90 שנה, דבורה אחת וצנצנת דבש: הסיפור שמאחורי המוצר הכי ישראלי

תשעים שנה אחרי שהוקמה המכוורת הראשונה, הדבש הוא עדיין אחד המוצרים המזוהים ביותר עם שולחן החג הישראלי. מאחורי הצנצנת המוכרת מסתתר סיפור שמתחיל הרבה לפני שהיא מגיעה למדף – בחקלאות, בדבוראות ובעבודה של אנשים שמלווים את התהליך מהכוורת ועד המפעל. במשדר מיוחד שהתקיים אתמול באתר "היום" נחשף הסיפור שמאחורי יד מרדכי, המציינת השנה תשעה עשורים לפעילותה. באולפן התארחו לילך דולב בן קדר, מנהלת שיווק וחדשנות ביד מרדכי, שלומצי ברגר - מנהלת קריאייטיב בסטודיו שטראוס, הדבוראי הוותיק ניצן למדני, לירן גבאי - מנהלת איכות וטכנולוגיה, והקונדיטורית עדי ברק. בנוסף, גיל כהן מנהל המפעל הכניס אותנו עמוק לתוך פס הייצור שבימים אלה לא מפסיק לעבוד כדי לספק דבש לכל בית בישראל. הכל התחיל ב־1936 הסיפור של המכוורת התחיל בכלל באזור נתניה. לילך דולב בן קדר ציינה במשדר: "90 שנים זו דרך ארוכה. המכוורת הראשונה הוקמה ב־1936 והתחילה בכלל באזור נתניה. התושבים של יד מרדכי למדו דבוראות מחיילים בריטים. מאז המפעל והקיבוץ התפתחו ועברו לדרום הארץ בעוטף ישראל. 90 שנים שמרנו על אותם ערכים, אותה דרך, אותה זיקה – לא משהו שכל מותג יכול להגיד". במהלך השנים הפך הדבש לחלק קבוע מהמטבח הישראלי, והקשר בין המוצר לבין המקום שבו הוא מיוצר עומד גם במרכז המהלך לציון יום ההולדת. במסגרת זו עוצבו תשע תוויות שונות לצנצנות הדבש. שלומצי ברגר סיפרה על התהליך: "עיצבנו לוגו חגיגי לציון 90 שנה, שמסמל את השורשיות, את החיבור לארץ ולקיבוץ. מכאן נתנו למעצבים בסטודיו לעצב את התווית – תשע תוויות שונות, ולראשונה אפשר לראות מי עיצב את התווית". ברגר הוסיפה: "חשוב היה לנו להרגיש את ישראל של פעם, את הפשטות, את הארץ־ישראליות הטובה. אני רואה את הדבש כמשהו שעובר מדור לדור. זה החיבור שלנו למדינה שאנחנו כל כך אוהבים. יש פה רגע של נוסטלגיה, אבל גם משהו חדש – החיבור לארץ ולשורשיות, כדי להבין מאיפה הכל התחיל". לדברי דולב בן קדר, למקום שממנו מגיע הדבש יש משמעות גם עבור הצרכנים: "מה שאנחנו מביאים לשולחן הוא משהו שאף דבש שמגיע מחו"ל לא יכול לעשות. יש חיבור אמיתי לערכים, לישראליות של פעם. כשאנשים ניגשים למדף לפני ראש השנה ורואים את הדבש של יד מרדכי עם הסלוגן של 90 שנה והעיצובים שמעוררים זיכרונות ילדות בכל אחד מאיתנו, זה משהו שאין לו תחרות".

לילך דולב בן קדר: "90 שנים שמרנו על אותם ערכים, אותה דרך, אותה זיקה - לא משהו שכל מותג יכול להגיד"

כל הדרך למדף בימים שלפני ראש השנה המפעל בעוטף עזה נמצא בתקופה עמוסה במיוחד. במשדר נפתחה הצצה לפס הייצור, יחד עם מנהל המפעל גיל כהן. כהן סיפר לצופים איך נראית שגרת היום־יום במפעל הוותיק: "כל יום אני מגיע לכאן בבוקר, פותח את המפעל, פוגש את העובדים המדהימים שלנו, מתחילים לייצר, מפעילים את המכונות. אני רואה איכות, מצוינות ואותה מחויבות שמלווה את יד מרדכי כבר 90 שנה. הסיפור של יד מרדכי הוא סיפור של תעשייה ישראלית, חקלאות וערכים. יד מרדכי התחיל כמכוורת קטנה, וכיום אפשר למצוא אותה בכל שולחן במטבח הישראלי". גם עידו דביר, מנהל הרכש החקלאי של יד מרדכי, ציין את העבודה הקשה של העובדים במפעל, אבל הדגיש בעיקר שהעבודה המשמעותית ביותר היא זו של הדבורים עצמן: "דבש זה חומר גלם מאוד מיוחד – מעבר לזה שהוא טבעי, יש בו משהו מסורתי, ביתי וישראלי. אמנם המוצר הזה נראה לנו פשוט, אבל מאחורי הקלעים עובדים הרבה מאוד אנשים כדי להביא את הצנצנת הזו לכל בית בישראל. "ואסור לשכוח את הדבורים: כל דבורה, במהלך כל חייה, מייצרת כפית אחת של דבש. לא סתם כל ישראלי ששומע יד מרדכי מייד אומר דבש. יש משהו בחיבור הזה פה, בעוטף עזה, אחרי כל מה שעברנו בשלוש השנים האחרונות, גאווה מאוד גדולה להיות חלק מהמקום הזה". למה הדבש מתגבש? אחד הדברים שרבים מאיתנו פוגשים בבית הוא דבש שמשנה את המרקם והופך מגובש. בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין משמעות הדבר שהדבש התקלקל. הדבוראי ניצן למדני, שמכיר מקרוב את עבודת הדבורים, סיפר באריכות על תפקידה של הדבורה: "הטבע נתן לנו את המוצר הטבעי והמשובח ביותר, ותפקידנו לשמור עליו ככזה. אפשר להגיד שהדבורה היא תהליך אבטחת האיכות העתיק ביותר בטבע. דבש הוא לא רק מוצר – יש לו טעמים, צבעים וארומה, והקשר שלו לקרקע ולעונות השנה מספר סיפור של מקום".

עידו דביר, מנהל הרכש החקלאי ביד מרדכי: "אמנם המוצר הזה נראה לנו פשוט, אבל מאחורי הקלעים עובדים הרבה מאוד אנשים כדי להביא את הצנצנת הזו לכל בית בישראל"

למדני גם הפריך מיתוס נפוץ שמטריד ישראלים רבים אודות צנצנות של דבש שהתגבש במזווה וציין: "דבש שהתגבש הוא לא מקולקל. מדובר בתהליך טבעי שמעיד דווקא על איכות הדבש". לירן גבאי הסבירה גם על הבדיקות שנעשות לדבש לפני שהוא מגיע לצרכן, על רקע האתגרים בענף, ובהם זיוף ושימוש בדבש לא טהור: "בבית יהיה קשה מאוד להבחין בין דבש מקורי למזויף. ביד מרדכי אנחנו לא מייצרים דבש, אנחנו לוקחים את פרי עמלה של הדבורה. כשאנחנו מקבלים דבש מהדבוראים שלנו אנחנו עושים אינספור בדיקות כדי לוודא שהדבש תקין, איכותי ולא מזויף". נהדר לעבודה במטבח הדבש אולי מזוהה במיוחד עם ראש השנה, אבל הוא משמש כחומר גלם גם במנות ובקינוחים לאורך כל השנה. עדי ברק, קונדיטורית ומשפיענית רשת, הסבירה במהלך המשדר על השימושים השונים בדבש והעניקה טיפ בכל הנוגע לעוגות דבש: "דבש הוא חומר גלם מהמם עם טעמים וארומות – הוא כמו יין בעיניי. אחת העוגות האהובות עלי היא עוגת דבש, ולעוגות דבש טוב לעמוד. מאחר שדבש הוא חומר משמר, הטיפ שלי הוא להכין את העוגה שבועיים-שלושה לפני ההגשה. כל הדבש וכל הארומות בתוך העוגה פשוט משתבחים". לכבוד שנת ה־90 הזמינו אנשי יד מרדכי את הציבור הרחב לשלוח ברכות מיוחדות ואישיות לסבים, לסבתות ולדור המייסדים. מדן ועד אילת נשלחו מאות מארזי שי הכוללים את הברכות שכתבו גולשי אתר "היום" יחד עם הדבש והתוויות המעוצבות לציון 90 שנות פעילות. באתר "היום" תוכלו למצוא מתחם תוכן עם כתבות, ראיונות, סרטונים, מידע על דבש ומתכונים לקראת ראש השנה – וגם כאלה שמתאימים לכל השנה. בשיתוף יד מרדכי, שטראוס טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו