לא איבדו תקווה: כך ניצלו מטעי האבוקדו שנשרפו בניר עוז

לפני חמש שנים בלבד נטעו חקלאי קיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה לראשונה 300 דונם של מטעי אבוקדו מזנים שונים. אך רגע לפני שהגיע זמן הקטיף והחלקה הראשונה הבשילה, חדרו מחבלי חמאס לשטח הקיבוץ וביצעו בו את הטבח המזעזע של ה-7 באוקטובר. שלושים מחברי הקיבוץ ו-11 עובדים ממוצא תאילנדי נרצחו, 75 חברי קיבוץ ו-5 תאילנדים נחטפו לרצועת עזה. הפעילות בקיבוץ שנפל לאבל כבד הושבתה, ויחד איתה גם קטיף האבוקדו.

השבת הזאת, בה החלה מלחמת חרבות ברזל, מצאה את החקלאי אביב גולני שגדל בקיבוץ ניר עוז באמצע טיול עם משפחתו במקסיקו. עם הדיווחים הראשונים, גולני שמתגורר היום בפרדס חנה, חזר לארץ מיד בטיסה הראשונה שתפס כדי לעזור בקטיף אבוקדו דווקא במטעי קיבוץ רגבים שבצפון הארץ. אך עם הגעתו, הוא נחשף לזוועות שעבר הקיבוץ בדרום בו חיה משפחתו. "אני מכיר את כל 70 החטופים מניר עוז, בהם שני חברי ילדות. האבל, אין לו סוף", אומר גולני. "לכן מיד לאחר הטבח התחלתי לעסוק יחד עם אחי בכל מה שקשור לפעילות הקהילתית בניר עוז ולסייע לחברים במה שרק אפשר. כך הבנתי שמנהל מטע האבוקדו התפנה יחד עם משפחתו מהקיבוץ וחסר ידע בקטיף אבוקדו, ידיים עובדות וכלים".

כשהגיעו, שטח המטע היה במצב רע. חלקו נשרף, חלקו הוגדר שטח צבאי סגור ונאסרה הכניסה אליו. כל הטרקטורים והכלים החקלאים נגנבו על ידי מחבלי חמאס, חלקם הוצתו והמחסור בידיים עובדות היה ניכר.

לאור זאת פנה גולני לתומר גרינברג, מנהל מטעי האבוקדו של קיבוץ רגבים השייכים ל"חקלאי גרנות" - קואופרטיב החקלאות השייך לכ-43 קיבוצים ומושבים באזור עמק חפר. הוא שיתף אותו בתמונת המצב בקיבוץ ניר עוז. השניים לא חשבו פעמיים. "המצב בניר עוז היה בעייתי", מספר גרינברג. "מעבר לשכול, להרס ולחורבן בשטח, מדובר במטע צעיר שלא בוצע בו קטיף אבוקדו אף פעם. הרגשתי שאני יכול לתרום מהניסיון שלי".

בתוך זמן קצר ארגנו השניים קבוצת מתנדבים שכללה חקלאים ועובדים של "חקלאי גרנות" לצד מתנדבים נוספים. גם קבוצת נערים מניר עוז החליטו להישאר בקיבוץ ולהתגייס למשימה. גולני סיפר לנו ש"ביצוע עבודת הקטיף היה חשוב ביותר לחברי הקיבוץ (ניר עוז), כחלק משיקום ורצון בהמשכיות ומבט לחיים הנורמליים, ליופי ולטבע שמציע חבל הארץ הזה, והייתה בכך מבחינתם ומבחינתינו חשיבות עליונה".

מה הרגשת כאשר חקלאי עמק חפר הגיעו להתנדב בקיבוץ בו גדלת?

"זה לא היה מובן מאליו מבחינתי שהארגון אליו אני שייך, "חקלאי גרנות", נרתם, מתגייס ומעמיד לרשותנו - מעבר לזמן ומשאבים - את כל מה שנדרש: מידע, ציוד ועובדים, כדי לטפל בקטיף בחבל ארץ המרוחק מאוד מעמק חפר, אך לשמחתי כך קרה ועל זה אני מודה לארגון שלי מאוד".

על אף מורכבות המשימה, התייצבו בשעת בוקר מוקדמת 30 המתנדבים והחלו בעבודות הקטיף. כ-40 טון אבוקדו מסוג אטינגר נקטפו בתוך שבוע ימים ובימים אלה נערך הקטיף של אבוקדו מסוג האס, שצפוי להימשך שבוע ימים. כל התוצרת נשלחת לשווקים הסיטונאים ולרשתות המזון ברחבי הארץ. כך סייעו חקלאי עמק חפר לחקלאי ניר עוז בשעתם הקשה כשהם מצילים למעשה את העונה עבור הקיבוץ.

"הצלחנו לעמוד במשימת הקטיף בעזרת שיתוף הפעולה של בני הקיבוץ הוותיקים שעובדים במשקים אחרים בארץ, כמו במקרה של 'חקלאי גרנות'", אמר בהתרגשות עמית גורן, מנה"ל גד"ש ניר עוז. "הם באו, נרתמו והגישו עזרה - החל מלוגיסטיקה וציוד, דרך ניהול הקטיף, כוח אדם ועזרה מקצועית. אבל לא פחות חשוב - העזרה הייתה גם מורלית. הם הצליחו לדחוף אותנו קדימה ולעזור לנו בכל מה שאנו צריכים".

גיורא מרום, מנכ"ל "חקלאי גרנות": לפני מספר שבועות יצאנו ביוזמה לחיבור בין חקלאים למתנדבים ומאז זכינו לראות כל כך הרבה אנשים טובים, בין אם יחידים ובין אם בקבוצות, שעוזבים הכל ומגיעים למטעים ולחלקות, מפשילים שרוולים ותומכים בחקלאות הישראלית. פשוט מרגש לראות את הכרת הטוב ההדדית".