"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקממבר "על סף הכחדה": משבר גבינות חמור בצרפת

לפי גורמים במרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS), בעתיד לא נוכל יותר ליהנות משורה של גבינות פופולריות • סימנים ראשונים של דאגה החלו לצוץ בעקבות מחקר חדש שלפיו קיים מחסור חמור בפטרייה בה נעשה שימוש בתהליך הייצור

,עודכן
0השמעה
קממבר - עלולה להיחשב בעייתית בשל המרקם. צילום: GettyImages

פעם חשבנו שהצרה הכי גדולה שלנו בכל הקשור לגבינה הוא לגלות מי הזיז אותה, אבל בימים האחרונים מסתמנת דרמה חדשה בעולם הגבינות ואיך נאמר זאת, זה לא מריח טוב.

לפי גורמיםבמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת (CNRS), שורה של גבינות פופולריות ואהובות דוגמת ברי, גבינה כחולה וגבינת קממבר נמצאות בסכנת היכחדות בשל מחסור במגוון מיקרוביאלי.

גבינות פופולריות,צילום: GettyImages

סימנים ראשונים של דאגה החלו לצוץ בחודש ינואר השנה, לאחר שמחקר, שנערך באוניברסיטת סאקלה בצרפת, חשף כי ישנו מחסור חמור בפטרייה בה נעשה שימוש בתהליך הכנת הגבינות ובראשן גבינת הקממבר. הדבר קרה בגלל השיטות התעשייתיות בהן נעשה שימוש כדי לעמוד בדרישה לגבינה.

"נגמר לו הדלק"

גבינת הקממבר, שמרקמה קרמי, עוקצני וג'לטיני, מיוצרת בצורות שונות באזור נורמנדי בדרום מערב צרפת מאז המאה ה-18 לכל הפחות, ונחשבת כיום לגבינה האהובה ביותר בצרפת.

במוקד הבעיה מצויה Penicillium camamberti (פניציליום קממברטי), פטרייה שמשמשת לצרכי גבנות (ייצור גבינות). היא זו שמעניקה לגבינת קממבר את קרומה הלבן האופייני. היא גם מסייעת לפיתוח טעם האוממי החמאתי והעשיר של הגבינה. גם ריחה החזק של הגבינה, אגב, שיש המתעקשים כי הוא דומה לזה של גרביים לא מכובסות - נגרם על ידי הפטרייה.

אוממי,צילום: איתיאל ציון

לדברי החוקרים, הפטרייה סובלת מבעיות רבייה שמקורן הוא בעיקר בלחצים הנובעים מייצור תעשייתי. "באנלוגיה לבני אדם", כך הסבירו, "לפטרייה אין 'חרדת ביצוע', אלא קיימת אצלה בעיה הנובעת מתהליך גידול פטרייתי א-מיני ש'נגמר לו הדלק' כתוצאה ממחסור קיצוני במגוון גנטי".

בעבר יושנה גבינת קממבר, וגבינות דומות לה כמו בְּרִי, במערות או בחדרי ייבוש הנקראים בצרפתית הלוארים, בהם יש נבגי טחב טבעיים שהעניקו לגבינות קרום כחול או לעיתים צהוב-חום. אך בסוף המאה ה-19 החל השימוש בפטריית הפניציליום קממברטי במקומם. זו יצרה את הקרומים הלבנים האחידים שאנו רואים בימינו בגבינות.

פעם היו עושים זאת במערות,צילום: אורן בן חקון

החוקרים סבורים שמדובר במוטאנט גנטי. במילים אחרות, לרוע המזל, הם מצאו כי לפניציליום הקממברטי יש כושר הולך ויורד לרבייה מינית. מחברי דו"ח ה-CNRS (המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי) הוסיפו בהמשך לממצא "שעתה היצרנים מתקשים מאוד להשיג נבגי פניציליום קממברטי בכמויות הנדרשות לתהליך ייצור הגבינות הנורמנדיות (כדוגמת קממבר)".

עד כמה המצב באמת חמור ומדאיג?אם להסתמך על ממצאי החוקרים, בהחלט יש סיבה לחשוש ממחסור. בדו"ח שפרסם לאחרונה המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי כתבו המחברים כי "קיומן של הגבינות הכחולות מאוים, אך המצב גרוע הרבה יותר ביחס לגבינת הקממבר שגם כך נמצאת על סף הכחדה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר