הדיאטנית הראשית של שטראוס, שני ארד, ועם מנחת ההורים והיועצת המשפחתית, מיכל נתיב. צילום: גדעון מרקוביץ'

ביס קטן לשגרה: איך להפוך את קופסת האוכל לחוויה יומית

מה בריא, מה טעים, מה הילדים באמת יאכלו, ואיך עושים את זה בלי לאבד את השפיות בשגרת הבוקר הלחוצה • הדיאטנית הראשית של שטראוס, שני ארד ומנחת ההורים והיועצת המשפחתית, מיכל נתיב, מנסות לעשות סדר

הורים רבים מוצאים את עצמם בתחילת שנת הלימודים מתמודדים עם שאלה שנראית פשוטה: מה לשים בקופסת האוכל של הילדים. מאחורי השאלה הזו מסתתרות לא מעט דילמות. מה בריא, מה טעים, מה הילדים באמת יאכלו, ואיך עושים את זה בלי לאבד את השפיות בשגרת הבוקר הלחוצה.

במשדר המיוחד "ביס לבית הספר" שוחחה כתבת הצרכנות של "ישראל היום", היאלי יעקבי-הנדלסמן, עם הדיאטנית הראשית של שטראוס, שני ארד, ועם מנחת ההורים והיועצת המשפחתית, מיכל נתיב, בניסיון לעשות סדר.

איך מתחילים נכון?

לדברי שני ארד, הסוד טמון בשאלה נכונה לילד: לא "מה תרצה לאכול?", אלא מתן אפשרויות מוגדרות מראש - טוסט, חומוס, גבינה צהובה. כך מתאמים ציפיות ומשלבים חלבון חשוב כבר בכריך: גבינות, חומוס, חמאת בוטנים או ביצים שהוכנו מראש. "לא חייבים חביתה בכל בוקר", היא מרגיעה. "אפשר להכין ביצים לכמה ימים קדימה". לצד הכריך מומלץ להוסיף ירקות או פירות, ואם רוצים לגוון - להכניס פרי נוסף כ"הפתעה" מבלי לשנות את הקבוע והמוכר.

מיכל נתיב מוסיפה שהכנה מוקדמת עם הילדים הופכת את הכל להרבה יותר פשוט. "אפשר אפילו להכין טבלה שבועית ולשנות מדי פעם", היא מסבירה. "הילדים יודעים למה לצפות, ובערב אפשר לתת לטעום משהו חדש ולהבטיח שיגיע לקופסה למחרת. אפשר להפתיע, להפוך את זה למשחק: 'מעניין אם תאהב את ההפתעה'".

ומה אם הילד לא אוהב כריכים? שני ארד מציעה פתרונות יצירתיים: תירס, קוביות גבינה, גרגירי חומוס מתובלים או אפילו פיתה חתוכה לרבעים עם חומוס לניגוב. חוויה שמזכירה מפגש משפחתי ולא "עוד סנדוויץ'". לדבריה, ילדים יתחברו יותר לאוכל אם יש בו גם ממד של משחק". אפשר להתנסות יום קודם. אפשר אפילו לשים פיתה, לחתוך אותה לרבעים ולתת לילד לנגב את החומוס, כמו שאנחנו עושים. זה יכול להיות חוויה".

החשיבות של ארוחת הבוקר

לגבי החשיבות של ארוחת הבוקר, מזכירה ארד כי "ארוחת הבוקר היא הדלק של הילדים", היא אומרת. "אחרי צום הלילה הם צריכים אנרגיה וריכוז כדי ללמוד". אבל מה אם הילד מסרב לאכול? "לא צריך להכריח", היא אומרת ומזכירה: "גם כוס חלב בבוקר היא גם ארוחה קלה".

במקרים של בררנות, מיכל נתיב מציעה דווקא רוגע: "לא לכעוס ולא ללחוץ. אם הילד אוהב רק ירק אחד - תנו לו. אפשר לשלב טעמים מוכרים במנות אחרות. ילדה שלא אוהבת עגבנייה אבל אוכלת פיצה? אז היא כן אוכלת עגבנייה, רק בצורה אחרת".

ואיך מתמודדים עם חטיפים ועם קופסאות מלאות? לדברי נתיב, האיסור המוחלט רק מחריף את הבעיה. "חטיף זה כיף, אבל לא משביע. צריך להציג אותו כחלק קטן, לא כמרכז הארוחה". ארד מוסיפה שכדאי לשאול את הילד למה הקופסה חזרה מלאה – ולנסות להימנע מביקורת. "יכול להיות שלא היה לו זמן, או שהכמות הייתה גדולה מדי. גם נוחות האכילה חשובה – כשמדובר בילדים קטנים, אפשר לברר האם הוא יודע לפתוח את הקופסה או להשתמש במזלג".

הכנת קופסת האוכל יכולה להפוך לשיעור בעצמאות. "תנו לילדים להתנסות בהתאם לגילם", אומרת נתיב. "בהתחלה לצדכם, עם כלים מתאימים. עצמאות מוקדמת תקל עליהם בעתיד". גם הכנה יום קודם מותרת: "עדיף קופסה מוכנה ומזינה גם אם נחתכו הפירות ערב קודם, מאשר בוקר לחוץ וכעסים", מוסיפה ארד.

השתיים מסכמות בגישה מפוכחת וגמישה. "אין הורה מושלם", אומרת נתיב. "שגרה היא שונה בכל בית, והכי חשוב לשמור על גמישות מחשבתית". ארד מצטרפת: "להקשיב לאינטואיציות, להבין את הצרכים של הילדים ולא להיבהל מהשוואות להורים אחרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...