שריפה פרצה והבר נקלע למצוקה: העסק שמציע רק יינות מהדרום מבקש סיוע

מדבר יין, בר וחנות יין במצפה רמון, שמוכר אך ורק יינות מהמדבר הישראלי, פנה בימים האחרונים לציבור הרחב בבקשה לסיוע באמצעות פרויקט מימון המונים באתר הדסטארט כדי להבטיח את המשך פעילותו.

"פתחנו בינואר השנה וממש לקראת חול המועד פרצה שריפה במקום", מספר אחד הבעלים, גבריאל טנא. לדבריו, במהלך אירוע השריפה, כל האזור החיצוני של המקום עלה באש, אזור עם פרגולה בו יושבים האורחים. גם המחסן של בית העסק נשרף כולו. "במשך חודש שלם מאז פרוץ המלחמה לא פתחנו את המקום. לאחרונה אנחנו פותחים בסופי שבוע וזה נחמד, אבל לא אפקטיבי", מספר טנא.

העסק, שהוקם על ידי גבריאל טנא (28) ושחר סבן (24), מציע אך ורק יינות מקומיים. כולם מיוצרים ביותר מעשרים יקבים השוכנים באזור הדרום - מעוטף עזה ועד אילת. בנוסף ליינות מוצעים במקום גם גבינות מקיבוץ בארי, פריטי אומנות מקומית ועוד. "לפני השריפה היינו עושים הופעות בכל יום שישי, טעימות יין לקבוצות כדי לחשוף יקבים שבדרך כלל לא מכירים במרכז. גם חברות הייטק היו מגיעות אלינו והיינו על הגל", מספר טנא. "ממש לקראת חול המועד הייתה אמורה להיות חתונה ראשונה במקום. עשיתי כל מיני שיפורים בחצר. הבאנו רתך כדי לחזק את הפרגולה ואז פרצה השריפה. כמובן, שהחבר'ה מצאו מקום אחר לחתונה וסגרנו את החצר בחול המועד".

איך אתם מצליחים לשרוד מאז השביעי באוקטובר?

"הבר והחנות התבססו בעיקר על תיירים שהגיעו מהמלונות באזור, עכשיו המלונות משמשים למפונים או נסגרו. בר זה דבר שגם פחות מתאים עכשיו, לכן יש פחות ביקוש. אנחנו מפעילים כל מיני דוכנים בתל אביב ומשתתפים בהרבה שווקים. זה מה שעזר לנו והחזיק אותנו עד עכשיו. זה עזר לנו לפחות לשלם ליקבים. אבל אנחנו רוצים לדעת בוודאות שנוכל לשרוד את החודשים הקרובים".

טנא, שעלה לארץ מקוסטה ריקה כדי להתגייס לצה"ל, נשאר ללמוד באוניברסיטת בן גוריון ועבר להתגורר במצפה רמון. סבן הגיעה למצפה רמון לפני שלוש שנים מעכו. שניהם, לדבריהם, חולמים לפתח את תחום היין בנגב. "האהבה ליין הגיעה אלי יחסית מאוחר, סביב גיל 24. שחר ואני הכרנו במלון שבו עבדנו והחלטנו שאנחנו רוצים ליצור אטרקציה במצפה רמון, כי בערב אין כאן מה לעשות", הוא אומר ומוסיף נרגש: "זה תחום כל כך מיוחד. תייר שמגיע אלינו רואה את זה בגדר נס - שאפשר לגדל פה ענבים ולעשות יין. בדרך גילינו שיש באזור הזה הרבה יותר יקבים ממה שחשבנו ונכנסנו לדלת פתוחה".

למה זה חלום?

"החלום שלי היה תמיד לחיות במדבר. שנינו הגענו למצפה, כמו הרבה אנשים, בשביל לחפש שקט וסגנון חיים רגוע. אני רואה פה מלא פוטנציאל לפיתוח שהוא קצת אחר, לסגנון חיים אחר. היקבים והתיירות החקלאית משתלבים בכל זה. הם חלק מהתיירות שהאזור מציע, הם מספקים מקומות עבודה ומתחברים לשטח, לאדמה. אז אני חושב שזה כיוון שהנגב יכול לקחת לטובת התפתחו, שזה ייחודי ומטורף".

מה המטרות שלכם בפרויקט מימון ההמונים?

"אנחנו מפחדים להזמין עוד סחורה כי אנחנו לא יודעים מה יהיה. אנחנו כרגע די תקועים בעצם ומנסים לחשב מסלול מחדש. להבין מה עושים מכאן".

"הישרדותו של הבר חשובה לכל אחד מיקבי הנגב שרואים בבר כמוקד חשוב שמספר את סיפורם ומקדם אותם", כתבו השניים בעמוד ההדסטארט. הם הוסיפו: "אנחנו פונים אליכם על מנת שנוכל לצלוח את המשבר, להמשיך לתמוך ביקבי הדרום ועל הדרך לארח ולשמח אתכם. עבור כל תמיכה, תינתן תשורה שתוכלו לפדות בכל עת שתרצו".