מי שצפה בעונה הנוכחית של "הישרדות VIP" מראשיתה, כלומר מלפני שנתיים וחצי בערך, יודע שיש הבדל בין הדחה דרמטית למפתיעה. המונח הראשון נזרק לא אחת בהקשר של פרקי הדחה, בין אם על ידי עורכי פרומואים טלוויזיוניים ובין אם בכותרות בעיתונים שמקדמות טורים מסוג זה.
אבל השוני בין שני סוגי ההדחות מהותי: הדחה מפתיעה היא כזו שבאה משומקום, תוצר של מהלך שהרחש לעתים בראשו של אחד השורדים יותר מאשר מול המצלמות. וגם אם היא לא בדיוק טרפה את קלפי המשחק מרגע שקרתה, היא בהחלט חומר לטלוויזיה טובה שמשאירה את צופיה על הקצה באופן תמידי. אבל הדחה דרמטית, גם אם צופי "הישרדות" ראו אותה מגיעה ממרחק קילומטרים, היא כזו שאחריה המשחק שונה לחלוטין, אולי לנצח. אחריה פני האי (ובעיקר מבנה הגמר) לא ייראו עוד כפי שנראו קודם לכן. ההדחה של דודו אוואט בתוכנית אמש (רביעי) ללא ספק משתייכת לסוג השני.
לא שלא ניסו לגרום לנו במשך פרק שלם לחשוב שברית הנשים שג'קי יצרה והובילה תיפגע כשהיא תחליט להישאר נאמנה לברית המקורית שלה עם שוער נבחרת ישראל לשעבר. בהחלט הייתה תחושה לרגע שג'קי, עם כל הדיבורים על העצמה מגדרית והחשיבות שהיא מייחסת לרעיון של גמר נשי לחלוטין, ברגע האמת תלך עם הלב ולעזאזל האג'נדה. "ישבנו ביחד, צחקנו", נזכרה ג'קי ברגעים הטובים שלה ושל דודו לאורך הדרך בעודה בהתחבטויות. "דיברנו על הכל, הדחנו אנשים", הוסיפה. אכן רגעים טובים של קרבה, גם אם חלקם באו על חשבון אנשים אחרים.
"אין ספק שהמהלך שעשיתי הוא באמת מבריק, מהלך גאוני", מרים לעצמו דודו כשהוא מרגיש שמצא סדק בחומת הבנות, אבל בסופו של דבר מדובר בעיקר בגול עצמי. עם כל הכבוד לקשר החזק שלו עם ג'קי (ולעובדה שמשום מה הוא רוצה להכיר אותה עכשיו לאמא שלו), הגברת אזולאי בחרה להדיח את בן בריתה הנאמן ביותר ולעשות היסטוריה.
אוואט, שחקן שכמעט ולא עשה טעויות בעונה הזו, נשלח לדרכו ויצא מהמשחק. בלכתו ציווה לנו ארבע שורדות שנותרו בשבט פגאסה, וזהר שטראוס אחד, גבר שהפך לברווז במטווח ושנכון לעכשיו נראה כמו המודח הבא של "הישרדות". זה בהחלט מהלך מרשים של שחקנית שסופגת לא מעט ביקורת, גם בטור זה, אבל צריך לתת לה קרדיט כאסטרטגית הטובה ביותר בשטח. ולא רק אסטרטגית, אלא גם דמגוגית מרהיבה שהצליחה במסווה של אג'נדה פופוליסטית להביא את עצמה לגמר מוקפת במתמודדות חלשות ממנה בכל מובן.
כן, ברית נשים היא דבר מעניין, אפילו מרענן. אבל אם ניקח צעד אחורה נראה שהיא מהלך של אישה אחת שמבינה את המשחק. שלוש האחרות נתנו לה לעשות את כל העבודה בשבילן. זו טקטיקה מעניינת, אבל קשה להגיד שלגמר העונה הנוכחית, כפי שהוא מתעצב כרגע, יגיעו השורדות הכי חזקות. לפחות יש כאן הצהרה ומסר.
"זה יהיה הניצחון שלי!", מכריזה אודליה בנאומה במועצת השבט. וזהו אכן ניצחון אישי עבורה ובטח גם עבור ג'קי, שירה ואלה. אבל הניצחון הגדול מכולם, ובל נשכח זאת, הוא כנראה של עורכות ועורכי "הישרדות", שהצליחו לתאם את שידור הפרק הזה ממש במקביל ליום האישה הבינלאומי. לזה, חברות וחברים, דרוש כישרון.
היה שלום, דודו אוואט. נתגעגע לנאומים הבלתי פרופורציונליים בעליל שלך, שגרמו לכל משימת חסינות לקבל נופך של משחק חוץ מכריע. ולגבי זוהר שטראוס, ובכן, שאלוהים יהיו עימו. כי אף אחת שם על האי לא הולכת להיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו