עם תחילתה של שנת הלימודים גם אתם ההורים נערכים למגוון רב של משימות. אחת הפעולות שלכאורה נראית פשוטה, אך בפועל היא מאתגרת יותר היא הכנת קופסאות האוכל לילדים.
במשדר המיוחד לכבוד פתיחת שנת הלימודים החדשה נדבר ונדון על דרכים יצירתיות לסייע לילדינו לחזור לגנים ולבתי הספר, לתכנן כמו שצריך את התפריט שאנחנו מעניקים להם, נקבל טיפים רבים להתמודדות עם בררנות באוכל, ניחשף למוצרים חדשים ולמתכונים קלילים וזריזים במיוחד בשבילכם.
באולפן חגיגי מתארחים הדיאטנית הראשית של שטראוס, שני ארד, מדריכת הורים ויועצת משפחתית מאסטר NLP מיכל נתיב, שאול מרום, מהנדס מזון ומנהל הפיתוח של חטיבת האוכל בשטראוס, מנהלת השיווק של חטיבת האוכל של שטראוס, שירי כהן מירקוס, והשף הראשי של אחלה שטראוס, יניב גור אריה.
הורים רבים מוצאים את עצמם בתחילת שנת הלימודים מתמודדים עם שאלה שנראית פשוטה: מה לשים בקופסת האוכל של הילדים. מאחורי השאלה הזו מסתתרות לא מעט דילמות. מה בריא, מה טעים, מה הילדים באמת יאכלו, ואיך עושים את זה בלי לאבד את השפיות בשגרת הבוקר הלחוצה.
במשדר המיוחד "ביס לבית הספר" משוחחת כתבת הצרכנות של "ישראל היום", היאלי יעקבי-הנדלסמן, עם הדיאטנית הראשית של שטראוס, שני ארד, ועם מנחת ההורים והיועצת המשפחתית, מיכל נתיב, בניסיון לעשות סדר.
איך מתחילים נכון?
לדברי ארד, הסוד טמון בשאלה נכונה לילד: לא "מה תרצה לאכול?", אלא מתן אפשרויות מוגדרות מראש - טוסט, חומוס, גבינה צהובה. כך מתאמים ציפיות ומשלבים חלבון חשוב כבר בכריך: גבינות, חומוס, חמאת בוטנים או ביצים שהוכנו מראש. "לא חייבים חביתה בכל בוקר", היא מרגיעה. "אפשר להכין ביצים לכמה ימים קדימה". לצד הכריך מומלץ להוסיף ירקות או פירות, ואם רוצים לגוון - להכניס פרי נוסף כ"הפתעה" מבלי לשנות את הקבוע והמוכר.
נתיב מוסיפה שהכנה מוקדמת עם הילדים הופכת את הכל להרבה יותר פשוט. "אפשר אפילו להכין טבלה שבועית ולשנות מדי פעם", היא מסבירה. "הילדים יודעים למה לצפות, ובערב אפשר לתת לטעום משהו חדש ולהבטיח שיגיע לקופסה למחרת. אפשר להפתיע, להפוך את זה למשחק: 'מעניין אם תאהב את ההפתעה'".
ומה אם הילד לא אוהב כריכים? ארד מציעה פתרונות יצירתיים: תירס, קוביות גבינה, גרגירי חומוס מתובלים או אפילו פיתה חתוכה לרבעים עם חומוס לניגוב. חוויה שמזכירה מפגש משפחתי ולא "עוד סנדוויץ'". לדבריה, ילדים יתחברו יותר לאוכל אם יש בו גם ממד של משחק". אפשר להתנסות יום קודם. אפשר אפילו לשים פיתה, לחתוך אותה לרבעים ולתת לילד לנגב את החומוס, כמו שאנחנו עושים. זה יכול להיות חוויה".
החשיבות של ארוחת הבוקר
לגבי החשיבות של ארוחת הבוקר, מזכירה ארד כי "ארוחת הבוקר היא הדלק של הילדים", היא אומרת. "אחרי צום הלילה הם צריכים אנרגיה וריכוז כדי ללמוד". אבל מה אם הילד מסרב לאכול? "לא צריך להכריח", היא אומרת ומזכירה: "גם כוס חלב בבוקר היא גם ארוחה קלה".
במקרים של בררנות, נתיב מציעה דווקא רוגע: "לא לכעוס ולא ללחוץ. אם הילד אוהב רק ירק אחד - תנו לו. אפשר לשלב טעמים מוכרים במנות אחרות. ילדה שלא אוהבת עגבנייה אבל אוכלת פיצה? אז היא כן אוכלת עגבנייה, רק בצורה אחרת".
ואיך מתמודדים עם חטיפים ועם קופסאות מלאות? לדברי נתיב, האיסור המוחלט רק מחריף את הבעיה. "חטיף זה כיף, אבל לא משביע. צריך להציג אותו כחלק קטן, לא כמרכז הארוחה".
ארד מוסיפה שכדאי לשאול את הילד למה הקופסה חזרה מלאה – ולנסות להימנע מביקורת. "יכול להיות שלא היה לו זמן, או שהכמות הייתה גדולה מדי. גם נוחות האכילה חשובה – כשמדובר בילדים קטנים, אפשר לברר האם הוא יודע לפתוח את הקופסה או להשתמש במזלג".
הכנת קופסת האוכל יכולה להפוך לשיעור בעצמאות. "תנו לילדים להתנסות בהתאם לגילם", אומרת נתיב. "בהתחלה לצדכם, עם כלים מתאימים. עצמאות מוקדמת תקל עליהם בעתיד". גם הכנה יום קודם מותרת: "עדיף קופסה מוכנה ומזינה גם אם נחתכו הפירות ערב קודם, מאשר בוקר לחוץ וכעסים", מוסיפה ארד.
השתיים מסכמות בגישה מפוכחת וגמישה. "אין הורה מושלם", אומרת נתיב. "שגרה היא שונה בכל בית, והכי חשוב לשמור על גמישות מחשבתית". ארד מצטרפת: "להקשיב לאינטואיציות, להבין את הצרכים של הילדים ולא להיבהל מהשוואות להורים אחרים".
איכות ובטיחות לפני הכול
חומוס נתפס בעיני רבים כמוצר ביתי ופשוט, אבל מאחורי כל גביע שנמכר ברשתות השיווק מסתתר תהליך מוקפד שמתחיל בבדיקות קפדניות ומסתיים במוצר מדויק. שאול מרום, הטכנולוג הראשי של חברת "אחלה" ומנהל הפיתוח בחטיבת האוכל של שטראוס, מספר ממפעל הסלטים בכרמיאל: "בסוף, הייצור אצלנו מאוד דומה למה שקורה במטבח הביתי - פשוט בקנה מידה תעשייתי".
"באחלה ובשטראוס, הבטיחות של הצרכנים נמצאת במקום הראשון. כל חומר גלם שנכנס למפעל עובר בדיקות מקיפות - גם במעבדה וגם מבחינת מרקם, צבע וטעימה", מספר מרום. "המעקב נמשך גם אחרי שהמוצר יוצא למדפים: שבוע ושבועיים לאחר מכן בודקים אותו מחדש כדי לוודא שהאיכות נשמרת".
"אנחנו מייצרים עשרות אלפי קופסאות ביום," אומר מרום. "ועובדים קשה כדי שהמוצר יהיה הכי טוב שאפשר".
איך נולד מוצר חדש?
הרעיונות למוצרים חדשים מגיעים מכל כיוון - טכנולוגים, שפים או אנשי שיווק שמזהים טרנד. השיווק בוחן את הצורך הצרכני, והפיתוח מחפש את הדרך לתת מענה. כך נולדה סדרת "ממרחומוס" גרסה חלקה במיוחד שמתאימה ישירות לסנדוויץ'. בסדרה אפשר למצוא גם שילובים עם בצל מטוגן או שיפקה חריפה – בלי צורך לחתוך תוספות בבית.
במפעל משרים את גרגרי החומוס (שרובם מגיעים מישראל), מבשלים, מוסיפים טחינה ולעיתים תוספות. "כדי לשמור על טריות ובטיחות לאורך שבועיים או שלושה, מוסיפים חומר משמר - שהוא הכרחי כשמדובר במוצר שמגיע גם לכריכים של ילדים".
ישראל - מעצמת חומוס עולמית
מרום מציין בגאווה: "יש עוד מדינות שאוכלות חומוס, אבל אין מדינה עם תעשייה מפותחת כמו שלנו. רוב הידע והמיכון הומצאו כאן בישראל, ואחרים לומדים מאיתנו."
לצד התעשייה, יש גם תשוקה אישית: "אני מאוד אוהב את העבודה," מסכם מרום. "זה תענוג גדול לדעת שאנחנו חלק מהשגרה היומיומית של כל כך הרבה אנשים".
"ילדים אוהבים פחות מתובל"
כדי ללמוד מה עומד מאחורי פיתוח המוצרים של החברה בהתאם לטעם הישראלי, איך עובד תהליך של פיתוח מוצר ומה הטעמים החדשים שמכוונים אליהם בקרוב, שוחחנו עם מנהלת השיווק של יחידת המזון של שטראוס, שירי כהן מירקוס והשף הראשי של שטראוס, יניב גור אריה.
גור אריה הסביר על מקור חומוס: "חומוס זה קיטנית. השם הבוטני הוא חמצה. בסביבות אפריל הקיטנית מבשילה לחומוס הירוק. היא מתייבשת על הצמח כמה חודשים ובאזור יולי קוצרים את החומוס היבש. מדובר בקציר חד שנתי ושומרים אותו כל השנה. הוא נמצא באזור מאות רבות של שנים וגדל בעיקר בעוטף עזה".
איך זה הפך למוצר כל כך ישראלי?
כהן מירקוס: "במזרח התיכון, אנחנו לוקחים השראה גם מהשכנים שלנו וכל אחד מאיפה שהגיע. אנחנו נרגעים כשיש שפע. אז יש משהו בחומוס שנותן תחושת ביטחון. יש מלא צבעים וזה מרומם את הנפש ומשמח. אין משהו יותר ישראלי מחומוס וסלטים".
כמה חומוס אוכלים בממוצע בארץ?
כהן מירקוס: "שאלה מעניינת. אין לי נתונים רשמיים, אבל בממוצע אוכלים כחמישה ק"ג וחצי חומס לאדם בשנה. די הרבה ביחס לעולם".
מה לגבי הטעמים?
כהן מירקוס: "ישראלים אוהבים לגוון בטעמים. יש את אלו שאוהבים עם חריף או יותר חמוץ, או עם שום. יש מנעד כזה בכל סוגי הסלטים".
גור אריה: "אני חושב שאנחנו בעולם של הפרעת קשב, והחריף לא נותן לך להיות לא נוכח".
לגבי הסלטים המובילים במכירות, מלבד החומוס, מציינת כהן מירקוס את המטבוחה, הכרוב הסגול והטחינה וגם החציל בטעם כבד שמצליח אצל החרדים כיוון שהוא פרווה, אך מדמה טעם של בשר.
גור אריה: "יש מאמץ אין סופי להיות קרוב לרעיון של חומוס שמוגש בבתים ובמסעדות. משם מגיעים מהרבה מקומות מחשבות על להבדיל בין חומוס לחומוס כדי לייצר עניין. זה מגיע לפעמים מאנשים שעובדים במשרדים ואפילו מקו הייצור".
מה ההבדל בין חומוס במסעדות לחומוס מקופסה?
"אנחנו משתמשים באיכות החומוס הכי טובה שאפשר להשיג. אנחנו מכינים את החומוס שצריך להישמר זמן במקרר לכן מוסיפים לו מעט חומר משמר. החומוס מקופסה קצת יותר חמוץ".
על הטעם הישראלי מספר גור אריה: "אנחנו די שמרנים בטעמי החומוס בישראל. בחו"ל אפשר לפגוש חומוס עם וואסאבי, פסטו ואפילו משוקולד. לפעמים באופן מוזר מחוץ לישראל זה מקבל טוויסט מוזר ויכול לחזור לפה" .
מה ההבדל בין צריכה של ילדים ומבוגרים?
כהן מירקוס: "ילדים אוהבים פחות מתובל ויותר רך. מבוגרים עברו דבר או שניים בדרך, אז אוהבים יותר מגוון".
גור אריה גם נידב טיפים לשיפור הטעם: "להוציא את החומוס מהמקרר דקות לפני ההגשה ואחרכך לערבב אותו כדי שיהיה פחות מוצק. אפשר לקצוץ ירק טרי ולהוסיף שמן זית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו