רותם סלע מייצגת עבורנו אידיאל נשי כל כך מושלם, שזה מעוות להציג אותו כך בטלוויזיה. היא מרוויחה על קמפיינים יותר מוונדר וומן, היא יפה מדי, היא יודעת להעמיד במקום את דנה ויס, וכשצריך - גם לסנגר על השותף העסקי שלה. היא אמא וגם אשת קריירה שמפרסמת בנקים ומזגנים, מדגמנת ומובילה סדרות ותוכניות ריאליטי, ומשמשת עבור בנות צעירות מודל חיקוי בלתי מושג.
ואולי זה הגיוני שרותם סלע עוברת מסך מושלם מדי, כי בתוכנית שהיא מנחה מוכרחים להיות מושלמים, ואין צורך להתנצל על כך. בעולם של הנינג'ה כולם גדולים מהחיים, והמנחים תחילה. אסי עזר הרי הסתבך בפרשה שלכאורה היתה אמורה למחוק אותו מהמסך לתקופה מסוימת, אך מכיוון שהוא לא בן אנוש רגיל - הוא נחלץ ממנה עוד לפני מקבץ הפרסומות הראשון.
תקשיבו לפסקול של האירוע: ניב רסקין, ששידר בחייו זכיות בגביעי אירופה ושיאי עולם, אבל מתרגש ממגה־קיר כאילו מדובר בהישג הספורטיבי הכי משמעותי על פני כדור הארץ. בגמר ישבו לצידו כפרשניות שתי מדליסטיות אולימפיות (ירדן ג'רבי ולינוי אשרם), כאילו כדי להדגיש כמה נדירים ואיכותיים תנאי הכניסה לעולם העל־אנושי שמציגה תוכנית הריאליטי הזאת כבר ארבע עונות.
"נינג'ה ישראל" יצאה מפרופורציות כדי לשווק את העונה, שהסתיימה אמש עם הר המידוריאמה ועם יובל שמלא שהצליח לטפס אותו ב-26 שניות והוכתר סוף סוף לנינג'ה. לשם הוביל מסלול כמעט בלתי עביר, שהפיל בזה אחר זה את כל הדמויות העל־אנושיות שהתוכנית דאגה לנפח להן את האגו לאורך השנה. רוצים להיות צבי נינג'ה? לא אצלנו. כאן מחפשים גיבורי־על. אלים. סופרמנים.
הדגש היה על חיפוש יורש לשמלא, מי שמכונה "מלך המלכים והאחד במינו", ועוד כינויים שנועדו להבהיר כמה הוא מושלם וחד־פעמי. כתוצאה מכך הועלתה רמת הקושי, הבנות שניסו להתמודד במסלולי העונה התרסקו, והבנים התחרו ביניהם למי יש יותר ריבועים בבטן וכריזמה של דיקט כדי להיכנס לנעליו של שמלא הפורש.
יגידו שזו תוכנית ספורטיבית שמעודדת פעילות גופנית ומציגה התגברות על קשיים ואתגרים, אבל מבחינת הרוב המוחלט של הצופים - בטטות כורסה בינוניות שכמונו - "נינג'ה ישראל" מטפחת עבורנו מודל ספורטיבי־הישגי בלתי מושג. מהיר יותר, חזק יותר, גבוה יותר, מושלם יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו