"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אנה ארונוב חוזרת ל"רוקדים עם כוכבים": "אני חייבת הכל לפורמט הזה"
17 שנה אחרי שהתגלתה כרקדנית בתוכנית הריאליטי, ארונוב חוזרת אליה כשופטת • "לפני הכל אני רקדנית", היא אומרת, "זה הדבר שאני הכי טובה בו"
אנה ארונוב | צילום: שי פרנקו

אנה ארונוב חוזרת ל"רוקדים עם כוכבים": "אני חייבת הכל לפורמט הזה"

17 שנה אחרי שהתגלתה כרקדנית בתוכנית הריאליטי, ארונוב חוזרת אליה כשופטת • "לפני הכל אני רקדנית", היא אומרת, "זה הדבר שאני הכי טובה בו"

ערן סויסה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

17 שנה אחרי שהופיעה על המסך לראשונה כרקדנית ב"רוקדים עם כוכבים", והפכה לאחת הכוכבות הבולטות בישראל,אנה ארונובחוזרת למקום שבו הכל התחיל.

הערב היא מגיעה לעונה החדשה של הפורמט, שעולה בקשת 12, רק שהפעם היא על תקן שופטת ולא רקדנית שמצוותת לסלב. לצידה בשולחן השופטים יישבו רונה לי שמעון (שפרצה גם היא כרקדנית בריאליטי הריקודים "נולד לרקוד"), דוד דביר, ואלי מזרחי (ששפט גם בפורמט המקורי).

"ברגע שהציעו לי את התפקיד - אמרתי כן", אומרת ארונוב. "ידעתי מראש שאם זה יקרה - אין סיכוי שאני לא לוקחת את זה".

את חייבת לפורמט הזה את הקריירה שלך.

"חד־משמעית. אם לא היה 'רוקדים' ב־2005 (התוכנית המקורית שודרה ברשת בין השנים 2005 ל־2012 - ע"ס) כנראה לא היית מכיר אותי. במקרה שלי זה גם יותר מפתיע, כי הגעתי לתוכנית ממקום מקצועי ולא ציפיתי להתפרסם. הגעתי רק כדי לעשות את העבודה שלי. בהמשך קרה מה שקרה, ובגדול - לא דמיינתי שזה מה שיקרה. אני ממש מודה שזה קרה, כי אני נהנית מכל מה שקרה לי בחיים בשנים שאחרי. לחזור לשם אחרי 17 שנה כשופטת זו לא רק סגירת מעגל, אלא ביג דיל עבורי. הגעתי לשם ילדה בת 24 שיודעת לרקוד ריקודים סלוניים, ועברתי כברת דרך מכובדת. היום אני יכולה להסתכל אחורה ולהיות גאה בעצמי".

את חושבת שיש פוטנציאל לאחד הרקדנים או הרקדניות בעונה החדשה לפרוץ כמוך?

"אני מאחלת להם את זה. יש רקדניות מדהימות וכריזמטיות, ואם זה יקרה להן - זה יהיה מדהים. אני אשמח שתצא משם עוד אנה ארונוב. זה ריאליטי שדורש הרבה התמדה ורצון, ואם זה יקרה - זה יהיה כיף".

פרצת כרקדנית, אבל אחרי התוכנית דווקא רקדת פחות.

"אנשים לא ידעו, אבל עד לפני חמש שנים היה לי סטודיו ולימדתי ריקודים סלוניים. נכון שבשנים האחרונות התרחקתי מזה קצת ויצאתי מהסטודיו, אבל אי אפשר לקחת את זה ממני. אם בסוף תשאל אותי מה אני, אז התשובה היא שלפני הכל אני רקדנית. זה הדבר שאני הכי טובה בו ושאני הכי נהנית ממנו. אני שמחה שהחיים מציעים לי הרבה דברים, אבל אזור הנוחות שלי הוא ריקוד".

היום את רוקדת?

"אני קצת מלמדת, ואני עושה סדנאות. ובשביל הפאן אני הולכת לסטודיו על בסיס שבועי. בשנה האחרונה, במיוחד אחרי הלידה, חזרתי לרקוד יותר".

ארונוב כרקדנית בתוכנית ב-2010 עם מייקל לואיס, צילום: ליאור מזרחי

מה דעתך על הסלבס שלוקחים חלק בעונה? אנשים כמו יעל בר זוהר, עדי אשכנזי, סנדי בר, עדן פינס, רותם כהן, אלי אילדיס, פרופ' עידית מטות.

"זו העונה הכי חזקה. לחלק יש רקע בריקוד, לחלק יש יכולות מאוד טובות ולכולם יש הרבה רצון. הגרסה החדשה היא הרבה יותר עכשווית. השואו יותר גדול, והנאמברים וואו. כשמסתכלים על רוב המשתתפים - אי אפשר לנחש שהם לא רקדו בחיים שלהם. אמנם אנחנו כשופטים לא תמיד מתלהבים מהביצוע, אבל הקהל שיושב על הספה בבית יתרשם מאוד".

את שופטת קשוחה?

"אני באה מריקודים סלוניים, ואני רואה כל טעות. זה המקצוע שלי. אבל הייתי בצד השני ואני יודעת מה הם עוברים, כך שאני מרגישה מאוד בבית ונוח לי לשפוט את זה".

את גם קשה איתם לפעמים?

"זה קורה כי אני שופטת מקצועית ואני לא יכולה לעוף על כולם. כשיש ריקודים פחות טובים - אני נאלצת לבקר, אבל אני מתבאסת. אני הרבה יותר נהנית להחמיא. גיליתי על עצמי שאני יותר אוהבת לפרגן, ומזל שיש את דוד דביר בשולחן השיפוט, שמאזן את זה".

בכנות, את מעדיפה לרקוד או לשפוט?

"שאלה ממש קשה. אני מאוד מתבאסת שאני לא רוקדת, ולפעמים יש נאמבר מדהים שבא לי לרקוד. אבלאני בשלב כזה בחיים שאני עם תינוקובלי שינה בלילות, אז נחמד לי להיות בכיסא השופטת. להיות בסטודיו כל יום כל היום זה קשה מאוד, וכרגע אני לא שם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...