בלאגו: מסעדה איטלקית מצוינת במיקום לא צפוי

אי אפשר לצאת אל מסעדה ששוכנת בקניון בלי לתהות על טיבה, אבל אין ספק שבמקרים מסוימים כדאי לשחרר את הדעות הקדומות בדרך. במקרה של "בלאגו" ביס פלאנט בראשון לציון, זה היה מוצדק.

בעשור האחרון החלו מסעדות שף להתבסס במתחמי קניות וקניונים, להתחרות בדוכני המזון המהיר והמזללות על ציבור הקונים והמבלים, תוך שהן מבטיחות חוויה קולינרית מעניינת מבלי להיקלע למרכזה של עיר סואנת, עם מיזוג ומקום חניה מובטח. ברוב המקרים, מסעדות מרכזי הקניות של ישראל מאכזבות, בלשון המעטה. ניסיון לקלוע לכל טעם מותיר אותן לרוב נטולות אופי. האווירה בהן בדרך כלל מזכירה סניף מקדונלד'ס (בלי לפגוע) עם תאורה אפלולית.

מהסיבות האלו ממש, הגענו למסעדה האיטלקית שמנצח עליה השף לירן תומר בלי המון ציפיות.

בלאגו קיבלה את שמה, שמשמעותו באיטלקית הוא "אגם יפה", מהאגם המלאכותי הסמוך למתחם, שהיה מכוסה בצמחי מים והשרה אווירה נעימה של פארק מרכזי בעיר גדולה.

הדבר הראשון שהפתיע במסעדה היה העיצוב. החלל היה נעים לעין, אינטימי על אף גודלה של המסעדה. בלט בו הטאבון הגדול המיועד להכנת הפיצות במטבח הפתוח. הוא נתן את האפשרות להציץ קצת על הנעשה, שזה בעיני תמיד תוספת נעימה לאווירה.

הדבר היחיד שהזכיר את קונספט מסעדות הקניונים הישראלי הוא התפריט, שהיה עצום וכלל מנות ראשונות, סלטים, עיקריות, פיצות ופסטות.

הדבר הראשון שהבחנו בו עוד בשלב סקירת התפריט, היא שבבלאגו יודעים לעבוד היטב עם דגים. מנת סביצ'ה דג ים (69 ₪) הייתה מנה מצוינת, מוגשת על עלי חסה עם קוויאר בלסמי וגבינת מנצג'ו. מדובר במנה שיכולה להיות מאוד סתמית, אבל איכות הדג וחיתוך מתאים, הפכו אותה לנהדרת. מנת דג נוספת שהייתה טובה לא פחות היא ברוסקטת דג ים (69 ₪). גם במקרה שלה, הדג עשה את כל ההבדל.

בין המנות הראשונות הגיעו לשולחננו גם פולנטה מתירס טרי (59 ₪) - היא הוגשה עם פטריות יער ופרמזן, נעשתה כהלכה ובהתאם לסגנון, אך הייתה טיפה מתוקה מדי עבורנו. המנה המאכזבת מתוך סקטור המנות הראשונות הייתה דווקא מנת פרחי זוקיני מטוגנים, ממולאים בריזוטו. היא הרגישה יותר מדי סופגנייתית ונעדרה ממנה הקלילות של חומר הגלם העדין.

המנה המנצחת בסקטור הזה הייתה, למרבה הצער, מנה שלא הופיעה בתפריט אלא הייתה חלק מהספיישלים של אותו היום - מנת ברזאולה איטלקית. נתח בקר דק ומיושן שהוכן במסעדה ויצא לצלחת עם שמן זית וגריסיני פציח נפלא, היא הייתה מהטובות שאכלתי בישראל.

בגזרת העיקריות אכלנו פילה לברק (108 ₪), שהגיע עם ריזוטו ירוקים והראה שוב שהמטבח של בלאגו בהחלט אוהב ומבין דגים. ממחלקת הפסטות החלטנו ללכת על הפשוט ביותר, קאצ'ו אה-פפה ( 75 ₪), מנת פסטה שתמיד מהווה אבן בוחן ליכולת של מסעדה להגיש פסטה טובה. המנה אכן עמדה במבחן, הפסטה הגיעה במנת הכנה מדויקת והמרכיבים של הרוטב היו טעימים ולא הפכו את המנה לכבדה.

את הפיצות עושים בבלאגו על המקום, בתנור הגדול שניצב בלב המטבח הפתוח של המסעדה. הזמנו פיצת גבינות (79 ₪), עם רוטב שמנת כמהין וקרם ריקוטה שהייתה נהדרת. הבצק דק ועבה בדפנות בדומה לסגנון של פיצה נאפוליטנית. המנה אומנם מוגדרת כאישית, אך היא גדולה מאוד. לנו נשאר רבע מהפיצה שנהנינו ממנו גם בבוקר שלמחרת, כי הוא עדיין נותר מצוין.

לקינוח טעמנו קרם ברולה פיסטוק, שהיה מתוק מאוד. טעם הפיסטוק הורגש פחות משהיה צריך. ניסינו גם קרם מסקרפונה עם תותים - קינוח קליל, מדויק מבחינת טעמים ובאופן כללי מענג.

לסיכום, אפשר בקלות לקבוע שבלאגו מצליחה להיות אחד המקומות האלה, שבולטים לטובה בסביבה בה הם ממוקמים. היא לחלוטין מהווה נקודה שאפשר לחזור אליה שוב לארוחה טובה שלא כוללת יומרות מיותרות.

המאה ועשרים 4, מתחם יס פלאנט, ראשון לציון