"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכורים לאוראו? יש לנו בשורות מאכזבות

הקשר בין מותג העוגיות הממכר לעולם המדע לא לגמרי מתחבר לנו, אבל מצד שני שום דבר כבר לא יפתיע אותנו • מדענים חקרו את אחת הסוגיות הכי מעצבנות ומתסכלות הקשורות לעוגיה וחזרו עם תוצאות שלא מבשרות טובות

,עודכן
0השמעה
אוראו (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

מחקר מדעי חדש ופורץ דרך קובע סופית, רשמית וחד-משמעית: לא משנה מה תעשו, לעולם, אבל לעולם לא תצליחו להפריד את שני החלקים המרכיבים עוגיית אוריאו אחת כך שבכל חלק תהיה כמות קרם שווה. מתסכל, מקומם ומייאש, אבל זו האמת המרה - או ליתר דיוק המתוקה - לאמיתה, לפחות על פי ממצאי צוות חוקרים חובבי תופינים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

הצוות, כך נמסר, פיתח "אוריאומטר" - פטנט שכל ייעודו הוא להפריד בין שני החלקים של עוגיית הסנדוויץ' האיקונית, ברמות כוח משתנות. מטרת החוקרים, כאמור, היתה ליצור את "ההפרדה המושלמת": להרחיק את שתי העוגיות זו מזו, תוך כדי הקפדה שלכל עוגייה מוצמדת כמות קרם זהה. אבל זה לא קרה, וגם לא יקרה.

תוכנית ההפרדה

קריסטל אואנס, סטודנטית להנדסה מכנית ב-MIT, ניסתה יחד עם צוותה להפריד כמעט כל סוג של עוגיית אוריאו קיימת, אך ללא הועיל. בכל המקרים נצמד הקרם לעוגייה אחת, ואילו העוגייה השנייה נותרה גלמודה, חשופה ונטולת קרם.

מתברר שאואנס חלמה להגיע להפרדה המושלמת החמקמקה מאז היתה ילדה, וזה מה שדרבן אותה לערוך את המחקר. "אני יודעת שיש אנשים שאוהבים מאוד את הקרם של האוריאו, אבל אני באופן אישי מעדיפה בכל נגיסה קצת קרם וקצת עוגייה", הסבירה החוקרת. "לכן רציתי להגיע למצב שבו יש על כל עוגייה כמות קרם שווה".

כסטודנטית המתמחה במכניקת הזורמים (ענף פיזיקלי העוסק בחקר נוזלים וגזים), סברה אואנס שבתנאים המתאימים היא יכולה לפצח את האתגר. "כשאנשים חושבים על עוגיות אוריאו, הם לא יודעים שהן מכילות נוזלים. העוגיות הן אמנם חומר מוצק, אבל הקרם הוא למעשה זורם לא ניוטוני - סוג של נוזל שמזכיר משחת שיניים או חומר אחר שניתן לסחוט משפופרת", היא מסבירה. "הייתי בטוחה שיש שיטה מושלמת להפריד בין העוגיות, כי זה עובד עם נוזלים אחרים".

דוקטורט בקרמולוגיה

כאן נכנס לתמונה אותו "אוריאומטר", וריאציה של הראומטר - מכשיר מעבדה המודד זרימה וצמיגות. לא נלאה אתכם בפרטים הטכניים, הנה השורה התחתונה: אואנס גילתה שהקרם "יותר חזק מאשר דביק", ולכן כל הקרם נשאר על העוגייה שעליה הוא הוזלף מפס הייצור. כלומר, בעת הכנת עוגיית האוריאו, מצמידה המכונה קרם רק לעוגייה אחת. העוגייה השנייה מודבקת לקרם שכבר נמצא על העוגייה הראשונה - ותמיד יישאר שם. הלם.

הגילוי המסעיר של אואנס וצוותה הגיע גם לחברת מונדלז, ענקית הממתקים העולמית המייצרת את אוריאו (לצד מותגים כמו שוקולד מילקה, טובלרון וקדבורי). ג'סטין פרנל, סמנכ"ל השיווק של מותג העוגיות, מסר מטעם החברה כי "אנחנו מברכים את המוחות המבריקים האלה ומצדיעים למסירות שלהם לטקס הפרדת העוגיות". על הדרך הוא גם הודה כי "רבים וטובים ניסו לבצע את ההפרדה המושלמת, אבל איש לא יצא מגדרו כמו אואנס וצוות החוקרים שלה".

ומה חושבים במונדליז לגבי ההיתכנות של אותה הפרדה מושלמת? פרנל אמנם לא סיפק תשובה חד משמעית לסוגיה, אולם סיכם בדיפלומטיות ש"אין פה סוד שאנחנו שומרים לעצמנו". בקיצור, תשכחו מזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר