יחד ננצח: השוק שנרתם כולו למאמץ הלאומי

אומרים על שוק מחנה יהודה בירושלים שהוא הלב הפועם של הבירה, כזה שמאגד יחד עדות ותרבויות שונות. בימים הקשים הפוקדים אותנו ברקע מלחמת חרבות ברזל, גילינו מחדש את חוסננו באחדותנו, ונראה כי באופן לא מפתיע, גם השוק הצבעוני הזה שחגג זה עתה 100 שנים להיווסדו, נרתם למאמץ הלאומי.

ההתגייסות הזאת של כ- 100 סוחרים, בעלי עסקים, אנשי אוכל, שפים ושפיות בשוק, התחילה כהתארגנות ספונטנית ביום השני למלחמה והפכה לאחרונה למיזם שנושא את השם "100 לב". במסגרתו סיפקו אנשי השוק במשך השבועיים האחרונים אוכל לחיילים ולאחרונה הם החלו להעניק אוכל גם לתושבים המפונים מבתיהם. רק ביום שישי האחרון הם העבירו סלטים, קינוחים, יינות וחלות ל-80 מתושבי הדרום ועוטף עזה שנקלטו במלון "רוקסון סי סנד" בבת ים.

"ביום ראשון בצהריים הבנו את הצורך הגדול. התחלנו לקבל המון פניות, גם מחברים מהמילואים, גם מקולגות שהתגייסו, הם סיפרו שהם רעבים", נזכרת טלי פרידמן, שפית ויו"ר שוק מחנה יהודה שיזמה את המהלך. "בתוך כמה שעות הצלחנו להרים מערך מדהים עם חמ"ל שמורכב רק ממתנדבים ותורמים. סיפקנו עד שבת האחרונה 50 אלף מנות לחיילים. זה התחיל מהשוק וגלש גם החוצה לחנויות מהסביבה", היא מוסיפה.

מה סיפקתם לחיילים ולתושבי הדרום?

"אוכל שהכינו השפים של השוק, כל מיני דברים מיוחדים מהדוכנים, עוגות, עוגיות וחלות. שפים פשוט פתחו את המטבח שלהם בשניות - אבי לוי מהמוציא, קרן ואיציק קדוש, המטבח של משק עפאים יצר בין 2000-3000 מנות ביום, כך גם סטקיית חצות, ועוד ועוד".

אנחנו משוחחים עם פרידמן ובקולה נשמע היגון והצער על הטבח הקשה שעברנו ועל הנזקים שעוד יישארו. "אין חיים. אנחנו ספגנו אבדות", היא אומרת בכאב ומוסיפה: "החברים הטובים והקרובים של ילדי נרצחו או חטופים".

מאיפה הכוחות לפתוח במיזם כזה?

"הכוחות הם מהאנשים, מהשטח - האנשים שאנחנו אוהבים שפתאום התקשרו ואמרו - 'אין לנו' - וזה היה הדבר הכי אמיתי ששמענו בחיים. אין כאן שאלה, אין כאן זמן בכלל, פתאום התחילו גיוסים ואז הצטמצנו, והגיעו עוד מתנדבים, ואז פתאום התחילו הלוויות - ואלה אנשים רעבים שמחכים. קיבלתי שיחות טלפון שבחיים שלי לא חשבתי שאנהל וכל אחד הוא הילד שלנו".

רק ביום שישי האחרון, בין העסקים שנרתמו להעניק ארוחת שבת למפונים במלון "סי סנד" היו "חלאתי" שסיפקו עשרות חלות עם שניצל, "מעדני אורי ובניו" שסיפקו סלטים, "קוקי קרים" שסיפקו מארזי עוגיות לכל אורחי המלון, "מעדניית איבגי" שסיפקה שלל חמוצים, "יהודית - מאפיית בוטיק ללא גלוטן" שסיפקה חלות ועוגות ללא גלוטן, "מעדני צדקיהו" שסיפקו תבשילים, סלטים ומטוגנים, ועוד ועוד.

"חברנו לכל כך הרבה חמ"לים אזרחיים מדהימים, ביניהם של 'אחים לנשק'", מספרת פרידמן ומוסיפה: "כולם רוצים לעזור לכולם ואין כאן אגו. כולם הפשילו שרוולים - גם השפים הגדולים עמדו ובישלו, וכשהבנו שמישהו צריך פתאום חיבוק, עצרנו וחיבקנו. נשים מתנדבות נסעו בלילה ליהודה ושומרון כדי לשנע אוכל".

מה מצב השוק בימים האלה?

"השוק בתנועה דלילה מאוד ונסגר בשעות מוקדמות. הפעילות היא של השוק המסורתי ושל כמה בתי קפה. יש גם מסעדות שאולי ישקלו לפתוח לכמה שעות בודדות בהמשך".

איך אתם מתכוונים להמשיך?

"אנחנו מתכוונים להמשיך לעשות את המקסימום עבור כל מי שפונה אלינו. אנחנו עדיין עובדים על המלאים שיש לנו, אבל לא לעולם חוסן. חשוב לציין שיש גם דברים שהמדינה יכולה לעשות כדי להקל, אפילו בדברים הקטנים. למשל, למה המשנעים שלנו צריכים לשלם על כבישי אגרה בזמן מלחמה? לדעתי, צריך לבטל את התשלום עליהם באופן מיידי. אני מרגישה שהעורף מתאבד פה על החזית. האוצר צריך לעשות הכל כדי להקל".