"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שבו, תהנו: כך תתמודדו עם אכילה רגשית

השנה האחרונה מלווה בהרבה עצב, חוסר אונים וחרדה, שמובילים להתקפים של אכילה רגשית • איך אפשר לשלוט בתופעה שאולי מעניקה נחמה רגעית, אבל לא כל כך בריאה?

,עודכן
0השמעה
אכילה רגשית. צילום: Gemini

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אכילה רגשית הפכה לספורט לאומי בישראל ואמנם לא בדקנו באופן סטטיסטי, אבל נהמר שהיא פגשה כל אזרח במדינה לפחות פעם אחת.

מחקר חדש מצא שאנשים שנמצאים בחרדה מתמשכת, עשויים לפתח תלות לא בריאה במזונות מנחמים שלרוב, למרבה הצער, הם גם לא מאוד בריאים.

לא להתבייש, כולנו באותה סירה,צילום: GettyImages

במחקר שפורסם בכתב העת המדעיNeuron, נטען שסטרס יכול "לעקוף" את חלקי המוח שמתייחסים לאוכל מנחם כמוצר שנצרך מדי פעם, ולגרום לגוף לדרוש את המזונות הללו על בסיס יומי.

"מתח כרוני, בשילוב דיאטה עתירת קלוריות, יוביל לצריכת מזון גבוהה, בעיקר מזונות מתוקים שמקדמים עלייה מהירה במשקל" אמר אחד ממחברי המחקר, הרברט הרצוג, שעובד במכון גארוון למחקר רפואי באוסטרליה.

"לחץ יכול לעקוף תגובה מוחית טבעית, שמפחיתה את ההנאה המושגת מאכילה. כלומר, המוח מתוגמל במזון ללא הרף וכשהלחץ נחווה לאורך זמן, הוא משנה את המשוואה וגורם לאכילה שמזיקה לגוף".

חבל שאין שום דבר מנחם בתמר ממולא אגוז,צילום: GettyImages

במחקר שנעשה על עכברים, נמצא כי קבוצה שחוותה לחץ עלתה במשקל פי שניים מהקבוצה המקבילה, שהייתה באותו משטר קלורי בדיוק, מינוס הגורם המלחיץ.

מחקר נוסף כלל מים שהומתקו באופן מלאכותי ובאופן לא מפתיע, העכברים הלחוצים שתו מהם הרבה יותר.

אז איך מתמודדים עם התופעה? כותבי המאמר דוחקים באנשים לאכול בצורה מודעת ולא מכל הבא ליד: "במצב אידאלי, אנשים צריכים לשבת ולהנות מהאוכל שלהם. יש להתמקד בטעמים, בריחות ובמרקמים, גם אם זה רק לחמש דקות", אמרה דיאטנית קלינית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר