"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נמאס מהאח: דרושה טלוויזיה אחרת

יש בישראל קהל שרוצה טלוויזיה שונה, כזו שאפשר לדון בה על תרבות גבוהה יותר ופחות, לברוח לרגע מהחדשות ומהאקטואליה • עבור הקהל הזה, "גאולה ולונדון" הייתה הבחירה הטובה ביותר

,עודכן
עולם הולך ונעלם. "גאולה ולונדון"

עולה השאלה מה היה כל כך דחוף להוריד את "גאולה ולונדון" מהמסך של "כאן". שהרי כשאנחנו מודדים את השיח סביב התאגיד, הוא מאז ומתמיד מתבקש להתנהל בצורה שונה מזו של טלוויזיה מסחרית.

לדוגמה, עניין הרייטינג. במשך שנים סיבת קיומו של השידור הציבורי קשורה קודם כל לכך שקברניטיו חזרו וטענו שבינו לבין משחק הרייטינג אין דבר וחצי דבר, שזו כמובן היתה טענה שהצליחה לשכנע רבים, גם אם לא תפסה רוב הזמן במציאות, שהרי לחשוב על התאגיד כגוף שמנותק משיקולי רייטינג, אפעס, זה קצת דמיוני. שהרי אם היה מנותק משיקולי רייטינג, מדוע הדרישה לצאת, לדוגמה, מוועדת המדרוג? אם רייטינג של אחוז וחצי הוא לא משהו שמדיר שינה, מדוע למהר ולברוח מהמספרים הכואבים שמתגלים מדי יום?

ואולי זו בכלל חברת ההפקה שהחליטה שמספיק. הפורמט, התוצאה הסופית, אולי משהו שם לא באמת הסתדר עד הסוף. הדינמיקה לא עבדה, אולי הקהל פחות התחבר. צלו של מוטי קירשנבאום ריחף מעל, הזיכרונות מהתוכנית הזו במסגרתה בערוץ ‭ 10‬היו בסיס להשוואות חוזרות ונשנות. מותר לחברת הפקה לחשוב מחדש על האופן שבו היא מאפיינת את זמן האוויר שניתן לה, גם אם מדובר בדמויות ותיקות בטלוויזיה שלנו. זה בסדר, זו זכותה, גם אם הקהל הנאמן של תוכנית מסוימת חושב שהיא הדבר הכי טוב שמשודר בטלוויזיה.

ואולי הבעיה היא גדולה ורחבה יותר, ולא קשורה רק ספציפית לתוכנית המדוברת הזאת. ייתכן שב-‭70‬ שנות מדינה טרם הצלחנו כצופים לקבל את העובדה שאנחנו לא בנויים לתוכנית תרבות גבוהה בשעות שלפני החדשות. אולי פעם היינו בנויים לכך, אבל משהו נעלם עם הדרך. הרי זה לא מקרי שהשעות הללו, שבהן חלקנו מסיימים את היום, חלקנו עסוקים בכלל בילדים ואחרים עוד לא חזרו מהעבודה, הן שעות טלוויזיה שמתקשות לבוא לידי פיצוח מדויק: כזה שיהיה מספיק אינטליגנטי, אבל במקביל יצליח למשוך אליו כמות צופים מספקת שתעשה את העבודה ברייטינג.

האם בכלל אין מקום לתוכניות תרבות בטלוויזיה הישראלית? האם לוח השידורים שלנו, כולל זה של התאגיד הציבורי, יודע לספק רק אחת בודדה בשם "סוכן תרבות"? האם אנחנו כחברה לא יכולים להכיל יותר משהו, שהוא מעבר לאורן חזן וקאבר לעומר אדם על ידי זמר צווחני זה או אחר?

ובכלל, איך הגענו למצב שבו, דווקא בעידן המלא בריאליטי מכל סוגיו, לא צומחים להם אנשי טלוויזיה שהרצון לספק טלוויזיה תרבותית בעלת גוון אינטליגנטי בוער בעצמותיהם? האם הגיע קץ לחלומות של אנשים צעירים לכוון גבוה, והם מסתפקים בללחוץ על כפתורים כדי להעניק ציון לאדם אחר על יכולות הבישול/שירה/ריקוד שלו, ולהתנחם בכך שזוהי פרנסה וכולנו הרי צריכים להתפרנס?

שאלות רבות עומדות כאן על הכף ולצערנו, תשובות מדויקות אין, כי לא מדובר כמובן במדע מדויק. דבר אחד בטוח. יש בישראל קהל שדורש טלוויזיה קצת אחרת, כזו שאפשר לדון בה על תרבות גבוהה יותר ופחות, לברוח לרגע מהחדשות ומהאקטואליה ולהציג לנו פן אחר על מה שמתרחש בעולם.

עם ירידתן של "רואים עולם" ושל "גאולה ולונדון", מצטמצם עולמנו לבית האח. ואח, כמה שזה כואב.

הכל על "האח הגדול" במקום אחד

פרויקט מיוחד: 2020 בסיפורים

בקרוב: מיני איחוד של "היי פייב"

"להיות איתה": עמוס ונועה לא יחזרו

"זאת וזאת": ככה זה כשנהנים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר