זגורי אימפריה? טעמנו את הפלאפל החדש שלו - וחזרנו עם תשובה

האימפריה מתרחבת. בתחילת השבוע נפתח בקריית אונו הסניף השני של "האק" – רשת הפלאפליות החדשה והמדוברת בבעלותו של מאור זגורי, יוצר סדרת הקאלט "זגורי אימפריה" כמובן, ששם לעצמו למטרה להוציא את ה'לאפל' המיתולוגי מהסדרה ולהפוך אותו למציאות, לצד סביח, קובה, חומוס וכמה מנות נוספות, אם לא אכפת לכם.

קפצנו ללוקיישן החדש, שפתח את שעריו כחודשיים אחרי השקת הסניף הראשון בתל אביב, כדי לבדוק האם מדובר בהצלחה רותחת בפיתה טרייה, או שמא בפלופ פלאפלי בלתי מפיל בעליל. התשובה נמצאת איפשהו באמצע הסקאלה, עם נטייה ברורה לכיוון החיובי.

החות'ים לא התחשבו בנו בדרך לקריית אונו, וקטעו ברוב חוצפתם את הנסיעה הקצרה שלנו עם אזעקה שאילצה אותנו לצאת מהרכב ולתפוס מחסה למשך כמה דקות, ואחר כך לבלות מספר דקות נוספות בפקקון שנוצר כתוצאה מהמתקפה. לא נגרם נזק, חלילה, ואולי האדרנלין דווקא הגביר את הכמיהה שלנו למנה מנחמת בפיתה. מותר להגיד תודה לחות'ים?

שלא יהיו אי הבנות: האק קריית אונו הוא לא יותר מדוכן פלאפל קטן, צמוד לקניון שבעיר. זו לא מסעדה וגם לא מזללה. דוכן. לפיכך, אם תגיעו במיוחד ממרחק (ונתייחס לסוגיה הזו בהמשך), ההמלצה היא להחנות בחינם בקניון ולצעוד כמה שניות ברגל. התאכזבנו לגלות שבשל גודל הסניף החדש – קטן מזה שבתל אביב – לא מגישים בו שניצל, מנה שבנינו עליה, אלא מסתפקים כאמור בפלאפל, סביח, קובה וחומוס – כמו גם שקשוקה וסלטים, בפיתה או בבאגט.

התחלנו, כמתבקש, בפלאפל בפיתה(27 שקלים למנה –בין התמחורים הכי גבוהים למנה בדוכן שנתקלנו בהם אי פעם). הטוב:הפיתה היתה חמה, גדולה ואוורירית, ומולאה בנדיבות(ובידידות) יוצאת דופן על ידי הבחור הצעיר והמיומן שמאחורי הדלפק. כדורים בגודל בינוני, טריים ופריכים, קצת חומוס, קצת סלט ירקות טרי, קצת סלט ירקות חריף, טיפה בצל, טחינה למעלה וצלוחית חמוצים בצד – הכל כמו שצריך והפיתה היתה מפוצצת. בונוס: סיגר תפוח אדמה סולידי, ואולי יותר מדי שמנוני לטעמנו, כנשנוש ראשוני. משביע? לגמרי. טעים? בהחלט. יוצא דופן? לא. שווה את הכסף? פחות.

במקביל ירדנו גם על מנתסביח בפיתה(32 שקלים, גם לא בדיוק זיל הזול). חייבים לתת קרדיט –בהאק יודעים לפנק. פיתה תפוחה ומלאה כל טוב – פרוסות חציל מטוגנות ועבות שביצבצו ממנה החוצה בגאווה, ביצה מעוכה (בקטע טוב), סלט, עמבה, טחינה וגם כדור פלאפל לקישוט –כל ביס היה נימוח ועשיר יותר מקודמו. יותר ממשביע, יותר בכיוון של מפוצץ לגמרי. שווה לנסות, אבל גם הפעם – לא שובר שוויון.

לקראת סיום הצלחנו, איכשהו, למצוא מקום לטעוםקובה מאודה– בורגול במילוי בשר – הפעם בצלחת (25 שקלים), שחולקה לארבעה רבעים וגובתה בסלט עגבניות וטחינה. אליה צירפנו עצמאיתקובה תפוח אדמה ובשר מטוגנת(12 שקלים נוספים). הקובה המאודה, שנשלפה ישר מהסיר, היתה לוהטת ומעולה, והכילה לא מעט בשר. שאלנו אם יש גם במרק ונענינו בשלילה. לעומת זאת, הקובה המטוגנת, למרות שהיתה טעימה ומתובלת כמו שצריך, התגלתה כקרה מאוד (בדגש על קרה – לא פושרת ואפילו בטמפרטורת החדר). היא כבר איבדה מהפריכות שלה ובגדול איכזבה. חבל עליה. את השקשוקה כבר לא היינו מסוגלים לדגום.

השורה התחתונה:האם האק מצדיקה גיחה מיוחדת לקריית אונו, ולצורך העניין גם לתל אביב? קשה להגיד שכן. אם נתעלם מהילת הסלב, המיתוג האינסטגרמי והיח"צ שאופפים את המקום – דבר שלגמרי עשינו בזמן הביקור שלנו – תמצאו כאן לא פחות ולא יותר מפלאפליה חביבה פלוס, לא יוצאת דופן ובהחלט לא זולה. בטח יש לכם אחת כזו קל"ב, סביר להניח שבמחיר משתלם יותר, וזה עוד לפני הוצאות דלק או תחבורה ציבורית.

בקרוב, כך סיפרו לנו ברשת, ייפתחו סניפים חדשים במודיעין ובאור יהודה לצד כוונה להתרחב לפריפריה, כך שאולי תעדיפו להמתין שהאק תתקרב אליכם קצת יותר.

* דבר נוסף שלא קשור לאוכל עצמו, אבל בכל זאת ראינו לנכון לציין: אף שפנים הדוכן הרשים כנקי, מצוחצח ומסודר למשעי – אין תלונות – אזור הישיבה שמחוצה לו היה צפוף ומלוכלך מאוד, כשמפיות משומשות, שאריות אוכל וכיו"ב עיטרו את המדרכה. לא כיף. בנוגע לצפיפות אין מה לעשות, שכן מדובר ברחוב מרכזי (שלמה המלך), ממש מחוץ לקניון, צמוד לבתי אוכל ועסקים נוספים, והמדרכה היא כמובן שטח ציבורי. אבל לטעמנו רצוי להקפיד יותר על הניקיון שמסביב, ובטח לאסוף מהמדרכה הקרובה לדוכן פסולת של סועדים אחרים, ככל הנראה נטולי מודעות סביבתית. תאמינו או לא, אבל אנחנו בחרנו לזרוק את הפסולת שלנו לפח.

האק, שלמה המלך 37, קריית אונו. שעות פעילות: ראשון עד חמישי 10:00 עד 22:00, שישי 10:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת. כשר.