ החליטו בקלאסיק להצדיע למורשת של וולפנייטס ולפרגן למעריצים הוותיקים – כמו גם לכאלה שטרם ידעו את המבורגר הזאבים הליליים – בתפריט פופ אפ במהדורה מוגבלת שזמין, תודה לאל, גם באכילה במקום לצד המנות הקלאסיות של המותג.
לא יכולנו לפספס הזדמנות לשוב לוולפנייטס מודל 2025 לטובת בינג' קרניבורי לזכר לילות עברו. לגיחה הזו גייסנו את שותפתנו הקבועה לפשע וגם אורח מיוחד: חייל מילואים צעיר, קרניבור מוצהר שבין פעילות מבצעית אחת לשנייה (ואפילו שלישית, חייבים להצדיע), גיבש בתנאי שטח את רשימת ההמבורגרים הטובים ביותר בארץ, לפחות לטעמו. הדירוג שלו שמור במערכת, שכן מדובר בסוד צבאי, אבל על וולפנייטס הוא דווקא לא שמע. מילואימניק, אבל עדיין טירון.
מתוך ארבעת הספיישלים החדשים (64 שקלים לכריך, 86 שקלים כחלק מארוחה עם תוספת ושתייה) הזמנו שלושה, וכולם דגמו מכולם. במקרה של ה-Spicy Mickey נרשמה, בניגוד גמור לציפיות, התלהבות רבה ותמימות דעים מוחלטת: זו מנה מעולה שמצדיקה הגעה מיוחדת למקום, או לפחות משלוח. ההמבורגר הזה אכן ספייסי, ובנוסף לקציצת 200 גרם עסיסית ואיכותית – ברירת המחדל של וולפיינטס, רצוי כמובן מדיום אבל אפשר להשאיר על הגריל טיפה יותר אם תבקשו יפה – תמצאו בלחמנייה רוטב איולי פיקנטי וכמות מכובדת של ריבת בצל מתקתקה. טרם נתקלנו בהמבורגר שמשלב חריף ומתוק באופן כל כך נועז, ולמרות שאף אחד מאיתנו לא מגדיר את עצמו כחובב מושבע של חריף וריבת בצל רחוקה מלהיות הטופינג המועדף עלינו, לגמרי עף לנו המוח מהמנה, והמילאומניק אף צירף אותה לרשימת ההמבורגרים הארצית שלו.
משם המשכנו ל-Hardburger, מנה מסקרנת שמעמיסה על הקציצה הר של שבבי בטטה קריספיים ורוטב איולי אריסה. הר הבטטה העניק קראנץ' ראוי לכל ביס, אבל לדעתנו האריסה – שגם היא בהחלט טעם נרכש (בטח כשמדובר בהמבורגרים), היתה פחות מוצלחת מהשילוב החריף-מתוק הקודם. יכול להיות שהיינו מתלהבים מהמנה הזו יותר אם לא היינו מנסים את ה-Spicy Mickey לפניה, אבל לעולם לא נדע. שלא תטעו, היא היתה בסדר גמור. בתנאי שאתם בעניין של אריסה.
למקום השלישי הגיע ה-Crunch Burger, שגובה כמשתמע משמו בעוד הר קראנצ'י – הפעם של צ'יפס תפוחי אדמה "בתיבול סודי" (אחלה), אבל גם באיולי לימונים כבושים שטעמו די השתלט על המנה. המבורגר חמצמץ, מישהו? פחות, אבל קבלו ח"ח על היצירתיות.
התוספות, שאינן חדשות והסתכמו אצלנו בצ'יפס שגרתי (יש שיגידו אנמי), בסלט ירוק סטנדרטי ובקערת שעועית ירוקה, חמימה ומתובלת היטב, אומנם לא קיבלו מחמאות יוצאות דופן, אבל גם לא לקטילות מהדהדות. הן פשוט... היו שם.
בשורה התחתונה, הפופ אפ הקיצי של וולפנייטס התגלה כהצלחה סבירה למדי, בדגש על ההמבורגר החריף-מתוק המצוין, ולמרות המבורגר הלימונים הכבושים השנוי במחלוקת והתוספות הלא מרשימות. תוסיפו לזה בונוס נוסטלגי שהזכיר לנו לילות סוערים בעיר הגדולה ומעריץ חדש שהתפשר בשנה פלוס האחרונות על מנות קרב, ולא תראו אותנו מתלוננים.
וולפנייטס, יהודה המכבי 53, תל אביב
או במשלוחים