"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בגלל דונר קבב: מתיחות גוברת בין גרמניה לטורקיה
טורקיה ביקשה מהאיחוד האירופי להכיר במנה כמאכל הלאומי שלה • הדבר עורר זעם בגרמניה, שטוענת כי המהלך עלול להוביל לעליית מחירים • לשתי המדינות ניתנו שישה חודשים להגיע לפשרה
דונר קבב. צילום: AP

בגלל דונר קבב: מתיחות גוברת בין גרמניה לטורקיה

טורקיה ביקשה מהאיחוד האירופי להכיר במנה כמאכל הלאומי שלה • הדבר עורר זעם בגרמניה, שטוענת כי המהלך עלול להוביל לעליית מחירים • לשתי המדינות ניתנו שישה חודשים להגיע לפשרה

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בין גרמניה לטורקיה קיימת בחודשים מתיחות גוברת. למרבה הפלא, היא אינה נגרמה בשל נושאים מדיניים או ביטחוניים, אלא דווקא סביבמאכל: דונר קבב.

הכל התחיל כשטורקיה ביקשה מהאיחוד האירופי להכיר בדונר קבב כמאכל לאומי טורקי מוגן. משמעות ההכרה היא, שכדי למכור "דונר קבב", יהיה צורך לעמוד בסטנדרטים מחמירים - החל מגודל חתיכות הבשר ועד לסוג הסכינים והתבלינים שבהם מותר להשתמש. הבקשה הוגשה דרך גורמי תיווך אירופאים, למרות שטורקיה אינה חברה באיחוד.

גלגל דונר קבב, צילום: AFP

כיום ישנם מספר מאכלים אירופאיים שונים שזוכים להגנה הזו. ביניהם למשל הפיצה הנפוליטנית באיטליה, אותה מותר להכין רק בדרך מסוימת כדי שתוכל להיקרא כך.

מגרמניה מתנגדת בתוקף לבקשה של טורקיה. הסיבה? המאכל אהוב מאוד בגרמניה. כל גרמני שלישי נהנה ממנו לפחות פעם בחודש. יתרה מכך, מדובר בשוק המגלגל כ-7 מיליארד אירו בשנה בגרמניה בלבד. גרמניה טוענת כי אם המאכל יוגדר כמוגן, תהיה עלייה משמעותית במחירי המאכל וגרמנים רבים ייפגעו כתוצאה מכך.

דוכן דונר קבב בגרמניה, צילום: AFP

הגרמנים טוענים כי גרסה פופולרית של הדונר, שכוללת ירקות ורטבים שונים, למעשה הומצאה על ידי מהגרים טורקים בגרמניה. לכן, לטענתם, מדובר במאכל גרמני-טורקי ולא טורקי "טהור".

המחלוקת הזו משפיעה מאוד על גרמניה ואפילו על מה שקורה בפוליטיקה המקומית בה. העלייה במחירי הדונר, מארבעה אירו לפני כשנתיים לעד עשרה אירו כיום בערים מסוימות - הפכה לסמל ליוקר המחיה במדינה. זה אף הוביל מפלגת שמאל קיצוני לדרוש תקרת מחירים למנת הבשר האהובה.

הגרמנים טוענים כי הגרסה הפופולרית של הדונר הומצאה על ידי מהגרים טורקים בגרמניה, צילום: אי.אף.פי

גם ג'וליה קלוקנר, שרת החקלאות הגרמנית ופוליטיקאית עם שורשים טורקיים, התבטאה בנושא וציינה שתקנות אירופאיות חדשות יהיו "התערבות מיותרת בשוק הגרמני בעלת השפעות כלכליות".

כעת, לשתי המדינות יש שישה חודשים להגיע לפשרה. אם לא יצליחו, האיחוד האירופי יצטרך להכריע - החלטה שעלולה לעורר מורת רוח באחת משתיהן. בינתיים, הדונר ממשיך להתפתח בגרמניה, עם גרסאות הכוללות תפוחי אדמה, קציצות בשר טחונות, ואפילו דונר שוקולד לקינוח. כך או כך, נראה שהמאבק על זהותו של הדונר קבב רחוק מלהסתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...