כל מי שצורך קולנוע וטלוויזיה מתוצרת הוליווד מכיר את חג ההודיה האמריקני, חג שבמסגרתו המשפחה נפגשת לארוחה גדולה הכוללת אוכל ביתי ותרנגול הודו צלוי בשלמותו.
חג ההודיה: מה בעצם חוגגים, והסוד האפל מאחורי התאריך
למרות השם הדתי, לא מדובר בחג נוצרי במהותו אלא ביום ציון היסטורי שנועד להזכיר את תלאותיהם של המתיישבים האירופאים הראשונים ביבשת אמריקה, את חברותם המפוקפקת משהו עם ילידי היבשת והודיה כללית לאל על שפע ושגשוג.
בשל אופיו הלא דתי של החג, כבר מימיו הראשונים - או ממקורותיו ההיסטוריים - יהודים השתתפו ולקחו חלק בסעודות ההודיה של צפון אמריקה והקשר של החג ליהדות שזור בראיות היסטוריות שונות עוד מימיה הראשונים של ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה.
ההקשר היהודי הראשון לחג הופיע ככל הנראה עוד בסעודת ההודיה הראשונה שערכו המתיישבים במסצ'וסטס שהגיעו על סיפונה של הספינה "מייפלאואר". על פי חלק מהמסורות, המתיישב ויליאם בדפורד הקריא ציטוט של הרמב"ם לאחר קריאה קצרה בספר תהילים במהלך ארוחת ההודיה בשנת 1620 ואף התייחס לחג הסוכות.
עם השנים שחלפו, יותר ויותר יהודים החלו להתיישב במושבות השונות בצפון אמריקה ובתי כנסת הוקמו בהערים שהלכו ונבנו. בית הכנסת "שארית ישראל" בעיר ניו יורק הפך למרכז היהודי החשוב בצפון אמריקה, וחלק מבני הקהילה לחמו לצד ג'ורג' וושינגטון במלחמת העצמאות האמריקנית. לאחר הניצחון ועזיבת הכוחות הבריטיים, וושינגטון הכריז על יום הודיה מיוחד והדגיש כי עליו להיות ללא אופי דתי נוצרי כדי שגם חבריו היהודים יוכלו להשתתף בו. במכתב מאת וושינגטון לקהילה יהודית ברוד איילנד הדגיש: "לכולם עומדת הזכות כאזרחים והחירות האישית. בארצות הברית לא ניתן כל מקום לדעות קדומות או רדיפה".
בעוד מקורו של חג תרנגול ההודו הוא מהמאה ה-17, ונעוץ במסורת ארוכה של סעודות הודיה שהיו מקובלות ביבשת, החג עצמו התקבע כחג לאומי רק במאה ה-19, בזכות פועלה של נוצרייה אדוקה בשם שרה הייל. הייל כתבה כי קיבלה השראה לחג שרצתה לכונן מהמסורת היהודית ומרוח הצדקה של הקהילה היהודית שהכירה במקום מגוריה. "החג האצילי שלנו דומה במידה רבה לחג השבועות, חג הודיה שנתי של היהודים", היא כתבה.
ההשפעה היהודית על התקבעותו של החג בלוח השנה לא הסתיימה שם. איש עסקים יהודי בשם פרד לזרוס שכנע בשנת 1939 את נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלנו רוזוולט, להעביר את תעריך החגיגה מל-23 לנובמבר, על מנת שלא יהיה קרוב מידי לעונת הקניות לחג המולד. יהודי בשם אדם גימבל גם עמד מאחורי המסורת המוכרת של מצעד חג ההודיה בניו יורק, בשנת 1920.
מודים ואוכלים
אופיו המכיל של החג אפשר במשך השנים ליהודים לקחת חלק ברוח החג ולערוך סעודות חג הודיה משלהם, ברמה כזו שמעדניות יהודיות ברחבי ארצות הברית מוכרות ארוחות כשרות מוכנות עבור החג, ארוחות שפופולריות במיוחד גם בקרב לא יהודים. אחד המוסדות הקולינריים האלו היא מסעדת לידו דלי, שמוכרת כבר תשעים שנה ארוחת חג ההודיה מסורתית הכוללת גם מנות מהמטבח היהודי.
לצד תרנגול הודו צלוי במשקל של 5.5 קילוגרם שלידו דלי, מוסד משפחתי של ארבעה דורות שהחל כאשר אב המשפחה הקים מפעל לבשר כשר, מציע מנות כמו מרק כופתאות, צימעס, סלט קולסלואו וקניש.
מוסד יהודי אחר בעיר ניו יורק, "מנדיז' דלי", מעדנייה יהודית מודרנית יותר הפונה גם לקהלים צעירים, מציע ארוחת חג ההודיה ל-12 עוד 14 סועדים, עם קצת אופי הרבה יותר אמריקני, אך בהחלט כשר. במרכז הארוחה ניצב כמובן תרנגול ההודו המסורתי ממולא במשקל של שמונה קילוגרמים, רוטב חמוציות, פאי דלעת, בטטה מסוכרת סלט קולסלאו ונקניקיות בסגנון "משה בתיבה". את הארוחה ניתן להזמין הביתה או לאכול במקום עצמו.
גם בחוף המערבי של ארצות הברית ניתן למצוא מוסדות קולינריים יהודיים. מסעדת פאט'ס, מוסד יהודי שמחזיק גם מסעדה בשרית, בית קפה חלבי ושירותי קייטרינג, מקיים מדי שנה ארוחת ערב מסורתית של חג ההודיה שכוללת מנות מהמטבח של יהודי ארצות הברית לצד הקלאסיקות המוכרות של חג ההודיה.
בנוסף למסעדות, הרשת מלאה עמודים עם מתכונים, המלצות ורעיונות לארוחת חג ההודיה בגרסתה הכשרה, וביוטיוב ניתן למצוא סרטונים רבים שמדריכים כיצד לקנות ולבשל מנות כשרות שונות ברוח החג. וכך הפך החג הכי אמריקני שיש לעוד חגיגה יהודית בלוח השנה, לתפארת ארצות הברית של אמריקה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו