"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בלי סוכר: שוקולד חדשני נוצר בפיתוח מדעי
מדענים משוויץ הצליחו לייצר את הממתק תוך שימוש בכל חלקי הקקאו • הפיתוח מאפשר פתרון בר קיימא, שמונע בזבוז חלקים המכילים ערך תזונתי רב • הסוד טמון בנוזל המתוק במיוחד של הפרי
שוקולד מריר. צילום: icon_ade / vecteezy

בלי סוכר: שוקולד חדשני נוצר בפיתוח מדעי

מדענים משוויץ הצליחו לייצר את הממתק תוך שימוש בכל חלקי הקקאו • הפיתוח מאפשר פתרון בר קיימא, שמונע בזבוז חלקים המכילים ערך תזונתי רב • הסוד טמון בנוזל המתוק במיוחד של הפרי

ענבל חייט
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כשזה מגיע לשוקולד, יש כלל פשוט שמנחה כל "שוקוהוליק" אמיתי – יותר זה תמיד טוב יותר, וחדשנות רק מעשירה את החוויה. אבל האם אי פעם חשבתם ששוקולד יכול להיות לא רק טעים אלא גם סביבתי? מהפכת שוקולד חדשה שמגיעה היישר מציריך שבשוויץ, מוכיחה שעם קצת יצירתיות מדעית אפשר לשדרג גם את הממתק האהוב ביותר.

שוקולד נוצר בדרך כלל מתהליך עדין של עיבוד פולי קקאו המגיעים מפרי הקקאו, אותו פרי הנחשב מקור עשיר לנוגדי חמצון וויטמינים. לרוב בתעשיית השוקולד המסורתית משתמשים בתהליך הייצור רק בגרעינים ולא בפרי כולו. אלא שכעת, מדענים משוויץ הצליחו לייצר שוקולד חדשני המשתמש בכל חלקי הפרי, כולל הקליפה והנוזל, ובכך מבטלים את הצורך להוסיף סוכר.

גידול קקאו, צילום: hernanvargasp / pixabay

בעל טעם פירותי המזכיר אננס

פיתוח זה, שהובילו המדען קים מישרה וצוותו במכון הטכנולוגי הפדרלי היוקרתי בציריך, כולל שימוש בעיסת הפרי, בנוזל, וגם בקליפה החיצונית – מרכיבים שבדרך כלל ננטשים בשדות. על כן הוא מעורר עניין רב בקרב חברות מזון ברות קיימא, שטוענות כי השימוש שנעשה עד היום בגרעינים בלבד משאיר כמויות עצומות של פרי לא מנוצל למרות שהן מכילות ערך תזונתי רב.

הסוד בפיתוח השוקולד החדש טמון בנוזל המתוק במיוחד של פרי הקקאו, שלדברי מישרה, כפי שהובאו בדיווח באתר ה- BBC הבריטי, הוא בעל טעם פירותי המזכיר מעט אננס. המיץ, שמכיל 14% סוכר טבעי, מעובה ליצירת סירופ מרוכז, אותו מערבבים עם עיסת הקקאו והקליפה היבשה ליצירת ג'ל מתוק המתווסף לפולי הקקאו ומאפשר לייצר שוקולד ללא תוספת סוכר, ועדיין הטעם, כך העידו מי שטעמו אותו, נשאר עשיר, מריר מתוק.

קקאו ופולי קקאו, צילום: Getty Images

מישרה רואה בהמצאה שלו המשך טבעי לחדשנות השוקולד השוויצרי המפורסם. במאה ה-19, רודולף לינדט ממשפחת לינדט המפורסמת, המציא "בטעות" את שלב ה"Conching" – פעולה של ערבוב מסת הקקאו בצורה מתמשכת כדי לשפר את המרקם ולהפחית את החומציות. הוא השאיר את המכונה דלוקה במהלך הלילה, וכשחזר בבוקר גילה מסת קקאו חלקה ומתוקה שהפכה לבסיס לשוקולד כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. לדברי מישרה, "כדי להישאר רלוונטיים בשוק, אתה חייב לחדש, אחרת תייצר שוקולד ממוצע בלבד".

אניאן שרייבר, מייסד הסטארט אפ השוויצרי KOA המתמחה בחקלאות בת קיימא של קקאו, שיתף פעולה עם מישרה בתהליך הפיתוח. הוא מאמין כי ניצול מלא של פרי הקקאו יכול לפתור בעיות רבות בתעשייה, כמו העלייה במחירי פולי הקקאו והעוני בקרב חקלאי הקקאו. "במקום להילחם על חלוקת העוגה, אנחנו מגדילים את העוגה ומאפשרים לכולם ליהנות ממנה", הסביר בראיון שפורסם באתר ה-BBC הבריטי.

טבלאות שוקולד, צילום: איתיאל ציון

לדברי שרייבר, השיטה המסורתית שבה חקלאים באפריקה או דרום אמריקה מוכרים את פולי הקקאו שלהם ליצרנים גדולים בארצות עשירות אינה "בת-קיימא". שרייבר הוסיף כי שליש מכל תוצרת חקלאית לא מגיעה לשימוש, וכי המצב גרוע יותר כשמדובר בקקאו בו משתמשים רק בגרעינים ומשאירים את שאר הפרי להירקב בשדות. "זה כמו לזרוק את התפוח ולהשתמש רק בגרעין", אמר.

כיום, תעשיית השוקולד נמצאת תחת רגולציה כבדה. היצרנים נדרשים לפקח על כל שרשרת האספקה שלהם כדי להבטיח שאין שימוש בעבודת ילדים. החל מהשנה הבאה תהיה חובה להוכיח שכל שוקולד המיובא לאיחוד האירופי לא היה כרוך בכריתת יערות בגידול הקקאו ששימש לייצורו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...