תחרויות יין ידועות בעולם כמקדם מכירות מצוין, בראש ובראשונה ליינות ויקבים עלומי שם, שפעמים רבות אינם מוכרים לציבור הרחב וזקוקים למדליה או ניקוד גבוה שיחשפו אותם לצרכנים פוטנציאליים, אבל גם יקב גדול ומבוסס הזוכה בתחרות כזו או אחרת, נהנה להוכיח לעצמו וללקוחותיו שהיינות שלו איכותיים על אף מסחריותו.
בישראל נערכת תחרות יין בינלאומית אחת, טרה-וינו שמה, המתקיימת כבר שמונה עשרה שנה תחת המטריה המקצועית של ארגון היין הבינלאומי OIV, המאגד נציגים מחמישים ואחת מדינות. היא משמשת כמעין חלון הראווה של יינות ישראל לעולם. על אף המלחמה שברקע ולבטים רבים, החליט איש הענבים, חיים גן, נציג הארגון ומארגן התחרות, לקיים אותה גם השנה. ולא שזה היה לו קל - "ראשית, המחשבה על כך שאחים שלנו חטופים בידי החמאס, מפונים מבתיהם או נלחמים ברצועה ואנחנו פה נשתה יין?!. שנית – לוגיסטיקה. בגלל שרוב הטיסות לארץ וממנה בוטלו, לא ניתן היה לשנע לתחרות חלק מהיינות שרצו להשתתף, מרוסיה ואוקראינה למשל, ושופטי יין מרחבי העולם נמנעו מלהגיע. היו גם יקבים ישראלים שהתפלאו על ההחלטה שלנו לקיים את התחרות בשעת מלחמה".
ולמרות הכל, בסופו של דבר התחרות התקיימה לפני כשבועיים, נטעמו בה למעלה משש מאות יינות וכהילים מכ-18 מדינות, וצוות השופטים כלל רק מומחי יין ישראליים. "ענף היין בישראל נמצא בתקופה כואבת – לכרמים רבים נמנעה הגישה, מרכזי המבקרים שוממים, המכירות המקומיות בשפל בגלל מצב הרוח הלאומי וגם הייצוא לא משהו. ואף על פי כן", מסביר גן, "החלטנו לקיים את התחרות שמראה את הפנים היפות של ישראל, להפגין חוסן לאומי, לפרגן לתעשייה הזו ולעשות הכל כדי להניע את הגלגלים הכלכליים של המדינה".
"אכן, היו מדינות שבחרו השנה לא לשלוח יינות לתחרות כמו מקסיקו, קולומביה ודרום אפריקה, למשל, חלקן בגלל הטיות פוליטיות. מצד שני יש מדינות ששלחו כמות רבה של יינות, הרבה מעבר לממוצע שלהן בעבר, למשל צ'כיה, איטליה ואוסטרליה".
חלק מהענין בתחרות בינלאומית הוא שצוות השופטים מורכב ממדינות שונות. השנה כאמור כל השופטים היו ישראליים. האם זה לא פגע באיכות השיפוט?
"השידורים ברשתות הזרות מציגים את ישראל כולה כשדה קרב אחד גדול ולכן אפשר להבין את החשש מלהגיע לארץ בעת הזאת. דווקא השופט הבכיר שלנו, סר ג'ון סאלבי מאנגליה, המחזיק בתואר Master of Wine, מאד רצה להגיע, גם כדי לשפוט בתחרות וגם כדי להביע סולדריות עם ישראל ולחזק אותנו, אבל בסוף, בגלל שהוא מרותק לכיסא גלגלים, חששנו שאם תפרוץ מתקפת טילים תוך כדי השפיטה נתקשה לפנות אותו במהירות למרחב המוגן ולכן הוא קיבל את עצתנו ולא הגיע הפעם.
זה נכון שפאנל בינלאומי מכניס פרספקטיבת טעימה נוספת, אבל דווקא מהניסיון שלי, הצוות הישראלי נוטה קצת יותר להחמיר בניקוד שלו – הם פחות סלחניים לפגמים קלים ביין ומחפשים יינות אסתטיים ונקיים במיוחד. "פגמים חינניים" שיש בעולם מי שאוהב, לא מתקבלים פה טוב, ולכן אולי אפשר לומר שמדליה השנה נחשבת יותר".
פעם אחר פעם נשמעים קולות לגבי כך שתחרויות היין הן בעלות אינטרסים שיווקיים. איך זה בטרה-וינו?
"תראה, הטעימות אצלנו נערכות באופן עיוור, והשופטים לא יודעים את זהות היין הנשפט. אנחנו כפופים לכללים של הארגון הבינלאומי OIV ולכן אין אפשרות שיהיו בתחרות הטיות כאלה ואחרות. כל שולחן, ועדה, מורכב מעשרה שופטים שטועמים את היין ומנקדים אותו. זו אחת התחרויות שהכי קשה לקבל בהן מדלייה בעולם. פחות משליש מהיינות הנטעמים זוכים למדליה כלשהי ורק 3% מקבלים את מדליית הזהב הכפולה. אמנם נכון שהיקבים הזוכים משתמשים במדליה שלנו ככלי לקידום המכירות שלהם אבל זה מאד לגיטימי לספר לצרכנים על כך.
אגב, זה נכון שארגון התחרות הוא עסק כלכלי ולשלוח יין לטעימה עולה כסף, אבל זה לא פוגם או פוגע באובייקטיביות השיפוט. אני דווקא רואה הצבעת אמון מצד היקבים הישראליים שולחים יינות לתחרות בכך שבכל שנה מספרם עולה. הטרה-וינו גילתה לאורך השנים לא מעט יקבים חדשים, ביניהם – יקב אפק, יקב בזלת הגולן, יקב שירן ועוד. לפעמים קורה שיקבים קצת נפגעים אם היין שלהם לא זכה במדליה, אבל אין מה לעשות, ככה זה בטעימות עיוורות".
את אירוע הגאלה של התחרות חתם גן בדקת דומיה לזכרם של נרצחי ה-7 באוקטובר, ביניהם חברו גדעון פאוקר מקיבוץ ניר עוז. גן מספר על היוזמה: "לפני כעשרים שנה הייתי מעורב בהקמת 'מועדון היין של חבל אשכול' שכולל יישובים כמו בארי, ניר עוז וניר יצחק. ארבעה חברים טובים שגרים בניר עוז – גדעון פאוקר, חיים פרי, יורם מצגר וגדי מוזס - הקימו יקב ביתי בקיבוץ. נטענו כרם ממש ליד הגדר ומאז 2007 הם ייצרו כ-1,500 בקבוקים מדי שנה. ביום שישי, ערב שמחת תורה, ה-6 באוקטובר, עוד ביקרתי אצלם, כשלמחרת, החמאס פרץ את הגדרות ונכנס לקיבוץ, רצח בין היתר את גדעון (אחרי שדימם במשך שעות בידי אשתו אורנה) ושלשת האחרים נחטפו לעזה ועדיין מוחזקים שם בשבי על ידי הג'יהאד האיסלאמי.
היינות של הבציר האחרון שלהם היו בתהליך תסיסה, וכדי להציל את היין ובתיאום עם אורנה פאוקר, הקמתי צוות הצלה שכלל את הייננים ד"ר שיבי דרורי מיקב גבעות ואת מאירם הראל מיקב אמפורה, קיבלנו אישור מיוחד להגיע לקיבוץ, ירדנו למקלט ששימש אותם כיקב וישבנו שם שעות לטפל ביין –אנליזות, בלנדים, תיקונים וכו'. בהמשך חזרנו שוב, הכנסנו את היין לחביות והיין כעת מבוקבק ונמצא במצב נפלא. ביקשתי מאיתמר גור שיעצב תוית מיוחדת ליין (ראה צילום) ואנחנו מחכים לחזרתם של כל החטופים כדי שנוכל ללגום ממנו יחד, לחייהם ולחיי עם ישראל".
והנה הצצה לשני יינות שסחטו מחמאות משופטי התחרות
קריניאן 2020, יקב אפק
"לפני כעשור וחצי, בפעם הראשונה שזכיתי במדליה", מספר אהרן ג'לח, בעלי היקב והיינן, "לא הצלחתי לישון כל הלילה מרוב התרגשות. הייתי אז בתחילת דרכי הייננית והזכיה הזו נתנה לי המון כוחות ואנרגיה להמשיך הלאה, להתמקצע ולפרוץ גבולות". השנה הוא כבר זכה בתואר "יקב הבוטיק הטוב בישראל", עם לא פחות מארבע מדליות זהב, אחת מהן כפולה. את הקריניאן שטעמנו אפשר לתאר כיין אלגנטי במיוחד, עשיר אך מהודק. הוא שכשך בחביות כ-16 חודשים, ולמרות זאת השפעת העץ מתונה ותומכת. הוא מאוזן, בעל מרקם קטיפתי וטעמים מפולפלים משהו. יין מדויק שניכר שנעשה ביד אמן – אחד מהמהנים שטעמנו לאחרונה. (140 ₪)
קברנה סוביניון רזרב 2018, יקב בזלת הגולן
זוכה מדליית 'זהב כפולה' בתחרות. מקור הענבים בכרם חפי, כרם מבודד בצפון רמת הגולן, התיישנות בת כ-20 חודשים בחביות צרפתיות ואמריקאיות. באף דובדבנים בשלים, אקליפטוס, ליקוריץ ו-וניל. הוא בעל גוף רחב ובשרני השופע טעמי פרי כהה מרוכז ובשל, כשהסיומת שלו ארוכה ומתקתקה. יין מודרני, בסגנון העולם החדש שברור מדוע זכה באהדת השופטים. (149 ₪)
