לא, הטבעת הזו לא מיועדת לשמור על הגזים

“שרוול אצבע" ממתכת או זכוכית

הטבעת הענקית המוזרה על אצבעם של גיטריסטים מכונה "slide" או "bottleneck". היא יכולה להיות עשויה ממתכת, זכוכית או חומר קשה אחר. הגיטריסטים השחורים של דלתא המיסיסיפי בסוף המאה ה-19 השתמשו בצוואר שבור של בקבוק זכוכית (ומכאן השם האנגלי), והחליקו אותו לאורך מיתרי הגיטרה כדי ליצור צלילי גלישה רציפים שמחקים את הקול האנושי ביתר דיוק מכפי שניתן לבצע באמצעות אצבע.

עם הזמן הבקבוק פינה את מקומו לצינורית מתכת או זכוכית חלקה, המעוצבת לשימוש נוח יותר ונענדת על הקמיצה או הזרת. הטכניקה הזו היא הבסיס לצלילי הבלוז, הקאנטרי, וה-Hawaiian guitar, וכמעט לא השתנתה מ-1880 עד היום.

מעניין לציין שרוברט ג'ונסון, שנחשב לאחד מאבות הבלוז, שיכלל את הטכניקה הזו בשנות ה-30 של המאה שעברה. כשאלבומים שלו הגיעו לבריטניה בשנות ה-60, הם השפיעו ישירות על קית' ריצ'רדס, אריק קלאפטון ומיק ג'אגר.

טבעת הפלסטיק שמתחת לפקק

כשאתם פותחים בקבוק שתייה או צנצנת מזון קנוי ומוצאים את עצמכם נאבקים להפריד את הפקק או המכסה מטבעת הפלסטיק ש"נועלת" אותו במקומו, אתם מניחים שהיא מיועדת לוודא שהמיכל לא דולף.

טעות.

באנגלית, הטבעת הזו נקראת "tamper-evident band", והיא אינה קישוט ואינה ממלאת שום תפקיד מכני בהידוק הפקק. תפקידה הוא להוכיח שהבקבוק לא נפתח מאז שיצא מהמפעל. כשאתם מסובבים את הפקק לראשונה, הטבעת נשברת ומתנתקת.

הדרישה לפרט הזה התחילה בארה"ב אחרי שורת מקרי רצח שאירעה ב-1982: מישהו הכניס ציאניד לכמוסות כאב ראש מבוססת פרצטמול של מותג פופולרי מאוד על מדפי הסופרמרקט, וגרם למותם של שבעה אנשים. ה-FDA הגיב בתיקון חובה לאריזות "עמידות בפני חבלה" – ומאז כמעט כל אריזת מזון ותרופות בעולם כוללת רכיב לזיהוי פתיחה.

במקור, טבעות כאלו יכלו להתפרק לאחר הפתיחה, אך מאוחר יותר נוספו סעיפים סביבתיים לחוק, שחייבו מזהי פתיחה שנשארים על הבקבוק גם אחרי הפתיחה, כדי למנוע פסולת פלסטיק קטנה שעלולה להיבלע על ידי בעלי חיים.

הקפל המעצבן במכנסיים מחויטות

מכנסיים מחויטים – וכיום גם סוגים רבים אחרים של מכנסיים אופנתיים – מתאפיינים בקפלים שנוצרים מתפירה של בד בכמות עודפת וחיבורו לקו החגורה באקורדיון.

מקורם פונקציונלי לחלוטין: לפני עידן הבדים הגמישים, הקפלים אפשרו חופש תנועה – בעיקר בישיבה ובעלייה על סוס. כשהמכנסיים מתוחים, הקפלים נפתחים ומוסיפים מקום. זה היה פתרון אלגנטי לבד שלא נמתח.

לכל אורך ההיסטוריה, בתקופות של צנע נעלמו הקפלים, בשל העובדה שכל ס"מ של בד ייקר את המכנסיים, בעוד בתקופות וקהילות עשירות הקפלים הופיעו ולפעמים אף התרבו. עם הזמן, הקפל הפך לסתם הצהרה אופנתית, בשל העובדה שכיום מחיר הבד כמעט אינו רלוונטי למחיר הבגד.