איכשהו פורים תמיד הצטייר לנו כחג לילדים - "תחפושות, רעשנים, שירים וריקודים" - אבל האמת היא שהוא הכי חג למבוגרים. הנה, תראו בקצרה עד כמה מגילת אסתר אקטואלית ורלוונטית לימינו.
מלך האימפריה העולמית (127 כוכבים בדגל) החל את הקדנציה דווקא ברגל ימין. הוא מינה יהודי לשר בכיר בקבינט, קידם מדיניות ליברלית ושוויון לכל אזרח, קרץ ליהודים כשהזמין אותם לחגיגת ההמלכה, ואף דאג לכיבוד בכשרות מהודרת. קודמו העביר את השגרירות בישראל חזרה לירושלים ואפשר חופש דת גם ליהודים, ואחשוורוש לא ביטל את ההחלטה, אבל "פתאום" עבודות שחזור המקדש בהר הבית נעצרו בידי נציגות הארגון הבינלאומי - ואחרי כמה שנים המלך הזה, שהתגלה כקצת דמנטי, שבר חזק לכיוון השני.
הוא חיזק את הבייס האנטי־יהודי במפלגתו ואת ראש ה־BDS מינה לסגנו. אולי מתוך חוסר מודעות, ואולי דווקא כמשחק פוליטי מחושב, הוא גם נתן לו הרשאה גורפת להוציא צווים מחייבים לכל מדינות הממלכה להתכונן שנה קדימה ליום מיוחד, שבו יינתן "הפתרון הסופי לבעיית היהודים".
והיהודים? הם ידעו על הכל. ההתרעות היו "על הקיר", אבל הם היו רדומים ובטוחים שדבר לא יקרה. למה? הקונספציה ש"הם מורתעים, הם לא יעזו!" אתם עוד איתנו? כן, זו המגילה! אחרי שהתבררה מטרת הצווים, הצליחו אסתר ומרדכי במהלך מהיר לעורר ולאחד את כל העם - חרדים, חילונים, מתנחלים, ואפילו מפגיני קפלן - כולם עלו על מדים של "שק ואפר", ציציות ותפילות בנגמ"שים. המלכה הפתיינית הפעילה את קסמיה על המלך וגררה אותו לפסגה משולשת עם המשנה למלך, ובמהלך נשי ערמומי הצליחה לגרום לו לחשוד בסגנו בניסיון בגידה - והלה הועלה מיידית לגרדום.
אבל לבטל את צווי המוות זה כבר משהו אחר: גם אחרי ששמע המלך על תוכניתו הזדונית של המן, הוא היתמם וניסה להתחבא מאחורי ביורוקרטיה בג"צית ("כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב", כמו לומר ש"זה החוק - בג"ץ לא יאשר"), ואחרי לחץ נוסף רק נתן ליהודים רישיון גורף לנשיאת נשק להגנה עצמית.מפה לשם, הממלכה נצבעה בכחול־לבן, רבים מעמי הארץ התייצבו בשערי הרבנות וביקשו להתגייר, יום הפורים נקבע כיום חג לדורות "ושושן הבירה צהלה ושמחה". מרדכי מונה למשנה החדש, והמלך העלה את המע"מ בשיעור חד בכל מדינות החסות, כי אחרי הכל - "זו הכלכלה, טמבל".
חז"ל, מצידם, קבעו באופן תקדימי את היום הזה כיום היחיד בשנה שבו אנחנו לא רק מורשים, אלא ממש מצווים, לאבד את הראש לשוכרה, ומי אנחנו שנתווכח עם חז"ל.
אז תגידו עכשיו: זה חג לילדים או למבוגרים? לזכר הימים ההם, ומתוך הזדהות עם האוניברסליות של אחשוורוש, החלטנו השנה להציב בברי המסיבות ובמשתאות הפורים מגוון סוגים של וויסקי מכל העולם - "מהודו ועד כוש". הנה ההמלצות שלנו, כדי שגם אתם תאבדו את הראש. בקטע טוב, כן?
וויסקי מהודו ועד כוש
AMRUT RAJ IGALA (הודו): כן־כן, וויסקי שמיוצר ומגיע באמת מהודו! סינגל מאלט עדין מאוד, בעל גוון בהיר. באף ארומת בננה וקרמל קליל, שמתפתחת לניחוח מחמצת ודבש עם רמזי מלון. בחך הוא ממשיך את הקו העדין והפירותי (אפרסק צהוב ודבש) עם תיבול מפולפל־משהו (149 שקלים בישראל, 32.9 דולר בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון).
FUYU (יפן): הביטוי "וויסקי יפני" כבר לא מסובב ראשים, אבל כיף לגלות מותגים חדשים שבהם היפנים מרשים לעצמם מה שסקוטים, למשל, לא היו מעיזים. הוויסקי עשוי מ־80% גריין (מתירס) ומ־20% מאלט, והתוצאה צעירה עם קרמל ורמזים לעשן רחוק. בלגימה מתקתקות של פירות אפויים עם טעמי עץ (269 שקלים).
No. 2 מזקקת KAVALAN (טייוואן): מזקקה טייוואנית נהדרת, שמשתמשת במגוון סוגי חביות כדי לקבל תוצאות במנעד סגנונות וטעמים. ה"מס' 2" מבטא בהצלחה את הצדדים הפרחוניים בוויסקי שהתבגר בחביות אקס־ברבן ואקס־קאוואלאן. המון טופי וחמאה באף, פירות טרופיים, פריחה אביבית וברולה. בלגימה הוא רחב ועגול, עשיר מאוד בטעמי עץ ותבלינים, נגיש וחינני, ועם זאת מורכב. קלאסי (265 שקלים בישראל, 49.9 דולר בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון).
DRUMSHANBO סינגל מאלט GALANTA, מהדורה מיוחדת (אירלנד): מזקקה אירית צעירה ומגניבה שמציגה סינגל מאלט מופלא. עשוי 100% שעורה אירית, זוקק שלוש פעמים בכמויות קטנות ועבר יישון בחביות אקס־ברבן. באף מרשמלו, אגוזים ונגיעת הדרים. גוון בהיר וצלול עם מגע אלגנטי בחך. אחרי כחצי שעה בכוס מתגלים רמזי מנטה ועוגת בננה עשירה. יופי של וויסקי (459 שקלים).
The Whiskymaker’s Reserve No.7, מזקקת The LAKES (אנגליה): השקה ראשונה בישראל למזקקה היוקרתית מאנגליה. זהו סינגל מאלט שהתיישן בחביות אלון אמריקני, צרפתי וספרדי עם פיניש של שרי (אולורוסו ופדרו חימנז). בעל גוון ענברי כהה, אף אינטנסיבי בניחוח רום וצימוקים, קפה עשיר ושזיף מיובש. בפה הוא מלטף ונהדר, ואחרי זמן בכוס הוא מפגין גם ארומה משגעת של פירות יער בשלים ומנגו (379 שקלים).
NOMAD (סקוטלנד־ספרד): קופרודוקציה ייחודית של וויסקי בלנדד פרימיום, העשוי מיותר מ־30 סוגי וויסקי מאלט ודגנים מהספייסייד. אחרי שש שנות התיישנות בסקוטלנד, הועבר לעוד שנת יישון בחביות שרי ישנות בחרז, ספרד, שנתנו לו ארומות בננה ספליט, שוקולד חלב וקרמל שמתפתח לבלסמי, שקדים ופירות מיובשים. עשיר מאוד, והסיומת מתקתקה וארוכה. תמורה מופלאה לכסף (155 שקלים).
KENTUCKY STRAIGHT BOURBON שש שנים מבית BOONDOCKS (ארה"ב): זה כבר משקה בסגנון אחר לגמרי. ברבן אמיתי וקשוח מקנטאקי, שהתיישן שש שנים בחביות מושחמות. עמוס ארומות וטעמים - ניחוח דובדבן מסוכר ומאפה וניל. בלגימה הוא מתוק אך מאוזן עם טעמי טופי, קרמל, צימוקים וחרפרפות שיפון עדינה (230 שקלים).
הר המוריה, מזקקת ירושלמי (ישראל): אנחנו על המפה: וויסקי מעושן כדבעי (35 PPM), שיצר ניתאי מורגנשטרן לפני שיצא ל־150 ימי מילואים בצפון (כבוד!) וחזר לשלום. רובו מיושן בחביות אלון צרפתי מחודשות בחריכה פנימית, היתר בחביות אקס־רום (תוצרת המזקקה!) מאלון אמריקני. ארומות עשן מחוספס, פריקי וביסלי גריל, הגוף מלא ועם הזמן נוכחות העשן גוברת (225 שקלים).
