סליזית, פאנקית, מחתרתית: בחיים לא חשבנו שנכתוב את זה על פיצרייה ברעננה

תודו שהמילים "סליזי", "פאנקי" ו"מחתרתי" לא בדיוק מתקשרות עם העיר רעננה, אבל כך בחרו הבעלים של מזללת הפיצות החדשה אמריקן דולצ'ה לתאר את המקום שלהם, שפתח את שעריו לפני כשבועיים.

מדובר באחות הקטנה של דולצ'ה האיטלקית הסמוכה, שפועלת כבר כחמש שנים ומוכרת מאוד בקרב תושבי האזור, רק שהפעם – במקום הסגנון האיטלקי של מסעדת האם, שמשתדל להישאר נאמן לארץ המגף, התפריט עבר אמריקניזציה "על-מלא" ומבוסס על אוכל רחוב מושחת ומוגזם לגמרי, מהסוג שלא מוצע בנאפולי, לצורך העניין, אבל בניו יורק הסואנת ובדטרויט המחוספסת דווקא כן. וגם באזור התעשייה של רעננה, מתברר.

תמצאו פה כמה סוגי פיצות לא שגרתיות בעליל, לצד קומץ נשנושים וגם קינוחים מפתיעים שמוכנים מדי יום אין האוס, וייתכן שמצדיקים גיחה למסעדה בזכות עצמם – גם בלי הפיצות שעלולות להתגלות כשנויות במחלוקת בקרב טהרנים.

נסביר. תפריט הפיצות באמריקן דולצ'ה מחולק לשלושה סוגים: פיצה ניו יורקית דקה וקריספית שאולי תעדיפו לקפל לפני שתתחבו משולש גדול לפה; פיצה בנוסח דטרויט – מלבנית, שמנונית ועבה עם תחתית פריכה שריבוע אחד שלה, שניים גג, יסתמו אתכם ליום שלם; ופיצה "Pan" עגולה עם בצק עבה ורך יחסית. חשוב להבהיר: המקום לא מציע סלייסים (או ריבועים) בודדים לזלילה ספונטנית על הדרך, אלא פיצות שלמות בלבד. במילים אחרות: אל תגיעו לבד, אלא רצוי עם גדוד שלם. לשם ההמחשה: היינו שלושה אנשים רעבים והתחרטנו שלא הגענו מינימום חמישה.

דטרויט פינת רעננה
למרות שאפשר להרכיב במקום פיצות באופן עצמאי מתוך מבחר תוספות מסקרן שכולל, בין היתר, גבינת צ'דר, ריבת פלפלים חריפים, תירס חריף וגבינת שמנת, בחרנו בשתי פיצות מומלצות שמגיעות קומפלט.

התחלנו ב"יילו Corn" בנוסח דטרויט, שמורכבת מגבינת גאודרלה, פטריות צלויות, איולי פטריות, קרם תירס, בצל ירוק, שמן כמהין ופרמזן (139 שקלים, מחיר גבוה אומנם, אבל המפלצת הזו יכולה להשביע ארבעה סועדים לפחות). המילה הראשונה שבקעה מהפה שלנו, כמעט באופן קולטטיבי, אחרי שפתחנו את הקופסה ובהינו ביצירה הזו היתה "וואו". התמונה מדברת בעד עצמה. היה מיוחד, טעים יחסית ולגמרי צהבהב וקורני, אבל הקונצנזוס היה שזה לא מרגיש כמו פיצה, אלא יותר כפוקצ'ה עבה, כבדה מאוד, שמנונית מאוד ופוטוגנית מאוד, עמוסה בתוספות איכותיות ושיכולה לשמש כארוחה בפני עצמה. ריבוע אחד, שניים גג, יסתמו אתכם עד מחר. שווה לנסות, אבל לא בטוח שכולם יתחברו לסגנון.

פיצת ה"קראנצ'י Runch" הניו יורקית (89 שקלים, משחק המילים במקור) הייתה אומנם סולידית ודקה יותר בצורתה הכללית, אבל שילוב התוספות (רוטב פיצה פיקנטי, גאודרלה, בצל פריך מטוגן ואיולי ראנץ') היה מיוחד מוצלח מאוד. היא גרפה שבחים רבים יותר לעומת אחותה התפוחה מדטרויט (אולי בגלל שהיא באמת הזכירה פיצה), והבצל הקראנצ'י זכה למחמאות אקסטרה. נכון שזילופים נדיבים של רוטב ראנץ' על פיצה נשמע כמו חילול הקודש, אבל לא כולנו מלאכים.

שימו שמן. הרבה שמן
איכשהו, אל תשאלו אותנו איך, מצאנו מקום לדגום צמד מנות ראשונות, שמתנוססות בתפריט תחת הקטגוריה המפלילה "מטוגנים" – והן אכן כאלה. ה"צ'יזי Melt" הוא ריבוע קטן של מק אנד צ'יז דחוס בטיגון עמוק (35 שקלים), שחצי ממנו משוח בדיפ גבינות מותך ונמתח. לטעמנו הדיפ פגע במנה, שכן יש כזה דבר שנקרא "צ'יזיות יתר". החצי נטול המטבל היה טוב יותר ומדויק יותר, מה גם שזו מנה קטנה יחסית בשביל המחיר – שלושה ביסים וחיסלנו אותה.

מנת סופלי חמאת השרי (29 שקלים) – שלושה כדורוני ריזוטו לוהטים מצופים ופריכים בתוספת לאבנה (!) וזעתר (!!) היתה מעולה וממכרת.

איפה הקפה?
מפה לשם החלטנו לפרוק כל עול ולנסות גם את שלושת הקינוחים, שכאמור מוכנים במקום. אם אמריקן דולצ'ה היתה מציעה גם קפה – היינו מגיעים אליה רק בשביל המתוקים. ה"סינבון Donut" (21 שקלים), כשמו כן הוא: דונאט מאסיבי עם גלייז גבינת שמנת וקינמון, בתוספת קרם קינמון מוקצף. מושחת ברמה פסיכית, אבל אם אתם חובבי סינבון – אל תעזו לוותר עליו. ה"פאנקי Muffin" (18 שקלים) הוא מאפין חמאת בוטנים בגודל ראוי עם שוקולד לבן וקרם חמאת בוטנים מוקצף – עוד יצירה איכותית שמצדיקה פרגון. חבר'ה, תדאגו לקפה או לפחות תרימו פופ-אפ מתוקים, זה הכי מתבקש! מנת הגלידה האמריקנית (25 שקלים) הייתה בסדר גמור אך שגרתית (ולכן יקרה מדי לדעתנו), למרות שהוופל עצמו מיוצר במסעדה ולכן הוא התגלה כטרי וקראנצ'י במיוחד.

חנוי במחלוקת
אוכל בצד, יש דבר אחד באמריקן דולצ'ה שצרם לנו מאוד – ודווקא לא קשור לטעמים המיוחדים. תקראו לנו טרחנים, אבל אם לא תמצאו מקום ישיבה במסעדה עצמה או בקומת הגלרייה הקטנה שנמצאת מעליה – ומספר המקומות בשתיהן די מצומצם – תיאלצו לשבת בחניית בניין המשרדים שמחוץ למסעדה, ולהסתפק בשולחן ובכיסאות קצת מתנדנדים, שהוצבו על החניות עצמן.

המסעדה אומנם פתוחה רק משעות הערב ולכן החניון בדרך כלל ריק בשעות האלה, אבל האפשרות שרכב זה או אחר ייסע מטרים בודדים מולכם בזמן הסעודה בהחלט קיימת, מה גם שהווייב של לאכול בחניון פעיל וכפועל יוצא לא נקי במיוחד, קסם לנו פחות. עם כל הכבוד ולמרות הכל, פה זה עדיין רעננה, לא דטרויט וגם לא דרייב אין. עכשיו תארזו לנו עוד סינבון לקחת.

אמריקן דולצ'ה, זרחין 3 רעננה. שעות פתיחה: א'-ה' 23:00-18:00. כשר ללא תעודה