"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מתברר שה"דם" באנטריקוט שלכם - הוא ממש לא מה שחשבתם

איך אתם מעדיפים את הסטייק? מדיום, וול דאן או רייר - זה לא ממש משנה, כי לפי פרופסור ג'פרי סאוול מאוניברסיטת טקסס A&M היוקרתית, הנוזל האדום שמטפטף מהנתח המגרה שמונח לכם על הצלחת הוא בכלל חלבון בשם מיוגלובין • מהי מטרתו ולמה הוא אדום? פרטים בכתבה

,עודכן
0השמעה
סטייק "מדמם". צילום: Getty Images

רבים האנשים שאוהבים לאכול את הסטייקים שלהם כשהם מבושלים למידת מדיום (מודים, אנחנו מעדיפים את שלנו מדיום רייר), אבל יש רבים אחרים שמעדיפים אותו עשוי דווקא וול דאן, מכיוון שהם לא אוהבים את ה"דם" שיוצא ממנו. ובכן, יש לנו חדשות מפתיעות עבורכם:לא מדובר בכלל בדם.

הנוזל האדום המדובר הוא מיוגלובין, חלבון גלובין קטן המשמש לצד ההמוגלובין לנשיאת חמצן בגופם של חיות. החלבון הזה הופך אדום רק כאשר הבשר נחתך או נחשף לאוויר, והצבע שלו מתכהה כאשר הוא מתחמם. כלומר, כשאתם אוכלים סטייק "מדמם", אתם בעצם אוכלים סטייק שבושל בטמפרטורה נמוכה יחסית, שמעניקה לחלבון את הצבע המדמם שלו.

ג'פרי סאוול, פרופסור למדע הבשר באוניברסיטת טקסס A&M היוקרתית, הסביר ל"הפינגטון פוסט" כי חיות שיש להן יותר רקמות שריר פעילות, וגם לחיות מבוגרות יותר, יפיקו יותר מיוגלובין, מה שמסביר למה ניתן למצוא בשר כהה יותר, למשל, ברגלי תרנגולי הודו, ובחזה עוף הבשר יותר בהיר, מכיוון ששרירי הרגליים מתאמצים יותר מאשר בחזה.

סטייק על המנגל (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

הצבע האדום של בשר נא נוצר בדרך כלל בשל החשיפה שלו לחמצן במהלך תהליך האריזה שלו. הצבע ה"מקורי" שלו הוא סגלגל-כהה, אך בשל החשיפה הוא משנה את צבעו לצבע שכולנו למדנו להכיר כבר מזמן. זו הסיבה שבגינה בשר אדום הופך חום כשהוא בן מספר ימים – אבל אין זה אומר שאי אפשר לאכול את חתיכת הבשר הטעימה. "כל מה שצריך לעשות זה להיות בטוח שמבשלים את חתיכת הבשר כראוי ובהקדם האפשרי, מכיוון שסביר להניח שהיא כבר נמצאת בחוץ מזה שלושה-ארבעה ימים", הסביר פרופסור סאוול.

הוא ציין גם שהסיבה שבגללה סטייק במידת עשייה רייר "מדמם" היא מכיוון שחתיכת הבשר הזו עשויה מכ-70% מים, כך שהערבוב בינם ובין החלבון גורם לזה להיראות כמו דם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר